הקבר של ברק

בשתי זירות נרשמו היום עזיבות: אחרי שורת תוצאות לא מחמיאות ולאחר שהסתכסך עם כמה שחקנים, החליט היום מאמן בית"ר ירושלים, אורי מלמיליאן, להיפרד מתפקידו.

כשהבין מלמיליאן שמצב קבוצתו בכי רע, הוא הודיע על התפטרותו והלך הביתה. לבד. הוא לא פירק את הקבוצה, לא לקח איתו שבויים, לא התסיס ולא פילג. הוא גם לא הסיר אחריות. מלמיליאן היה סמל של בית"ר, ועזב כמו סמל.

אם בית"ר ירושלים שייכת לליגת העל, מפלגת העבודה הוכיחה היום שוב שהמגרש שבו היא משחקת הוא הליגה למקומות עבודה.

בדומה למלמיליאן, גם יו"ר העבודה, אהוד ברק, הוביל את מפלגתו להתרסקות, לכישלונות ולסכסוכים פנימיים. אבל בניגוד למאמן בית"ר, גם כשהוא הרגיש שמשהו לא עובד שם, הוא לא הלך הביתה. הוא העדיף לפלג, לפצל, לחרב ולהסיר אחריות.

אמרו על ברק שהוא לא מנהיג, שהוא לא סחבק; עכשיו אפשר להוסיף שהוא גם לא יהיה סמל. ההיפך. הוא ייזכר כקברן, כמי שפירק את המפלגה ההיסטורית וקבר (ברק בסיכול אותיות) אותה.

למהלך הפוליטי הזה יש אחיזה בעבר: משה דיין הקריב קריירה פוליטית לטובת השלום. הוא עזב את רפ"י והצטרף למפלגתו של מנחם בגין כדי לקדם את הסכם השלום עם מצרים. עריקה פוליטית לצורך עשייה מדינית. אצל ברק, מדובר במהלך פוליטי לצורך הישרדות פוליטית. קונייקטורה פוליטית שמקדשת את הכיסא.

בסביבתו של נתניהו הסבירו היום שהמהלך נרקם כדי לקדם את התהליך המדיני. אבל נתניהו לא צריך את פילוג העבודה בשביל זה. אם הוא היה רוצה לעשות את זה - זה כבר היה קורה. איך אומרים? מי שמדבר לא עושה.

אם נתניהו באמת היה מעוניין לנהוג כבגין, הוא היה יוצא לדרך הזו עם ציפי לבני, שהייתה מביאה נדוניה פרלמנטרית יציבה הרבה יותר. אנחנו כבר יודעים ממזמן שנתניהו הוא לא בגין וברק מעולם לא נחשד בדמיון לדיין. המהלך הזה יביא מקסימום לשלום בין וילנאי לאפי שטנצלר.

נתניהו בסך הכול קנה לעצמו עוד זמן. הוא מרוויח ממשלה יציבה עד הבחירות, ממשלת ימין-מרכז, ברק מרוויח ג'וב. בשורה התחתונה, שניהם קנו עוד זמן על הכיסא. מעניין כיצד ברק יסביר בעוד חצי שנה, כאשר שוב לא יהיה כל שינוי מדיני, מדוע הוא ממשיך לשבת בממשלת נתניהו. אז כבר לא יהיה לו פואד לצדו שיזרוק תאריכים לחלל האוויר.

נכס או נאחס?

בסיפור הזה, כל אחד קיבל את מה שמגיע לו: העבודה והבוז'רמנים שנדבקו לכיסא ולא השכילו לפרוש מהממשלה הביאו לסיום דרכה של העבודה, לאי-יכולתה להשפיע על התהליך המדיני. ברק חתום על קבורתה של העבודה, וביבי? הוא קיבל את ברק.

עדיין מוקדם להעריך אם המבצע החשאי המוצלח של הצמד חמד, צילי וגילי, ברק וביבי, יהיה נכס או נאחס, אבל אצל נתניהו כמו אצל נתניהו, כמו תמיד הוא ממלא את הדלי עד הסוף, ובסוף בועט בו. אם הוא לא ימנף את זה למשא ומתן - המהלך חסר כל ערך.