היקף הנזק שגרם למדינה קונסורציום MTS בגין אי-הקמת הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן עומד על 3.5 מיליארד שקל - כך עולה מכתב תביעה שהגישה היום (ה') המדינה נגד MTS במסגרת הליך הבוררות המתנהל בין הצדדים.
מדובר בתביעה נגדית לתביעת הפיצויים בהיקף של כ-2 מיליארד שקל שהגישה MTS נגד המדינה באוקטובר. בשל היקף החשיפה המוגבל של MTS, העמידה המדינה את תביעת הפיצויים נגדה על 723 מיליון שקל, בנוסף לערבויות בהיקף של 140 מיליון שחילטה באוקטובר, תוך שהיא שומרת על הזכות לתבוע את הפיצויים על יתרת הנזקים ישירות מבעלי המניות של MTS - אפריקה ישראל, אגד, סימנס הגרמנית, CCECC הסינית וסוארס דה קושטה מפורטוגל.
התביעה הוגשה באמצעות עו"ד יוסי בנקל ממשרד ראב"ד, מגריזו בנקל. את MTS מייצג בבוררות עו"ד דוד תדמור, והבוררים הם השופטים בדימוס יהודית צור ובועז אוקון ועו"ד אלי זהר.
דרשה שינויים מרחיקי לכת
MTS זכתה ב-31 בדצמבר 2006 בזיכיון ל-32 שנה לתכנון, הקמה ותפעול של הקו האדום של הרכבת הקלה, באורך 22 ק"מ מהתחנה המרכזית בפתח-תקווה ועד לדרום בת-ים.
המחיר הזול של ההצעה, שהיה נמוך בכ-400 מיליון שקל מההצעה המתחרה ולוח הזמנים הקצר להקמה - 5 במקום 6 שנים, כפי שהציעו המתחרים - הם שהובילו את המדינה לבחור ב-MTS לבצע את הפרויקט, שהיקפו הכולל כ-11 מיליארד שקל.
שיקול נוסף היה שיטת הכרייה שהציעה MTS, המכונה Deep Mining, הנחשבת לפוגעת פחות במרקם החיים העירוניים במהלך תקופת ההקמה.
ואולם, על-פי התביעה, מרגע החתימה על הסכם הזיכיון החלה MTS לדרוש עריכה של "עשרות רבות של תיקונים ושינויים מרחיקי לכת בהסכם הזיכיון, באופן שיעקר את היתרונות הכלכליים והאיכותיים שהיו גלומים לתובעת (למדינה ע.ב.), ואשר בזכותם נבחרה הנתבעת (MTS) לשמש כזכיין. לכל אורך הדרך התנהלה הנתבעת (MTS) אל מול התובעת (המדינה) משל הסכם הזיכיון הינו בגדר 'המלצה' גרידא", כותבת המדינה.
לאחר 3 ארכות, שני סבבי דיונים מרתוניים, עשרות פגישות ושני אולטימטומים, הודיעה המדינה באוגוסט האחרון ל-MTS על ביטול הסכם הזיכיון. העילה המרכזית לביטול היא הפרת ההתחייבות של MTS להשלים את הסגירה הפיננסית למימון הפרויקט.
MTS מיהרה לפנות לבוררים בתביעה לאכוף על המדינה לקיים את ההסכם, ולחלופין לשלם לה פיצויים על אובדן רווח ונזקים אחרים בהיקף של כ-2 מיליארד שקל. טענת ההגנה המרכזית של MTS היא כי משבר האשראי העולמי, שטרם הסתיים, מהווה שינוי דרסטי בתנאי המימון - אירוע שמצדיק דחיית מועד ההשלמה של הסגירה הפיננסית.
המדינה לעומת זאת, טוענת כי המשבר הסתיים "לכל המאוחר ברבעון השני של שנת 2009". וכי גם בתקופת שיא המשבר היו בעולם פרויקטים דומים שהצליחו להגיע לסגירה פיננסית.
בנוסף טוענת המדינה כי העובדה ש-MTS הגישה לה את הערות הבנקים המלווים להסכם הזיכיון רק בפברואר 2008 מעידה כי הזכיינית "בחרה במודע שלא להשלים את הסגירה הפיננסית במועד שלו התחייבה, וכי אילו היתה עושה כן - לא היתה נקלעת למשבר העולמי שפרץ באוקטובר 2008".
ניאותה להקל
המדינה מציינת כי ניאותה לשנות את הסכם הזיכיון ולהקל עם MTS בשורה של נושאים, ובהם הרחבת ההגנות והביטוחים, הקדמת תשלומי מענק ההקמה, קבלת כ-80 שינויים טכניים, מתן הלוואה בהיקף 150 מיליון שקל, העלאת מחיר הנסיעות ברכבות העתידיות ב-5% ונושאים נוספים.
הנזקים הממוניים הישירים שנגרמו למדינה מוערכים בכ-671 מיליון שקל, והם כוללים בין היתר את ההוצאות על המכרז, פחת והוצאות אחרות. מרבית הנזק, כ-2.8 מיליארד שקל, מיוחסת ל"נזקים משקיים" ובהם אובדן זמן הנסיעה של נוסעים בקו האדום ואובדן תועלות אורבניות.
בהקשר זה מציינת המדינה כי השלמת הפרויקט היתה מאפשרת להוריד משמעותית את שיעור תאונות הדרכים, להפחית במידה דרסטית את רמת זיהום האוויר ולספק מרחבי מיגון לשעת חירום לתושבי גוש דן, תוך שימוש במרחבי תחנות הרכבת התת-קרקעיות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
