שלמה ינאי: "הפריטו את היכולת לקבל החלטות"

"אין לי שום רמזים או קריצות לאף כיוון. אני מרגיש טוב בטבע , יש לי תוכניות ארוכות טווח ואני רואה את עצמי כמנכ"ל החברה גם בשנים הקרובות".

- ואם תקבל הצעה להיות מנכ"ל פייזר , למשל?

"אני אענה על זה בשאלה: למה שמנכ"ל פייזר לא יבוא להחליף אותי כשאפרוש?".

התשובה הזאת של שלמה ינאי (58), נשיא ומנכ"ל טבע, אחת מ-15 חברות הפרמצבטיקה הגדולות בעולם, משקפת בדרך טובה את השינוי שהשלים בשנים האחרונות. כאשר הגיע לטבע לאחר שסיים את תפקידו כמנכ"ל מכתשים אגן, היו שהרימו גבה. מה לגנרל לשעבר שסיים 32 שנות שירות בצבא ולספינת הדגל של הכלכלה הישראלית? מה למנהל של חברת ייצור ושיווק כימיקלים ולחברת תרופות? הוא יהרוס אותה, יפיל את מניית העם.

למרות השנים שחלפו, ינאי זוכר כל מילה שנאמרה ונכתבה עליו אז. ארכיון הכתבות כמו מתויק על לוח לבו. אבל היום, בתחילת 2011, יש לו כל הסיבות בעולם לחוש כמנצח. בימים אלה הוא חוגג ארבע שנים כמנכ"ל טבע, והדירקטוריון והמשקיעים ממשיכים להביע בו אמון.

"ארבע שנים חלפו ביעף", הוא אומר בראיון מיוחד ל"גלובס", "נראה בעיניי שאך אתמול הגעתי, משום שהתפקיד מאוד אינטנסיבי. כיום שווי השוק שלנו הוא כ-50 מיליארד דולר ובתקופה זו הכפלנו את עצמנו - ממכירות של 8.4 מיליארד דולר ב-2006 למכירות שנתיות צפויות של 16.4 מיליארד דולר ב-2010. כשהגעתי לטבע, הרווח השנתי שלה היה כ-2 מיליארד דולר, וכעת נרוויח יותר מ-4 מיליארד דולר בשנה. אנחנו מעסיקים 41 אלף איש, ביצענו רכישות של מיליארדי דולרים. טבע של 2006-2007 וטבע של היום הן חברות אחרות לגמרי".

- אתה מתכנן לפרוש לפנסיה מטבע או שאתה חושב על הג'וב הבא?

"אחד הדברים היפים בחייו של אדם הוא שהעתיד לא ידוע, ולכן אין לו הכלים לענות על שאלות כמו 'מה תרצה להיות כשתהיה גדול' או 'מה התפקיד הבא שלך ואיפה תהיה בעוד עשר שנים'. אני כבר למדתי שהדרך הנכונה ביותר היא לא לנסות לקלוע לסל דמיוני של תפקידים אלא לחכות בסבלנות, והחיים כבר מובילים אותך. בינתיים זה עובד יפה אצלי".

- ולאור כל השינויים הפוליטיים שמתרחשים, לא מדגדג לך בקצה האצבעות לעשות משהו? פונים אליך כדי לנסות למשוך אותך לפוליטיקה?

"פונים אליי מכל מיני כיוונים. חברים שלי הצטרפו לעולם הפוליטי, וזה דבר שאני מכיר עוד מתקופתי בצבא - זה חלק מהמציאות הישראלית. כשאני השתחררתי משירות הקבע, החלטתי שאני לא מצטרף לעולם הזה אלא הולך למקום אחר, כך שזה מעולם לא גירה אותי. אבל זה לא אומר שלא אכפת לי, כמו לכל אזרח. יש דברים שמקוממים אותי, דברים שמרגיזים אותי ודברים שאני מאוד מצטער עליהם במציאות הכלכלית, החברתית והכוללת בישראל".

- אז החלטת בינתיים להשאיר את הנושאים הללו לשיחות הסלון?

"זה לא רק לשיחות הסלון. מי אמר שהדרך היחידה לפעול היא באמצעות פעילות פוליטית? אפשר להיות גם פעיל כלכלית בצורה נכונה, וזה חלק לא פחות חשוב במדינה".

- מה עלינו להבין מכך, אתה עשוי להיכנס לפוליטיקה בקרוב?

"יכול להיות שפעם כן. עכשיו לא".

ואקום מנהיגותי

ינאי אמנם לא בפוליטיקה, אבל הוא שוקל מילים ונזהר מפליטות פה כנהוג בדיפלומטיה. בכל שאר הדברים, הוא רחוק מלנהוג כפוליטיקאי, ובניגוד למנהלים אחרים במשק, שמשתדלים לא לדשדש במי האפסיים של הפוליטיקה, הוא יורה את החצים שלו, מודע להשלכות שלהם. הוא לא מהסס להעביר ביקורת חריפה על כל הקשת הפוליטית ועל מוסדות המדינה, ולא מבקש להיות טפלון שדבר לא נדבק בו.

נראה שטוב לינאי בטבע. בעבר הכריז כי מהתפקיד הזה כבר יעשה לביתו, למשפחתו ולגינתו. בינתיים, לכל ההצעות שזרמו אליו הוא אמר "לא". לא לתפקיד הרמטכ"ל שהוצע לו פעמיים לפחות; לא לתפקיד ראש המוסד (הפנייה הגיעה מראש הממשלה, בנימין נתניהו, בברכת נשיא המדינה, שמעון פרס); וגם לא לחוגי בית מתישים בדרך להיותו חבר מפלגה ואולי גם חבר כנסת.

זווית הראייה של ינאי, שהיא גם צבאית-לוחמת, גם אסטרטגית, גם עסקית וכלכלית, היא מצרך נדיר. לכן זו כנראה לא תהיה הפתעה אם כאשר יסיים את תפקידו, גם אם זה יהיה בעוד כמה שנים, הוא יצטרף לפוליטיקה.

- אמרת שיש דברים שמרגיזים אותך. מהו הדבר הבולט ביותר?

"אתם מכירים ישראלי שיש לו רק דבר אחד כזה? במקום למנות את הרשימה הרגילה שכוללת את המצב המדיני, הפער החברתי, החינוך המידרדר ועוד שלל נושאים, אני אגיד שמה שמפריע לי בעיקר הוא היעדר מנהיגות, שטחיות ורדידות. אלו הן סיבות השורש למציאות העגומה שבה אנחנו חיים".

- שטחיות ורדידות בקרב הפוליטיקאים?

"לא רק. בעיקר בשכבה הפוליטית שאמורה להוביל ולהנהיג אותנו, אבל גם בחלק גדול ממאפייני התרבות שלנו. הרי מהי מנהיגות? זו גישה פרו-אקטיבית של אנשים שמזהים את המקומות שבהם יש לערוך שינוי ומוכנים לנקוט קו פעולה כדי שהדבר יתרחש. לשם כך צריך להציב אסטרטגיה, להציג חזון, יעדים ותוכנית פעולה כדי להגיע לשם. אחר כך יש צורך בנחישות וביכולת להוביל על אף הקשיים שבדרך.

"עכשיו תסתכלו על המציאות: אנחנו לא אקטיביים, כי אנחנו רק מגיבים על מה שקורה מסביב. אין היום שום יוזמה או הובלה של נושא. למנהיגים שלנו יש חוסר יכולת להוביל לכיוון מסוים וחוסר יכולת להחליט. עד כדי כך שקראתי שמשרד האוצר והממשלה מתכננים לשכור חברת ייעוץ בינלאומית שתקבע את היעדים של ישראל לשנים הקרובות. גם את זה כבר הפריטו? לוקחים חברת ייעוץ שתעשה את זה? הרי מהי מנהיגות אם לא הצבת כיוונים ויעדים לשנים קדימה? מה שקורה בפועל הוא שהפוליטיקאים מעבירים החלטות בדרך כלל לשולחנו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין. למה? כי פה לא מחליטים. הפריטו את ההחלטה ואפילו את היכולת להחליט. לכן יש לדעתי משבר מנהיגות קשה".

- אתה למעשה מכוון לכך שיש "משפטיזיית יתר" בפוליטיקה.

"כן, היא קיימת, אבל השאלה המעניינת היא למה זה כך. אני לא שייך לאלה שמאשימים את היועמ"ש או את בג"ץ בנטילת חלק גדל והולך במאזן הכוחות. הם עושים זאת משום שיש ואקום מנהיגותי. אם המחוקק לא עוסק בעצמו בעניינים מסוימים, בית המשפט העליון מנסה להשלים את הפער. אם לממשלה חסרות תעצומות הנפש להחליט, יש בעיה.

"יש כאן דיאלקטיקה מובנית. מנהיג נבחר בזכות העובדה שהוא פופולרי, אך הוא נאלץ במהלך כהונתו לנקוט פעולות לא פופולריות כדי להשיג את מטרותיו. דוד בן-גוריון היה מאוד לא פופולרי בחלק מהדברים שעשה. זה חלק מהעניין. אי אפשר להנהיג כמו היום, באמצעות סקרי דעת קהל או תוך התחשבות בספין היומי. לכן היועץ המשפטי הפך להיות המוצא. אם הוא יחליט משהו, המנהיגים מיד אומרים שזה לא הם, הרי זה הוא החליט. זו התחמקות".

המשבר עוד לא נרגע

"המשבר העולמי עוד לא נרגע לדעתי, וצריך להיזהר משאננות יתר", הוא אומר. "השקל חזק, אבל זה נובע גם משום שאחרים הפכו לחלשים ולכן אלינו זורמים דולרים שמחזקים אותו. במילים אחרות, החוזק הנוכחי של השקל לא מעיד בהכרח על חוסנה של הכלכלה הישראלית. אנחנו לא צריכים להשתכר מהעובדה הזאת, אלא לראות את המצב נכוחה ולהבין שאם מחר יעלה שיעור הריבית בארה"ב בשיעור ניכר, תהיה תנועה ענקית של דולרים חזרה לארה"ב והשקל יצנח בהתאמה. מבחינה פרסונלית, נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הוא אחד הדברים הטובים ביותר שקרו לנו, כי במציאות הקשה הזאת הוא משתדל לאזן את הדברים. הוא כמו אותו ילד הולנדי ששם את האצבע שלו בסכר וזכה לתהילת עולם.

"העובדה שישראל עברה את המשבר בהצלחה לא נבעה מחוסן כלכלי דרמטי, אלא מסיטואציה שבה הפיקוח על הבנקים ובנק ישראל היו שמרניים, ולא נתנו למוסדות הפיננסיים להתפרע. פוליטיקאים יכולים כמובן לנכס לעצמם את העובדה שלא היה בישראל משבר בשל מינוף גבוה, אבל אני משוכנע שהיה זה בשל אותה התנהגות שמרנית.

"אנחנו מדינה קטנה, שתלויה מאוד בכלכלה הגלובלית ומייצאת בעיקר ידע. ידע הוא דבר שיש לנו לפחות לעוד 20-30 שנה, עד שהגז יגיע כמובן. כן, אותו גז שלא מכר עד היום אפילו בסנט אחד וכבר מחלקים את עור הדוב. הרי גם את בעיות כיבוי האש פתרו בזכות התמלוגים מהגז שעוד לא הופק וגם את בעיות הרווחה רוצים לפתור באמצעות הכספים שהמדינה תקבל. עד שזה יקרה, צריך לעבוד, לייצא ולבנות חברות-ערך. זה מה שאנחנו עושים בטבע".

"אלי הורביץ הוא איש מרתק, אבל אני כבר לא מתייעץ איתו על הניהול השוטף"

כאשר אלי הורביץ פרש מתפקיד יו"ר החברה כדי להתמקד בטיפול במחלת הסרטן שקיננה בגופו, היו ציפיות שברגע שיבריא הוא ישוב לתפקיד היו"ר, שממלא כיום ד"ר פיליפ פרוסט. הורביץ, שדיווח בינתיים כי הבריא, אמר בעבר שללא קשר למחלה הוא הכין את עצמו לעזיבה, עסק פחות בדברים שוטפים והתרגל לא לעבוד שעות ארוכות מסביב לשעון, כך שאין לו תוכניות לחזור לתפקיד היו"ר.

עם זאת, הוא קשור בנימי נפשו לחברה שהיה חלק ממנה במשך 30 שנה ומתקשה להיפרד ממנה.

בסיום הריאיון, כאשר יצאנו מחדר הישיבות במשרדים בפתח תקווה, הורביץ בדיוק הגיע למשרד השמור לו בקומת ההנהלה, אף שאין לו תפקיד רשמי כלשהו בחברה, ואשרר את פגישת הצהריים שלו עם ינאי.

"אלי מתרכז כרגע בהחלמתו ובבריאותו", אומר ינאי, "הוא חוזר בהדרגה לפרופיל הציבורי שלו, אבל הוא לא היו"ר הפעיל בחברה. אין לו שום תפקיד פעיל בה, והוא גם לא דירקטור. אני מייחל להחלמתו המלאה, כי אנחנו לא רק מעריכים אותו אלא גם אוהבים אותו".

- אתה מתייעץ איתו עדיין?

"אני מדבר איתו לפחות פעם בשבוע. אלי הוא איש מרתק, אבל אני לא מתייעץ איתו על הניהול השוטף של טבע. הוא כבר לא מעורב ברמה הזאת".

"אין לי תשובה מדעית לשאלה מדוע טבע מצליחה בכל מיזוג שהיא עושה"

שלמה ינאי נהנה מהשקט העסקי של תחילת השנה ויצא לטיול משפחתי לפטגוניה שבדרום אמריקה. כשהוא נשאל איך 2011 נראית כעת, הוא עונה: "השנה עוד לא ממש התחילה, היא רק מתעוררת. רוב העסקים בחו"ל נמצאים בחופשה מחג המולד עד התחלת ינואר. זו התקופה השקטה ביותר בשנה. אבל אם התוכניות שלנו יבוצעו, 2011 תהיה שנה טובה, בהתאם להתעוררות הכללית בתעשיית הפארמה, שתצמח השנה ב-2%-3%".

- מה ימריץ את הצמיחה?

"מחזוריות. בסך הכול, ההפרש אינו דרמטי - זה לא שהתעשייה תצמח פתאום ב-20%. לטבע יש מיקום מעניין בשרשרת המזון של התעשייה, משום שאנחנו גם מספקים את חומרי הגלם ומוכרים לשוק, לא רק לעצמנו. כך אנחנו יכולים לראות את ההתעוררות בצורה טובה. דבר נוסף שיסייע השנה הוא המשך העברת השוק מתחליפים יקרים לתחליפים פחות יקרים באמצעות גנריקה ותרופות ללא מרשם, כדי להקל את נטל הוצאות הבריאות".

- ביצעתם בשנה שעברה שתי רכישות מהותיות. לפי כללי האצבע המוכרים, לפחות 80% מהמיזוגים נכשלים. כיצד אתה מסביר את העובדה שאצלכם זה אחרת ברוב המוחלט של המקרים?

"אין לי תשובה מדעית לכך. כל רכישה שאנחנו מבצעים אנחנו רואים כאירוע עמוק של שינוי ארגוני. אנחנו מבינים שהרכישות הן שונות כשהן מבוצעות באירופה או בארה"ב, שונות ממדינה למדינה. סוד אחד של ההצלחה שלנו הוא שאנחנו לא משמידים את הנכס הנרכש אלא משמרים אותו. אנחנו מנסים ללמוד ממנו מה הוא יודע לעשות טוב מאיתנו, ובכל חברה יש דברים כאלה. אנחנו מתכננים את היום שאחרי עוד לפני תחילת המו"מ ושואלים את עצמנו מה יהיו הסינרגיות.

"נוסף על כך, אנחנו עושים מיזוג בגובה העיניים. האינטגרציה היא לא בראייה של 'ההונים הגיעו', כלומר, הדרך שלנו או אף דרך. אנחנו לא כופים, אנחנו מנסים למצוא את הטוב משני העולמות. זה נשמע קל, אבל לא פשוט לעשות זאת. נקודה נוספת היא שאין לנו תרבות של תאגיד הנהוגה בחברות גלובליות - יש חברות שבהן מגיע צוות ההטמעה מארה"ב ומסביר לעובדים המקומיים איך לנהוג, אפילו באיזה צד של המדרגות במשרדים צריך לעלות. כל הפעילויות שלנו בעולם מנוהלות על ידי מקומיים, שמכירים את כל הניואנסים והדקויות המקומיות".

"כמו חתול רחוב"

- הצבתם יעד הכנסות של 31 מיליארד דולר ב-2015. זה ממריץ את העובדים?

"התוכנית האסטרטגית חשובה לנו מאוד. כמי שמנהלים ספינה של 40 אלף עובדים ב-60 ארצות, אנחנו חייבים שכל אחד יידע לאן הולכים ומה המטרה. לכל עובד יש בעיות ואתגרים אחרים, הם שונים ונגזרים מאופי הפעילות, אבל יש אחדות מטרה. זה חשוב לא רק משום שאנחנו רוצים ששוק ההון יידע לאן טבע רוצה להגיע, אלא כדי שהעובדים יידעו מה המטרה של טבע - למשל, רווח נקי הגבוה מ-20%. היעדים הללו שהצבנו מביאים בחשבון את העובדה שבטווח הזמן הזה התרופה שפיתחנו לטיפול בטרשת נפוצה, הקופקסון, תרד במכירות וייכנסו חידושים טכנולוגיים אחרים שיאפשרו מתן תרופות באופן אוראלי".

בקרוב, והדבר הוא חלק מהנחות העבודה של טבע, החברה עשויה לחוש על בשרה כיצד זה שחברות גנריות מייצרות תחליף גנרי לתרופה אינובטיבית, עם הקופקסון שלה.

- מדוע החברות הפרמצבטיות הגדולות, כמו פייזר למשל, אינן נכנסות בעצמן לתחום הגנרי בצורה חזקה יותר? מדוע הן לא תוקפות פטנטים באותו היקף שאתם תוקפים?

"אני אענה על כך בסיפור. בעבר שאלה אותי כתבת של עיתון בחו"ל אותה שאלה בדיוק. שאלתי אותה חזרה אם יש לה חתול, והיא ענתה שיש לה חתול פרסי עם עיניים כחולות שהיא מאוד אוהבת. 'האם את יכולה לדמיין מצב שבו החתול הפרסי שלה יהפוך להיות חתול רחוב ויחפש שם את האוכל שלו', שאלתי והיא ענתה שהוא לא יחזיק מעמד ברחוב אפילו לא יום אחד. אז אמרתי לה: 'זו התשובה. אנחנו לא חתולים שמנים שיושבים על התנור, אנחנו חתולי רחוב'. העיתון פרסם את הסיפור הזה, ושבוע לאחר מכן פגשתי את ג'ף קינדלר, מנכ"ל פייזר לשעבר שפרש באחרונה. הוא אמר לי: 'שלמה, אנחנו לא כאלה שמנים כמו שאתה מתאר'. ואני חושב שכן - אנחנו חברה עם מודל ייחודי. במנוע הצמיחה העיקרי שלנו, שהוא הגנריקה, יש עדיין פוטנציאל צמיחה אדיר".

■ הראיון המלא עם שלמה ינאי מפורסם הערב (ה') במהדורה המודפסת של עיתון "גלובס"