האם ישראל תפעל כמו ברזיל כדי לבלום התחזקות השקל?

"הצו של בנק ישראל שהתפרסם אתמול יכול להתפרש על ידי גורמים בינלאומיים כהכנה של המערכות התפעוליות השונות להכשרת התנאים, שיאפשרו הפעלת צעד דומה לזה שננקט בברזיל". כך מעריכים כלכלני בנק לאומי בסקירת המאקרו השבועית שלהם, שפורסמה היום (ה').

כלכלני הבנק מציינים כי ברזיל, המתמודדת עם נושא תנועות ההון הנכנסות אליה שהביאו ללחץ ניכר ולתיסוף המטבע המקומי, הכריזה בימים האחרונים על מהלך נוסף למלחמה בתנועות ההון קצרות הטווח אליה, המבוסס על הטלת חובת נזילות בשיעור גבוה מאוד על עסקאות החלף (החלפת דולר תמורת הריאל הברזילאי). סוג כזה של עסקאות נפוץ גם בקרב משקיעים מוסדיים זרים הפועלים בשוק הישראלי (בצמד דולר-שקל כמובן).

עוד נכתב בסקירת לאומי, כי "החשש הכרוך בצעד זה נוגע ראשית לאפשרות של הכבדה לא רצויה על גורמים המבצעים פעילות גידור סיכונים הכרחית באמצעות המכשירים הפיננסיים, כמו יצואנים ויבואנים. בנוסף, ייתכן מאוד שהפעילות הספקולטיבית בשקלים שבנק ישראל מנסה למנוע תמשיך להתקיים, אך תנדוד למרכז המסחר הפיננסי בחו"ל, ובפרט לונדון, במקום להיעשות בישראל תחת עינו הפקוחה של בנק ישראל. מעבר לכך, הטיפול בנושא משמעויות ההתחזקות של השקל צריך לקבל ככל הנראה תיגבור גם ממסגרת המדיניות התקציבית".

בנק ישראל מבצע מיפוי של תופעת ה"כסף החם"

נזכיר כי בנק ישראל הודיע אתמול כי בכוונתו להחיל על תושבי ישראל ותושבי חוץ חובות דיווח חדשות בתחום עסקאות החלף שקל/מט"ח ועסקאות עתידיות במט"ח. צו חובת דיווח של בנק ישראל חל על תושבי ישראל ועל תושבי חוץ שביצעו עסקות החלף שקל-מט"ח ועסקאות עתידיות במט"ח בסכומים של 10 מיליון דולר ומעלה ביום אחד. חובת הדיווח תחול לגבי פרטי העסקאות שביצעו ולגבי החזקותיהם בנכסים אלה. כמו כן תחול חובת דיווח על תושבי חוץ שביצעו עסקאות במק"מ ובאג"ח ממשלתיות קצרות בסכומים של 10 מיליון שקל ומעלה ביום אחד. צעדים אלה נועדו, לפי הודעת בנק ישראל, כדי לשפר את יכולתו להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית והמדיניות בתחום מטבע החוץ. זאת על רקע הגידול הניכר בנפח העסקאות בתחומי הפעילות אשר צוינו לעיל בחודשים האחרונים.

להערכת כלכלני לאומי, "מאחר ומדובר במכשירים הפיננסים אשר משמשים, בין היתר, את המשקיעים הזרים בפעילות שלהם במכשירי הטווח הקצר, בנק ישראל מבקש לערוך "מיפוי" של השטח בכדי להעריך בצורה טובה יותר עד כמה מדובר בתופעה של 'כסף חם'.

"לאחר מיפוי שכזה, בנק ישראל יוכל להעריך עד כמה משמעותית התופעה ומה יכולות להיות ההשפעות הפיננסיות שלה כגון לחץ לתיסוף השקל, עליית הסיכון לתנודות גדולות ובלתי צפויות בריבית קצרת הטווח ומשם השפעה על ריביות ארוכות יותר, עליית הפוטנציאל לתנודתיות גדולה ובלתי צפויה בשער החליפין של השקל ועוד".