אין צורך אמיתי להמתין לתוצאות בדיקת מבקר המדינה או לתוצאות הבג"ץ כדי להגיע למסקנה כי יואב גלנט, למרות כישוריו, אינו יכול להיות מפקד צה"ל. פסיקה משפטית אינה נחוצה למי שמתייחס ברצינות לדיבורים של הגנרלים על "ערכי צה"ל".
גם אם מסתמכים על דבריו של גלנט עצמו, ברור כי התנהלותו בפרשת הקרקעות אינה תואמת ערכים כלשהם, לא רק של הצבא. סיפור ההשתלטות על הקרקעות מלמד כי גלנט היטיב לנצל את הצבא כדי לעשות לביתו במושב עמיקם. בעצם, כדי לעשות לאחוזתו. ויש עוד כמה נקודות ההופכות את גלנט לבלתי ראוי, בוודאי מבחינה ציבורית.
האמון של ברק
כשאהוד ברק אומר "יש לי אמון מלא בגלנט" - הרי שבמקרה הטוב זה לא אומר דבר, ובמקרה הפחות טוב ההגנה של ברק רק מעוררת אי-נוחות. כי לברק יש אמון מלא גם בעצמו ובמעשיו שלו, אז אם זה הקריטריון יש לגלנט סיבה לדאגה.
עורכי הדין
הדיווחים מספרים שגלנט נועד עם עורכי דינו. ברור שזכותו של גלנט לשכור כמה עורכי דין שבא לו. אבל מבחינה ציבורית, זה לא נעים לאוזן ולעין.
אם הכול בסדר, כפי שגלנט טוען, אם בסך-הכול מדובר בטעויות, בשביל מה צריך עורכי דין? לרוב, האמת מאוד לא מסובכת. כך היה, כך לא היה, שלום ולהתראות.
מתי נזקקים לעורך דין - לכמה עורכי דין - כאשר העניינים לא כל-כך פשוטים, כאשר יש בעיות. כאשר נזקקים לעורכי דין במקרים כאלה, זה בדרך-כלל כדי להסתיר את האמת, או לעוות את העובדות, או לבלבל את היוצרות. וזה עוד לפני שהבן אדם נכנס לתפקידו.
שיגור האישה
מתי אפשר לדעת שבן אדם יודע שהוא בצרות? כאשר הוא משגר אל התקשורת את אשתו כדי שזו תספר עד כמה הוא נפלא, נהדר, ישר וטהור. זה מה שעשתה השבוע (ד') קלודין גלנט.
"מישהו מנסה להכשיל את בעלי" - טענה האישה המסורה. אלא שבינתיים, גבירתי, מי שהכשיל הוא הבעל שלך. הוא היה אחד הגורמים לכך שתצהירי המינהל היו בלתי נכונים. עכשיו טוען הבעל של קלודין כי טעה ולכן הטעה.
אבל גם טעויות דרכן שהן מכשילות - כפי שאכן הכשילו במקרה הזה את הפרקליטות, את בג"ץ וגורמים נוספים. לא נעים לשמוע אשת רמטכ"ל בפוטנציה מאמצת את סגנונם של חשודים שלעולם הם בגדר קורבנות.
דרך המילוט
בוקר אחד התעורר סגן אלוף אריק אליעזר, מפקד יחידת האבטחה במטכ"ל, והחליט שגלנט הוא היחיד מכל האלופים בכל הזמנים שזקוק לדרך מילוט מביתו. כך, על דעת עצמו. או אולי מישהו הפנה את תשומת-לבו לעניין? אולי מישהו ביקש? אולי אף הפציר? אולי אפילו הבטיח תמורה? יש למישהו הסבר הגיוני אחר?
"אני אהיה הרמטכ"ל"
כשקראתי את האמירה הזאת של גלנט נזכרתי, להבדיל אלף הבדלות, בפושע מאיר אברג'יל. כאשר התנהלו הליכי הסגרתו של אברג'יל לארה"ב הוא הצהיר בביטחון עצמי עצום כי אין סיכוי שיגיע אי פעם למדינה זו. עכשיו הוא נמצא שם.
כלומר, מדובר באמירות מתבקשות, ולכן חסרות כל ערך - ולא משנה מי משמיע אותן. אדרבה, אני מוכן להתערב שגלנט בכלל לא בטוח שיהיה הרמטכ"ל הבא.
תמורה גדולה תמורת ההקרבה
כשקציני הקבע בצה"ל מבקשים להצדיק את משכורותיהם, ובעיקר את הטבותיהם, הם ובני ביתם מבקשים מאתנו לזכור את הקורבן שהם מקריבים למען המדינה. ואז רואים את האחוזה של גלנט ואת האחוזות והבתים של קצינים אחרים במושבים, בכפרים, בשכונות יוקרה.
כלומר, יש תמורה - ותמורה גדולה - לקורבן. אזרחים אחרים במדינה שמקריבים לא פחות, חלקם את חייהם, אינם זוכים לתמורות כאלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
