המכרז הסלולרי מסתמן כהפתעה שאיש, כולל משרד התקשורת, לא ציפה לה. הפתעות, כמו שכתב משה דיין בספרו אבני דרך, הן מה שטוב בחיים, ובמשרד התקשורת לא מבינים איך נפל עליהם כל הטוב הזה.
חוץ מהכישרון לברור את הטפל מן העיקר ולדעת להתמקד בבעיות האמיתיות של הענף, שר התקשורת משה כחלון התברך גם בהרבה מזל, מסתבר, והמכרז וכניסתם של המפעילים החדשים עומדים לשנות את כל מה שידענו וחשבנו על עולם הסלולר.
אנחנו נגלה שזו לא גזירת גורל לשלם את המחירים שאנחנו משלמים ואנחנו נגלה שאפשר להיות שקופים כלפינו וקצת יותר הוגנים. והתחושה הזו, שבמשך כל השנים פשוט מימנו את משכורות העתק של המנהלים והדיבידנדים המטורפים שגורפים בעלי המניות, תכה בנו, הצרכנים, ותגרום לכל השוק להתנהל אחרת.
המכרז הסלולרי הוא הדבר הבא בשוק הסלולר, וביחד עם המכרז לכניסתו של משקיע למיזם תשתיות התקשורת של חברת החשמל - שני אלו ביחד יחתמו קדנציה מפוארת של כחלון, שעוד שנים ידובר בה.
אז למה המכרז מעורר כאלה אמוציות, ובמיוחד במירס? הסיפור של מירס הוא סיפור עצוב וכואב, במידה מסוימת טרגי. לא, לא צריך לרחם עליה, אבל זה סיפור של חברה שרואה לנגד עיניה את הארץ הנכספת (תדרים לרשת סלולרית מתקדמת), מסתכלת שמאלה וימינה ורואה פתאום שמנעמי הארץ מפתים זרים כבדים בכסף, ושתקוותה להיות לבד במכרז נתבדתה. איזה גורל נזדמן לאברשה בורשטיין, מנכ"ל מירס, שכל כך הרבה זמן מחכה ומצפה למכרז ולפתרון של בעיות התדרים שלו, והיום מבין שזה שאולי יהיו לו תדרים יפתור לו בעיה אחת, אבל ייצור לו בעיות קשות אחרות.
היום שאחרי
לא ברור עד כמה כיסיו של דרהי עמוקים, אבל כשהוא קנה את מירס הוא לא יכול היה לצפות שמי שיתמודדו במקביל אליו יהיו תותחים כמו משפחת גרמזיאן או גזבייה ניאל או חזי בצלאל, שמוכנים לשים הרבה מאוד כסף כדי להיכנס לשוק. ההתמודדות על המכרז והעובדה שכנראה המחיר יעלה בעקבות ריבוי המתמודדים, היא רק המשוכה הראשונה.
הבעיה היא מה יקרה ביום שאחרי בחירתם של שני מתמודדים. ראשית, אף אחד לא מבטיח למירס שהיא תזכה בתדרים. מבחינה זו יש לה מעמד שווה בין שווים. אלא שלה יש הכי הרבה מה להפסיד. בלי תדרים החברה בבעיה קשה מאד. העובדה שמירס הגיעה למצב כזה היא כישלון מובהק של משרד התקשורת, שבמידה מסוימת חש קצת רגשות אשמה ורוצה לראות את מירס זוכה ומקימה רשת חדשה, אבל זה לא מה שיוסיף לה נקודות במכרז.
מוטורולה הרסה את מירס לאורך השנים והייתה בעל הבית הכי גרוע שיכולה חברה סלולרית לקבל. במקום למכור את מירס במסגרת מכירת כל חברות ההפעלה שלה, המשיכה מוטורולה להחזיק בה ויצרה אנומליה שמנעה ממנה להתפתח לאורך שנים. אבל זה שייך לעבר ועכשיו פנינו לעתיד, והעתיד טומן בחובו בעיות לא פשוטות עבור מירס, גם אם תזכה ברצועת תדרים.
הבעיה היא היום שאחרי. מעבר לעובדה ש מירס, וגם הזוכה השני, יצטרכו להתמודד מול הטריאופול של שלוש החברות הסלולריות, שוודאי יגנו בחירוף על עסקיהם, מירס תצטרך להתמודד עם מפעיל חדש ורעב כמוה בדיוק, ושיש לו כיסים לא פחות עמוקים ממנה וסביר להניח שאף יותר.
חששות מוצדקים
לא סתם דרהי חושש מניאל ומנסה למנוע התמודדות של הקבוצה שלו במכרז. ניאל מגיע עם קבלות בשוק התקשורת הצרפתי, אחד המובילים היום בעולם. אין ספק שהוא חולל מהפכה אמיתית בצרפת וגרר את המפעילים הוותיקים למקומות שהם לא חלמו עליהם בכלל מבחינת מחירים.
שחקן כמוהו בישראל עשוי לשגע את השוק, וברור שהוא משפיע עמוקות על כל התחזיות והתוכניות העסקיות של מירס. אותו הדין גם לגבי חזי בצלאל וקשרנט של גרמזיאן. כמו שאמרנו, עם כניסתם של המתחרים החדשים, השוק הסלולרי ישנה פניו בצורה מהותית, וזה לא יהיה אותו שוק.
אז אם לדרהי היו תקוות לכך שמפעיל נוסף הוא בגדר הצטופפות נעימה בחיקו החם של הטריאופול, מסתבר שזה לא יהיה כך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.