הורים - כך תשמרו על ילדכם מהסכנות האורבות באינטרנט

כותרות התקופה האחרונה - מהתאבדות של נער בעקבות התגרות מצד חבריו בפייסבוק ועד הטרדות של מורה את תלמידתו ברשת החברתית - אינן יכולות להותיר אף הורה אדיש. מגוון הסכנות האורבות לילדים באינטרנט הולך וגדל, ואיתם חוסר האונים של ההורים אל מול "פלאי" הטכנולוגיה והרשת. מהם האיומים העיקריים וכיצד אפשר למזער נזקים?

"האיום הגדול ביותר הוא לא מצד תמונות קשות ברשת ואתרים מפוקפקים - הילדים יכולים להיות מוטרדים על-ידי חבריהם ברשת כשהמחשב במרכז הבית, אתה תעבור לידם שוב ושוב ולא תדע מזה", אומרת מריאן מריט, יועצת בכירה לבטיחות ברשת מטעם חברת סימנטק ויושבת ראש המועצה המייעצת של Norton online.

לדבריה, בישראל פותחים ילדים חשבון פייסבוק כבר בגיל צעיר מאוד. "רשתות חברתיות זו בעיה משום שהמידע כמעט ציבורי לגמרי. אם אתה מעלה תמונה, היא נחשפת לחברים של חברים. אבל הדאגה המרכזית היא ביריונות ברשת, תופעה שאליה נחשפים כיום אחוזים גבוהים במיוחד בארה"ב ובעולם".

"החשיפה לפדופילים חמורה, אבל שולית מבחינה סטטיסטית", מסכימה צביה אלגלי, מומחית לגלישה בטוחה באיגוד האינטרנט הישראלי. "לביריונות ברשת כמעט כולם נחשפים. הילדים מרשים לעצמם יותר בשיחה נטולת גוף, ללא עכבות נורמטיביות שקיימות בשיחה פנים מול פנים. לכן מה שחשוב הוא הידע של ההורים, איך פונים לילד ועל מה לדבר עם הילדים".

מריט מתווה את המסלול הטיפוסי של הילד בנבכי האינטרנט: "בגיל 5-6 הילדים משחקים קצת באתרי ילדים שההורים מכניסים אותם אליהם, ומתחילים לשחק עם ילדים שלא מכירים, באתרים כמו וובקינז; כבר בשלב הזה יכולות לצוץ אי-נעימויות כמו ילד שלא רוצה לשחק אתך.

"סביב גיל 8 הם מבקשים לפתוח אי-מייל. בשלב הזה חשוב לשתף את הסיסמה עם ההורים, ולחנך אותם לשמור על סיסמאות - הרבה ילדים לא יודעים לעשות זאת, ומישהו בסביבתם לוקח מהם את הסיסמה ועושה בה שימוש.

"ואז פתאום הם רוצים פייסבוק; האי-מייל הופך היסטוריה. מה הפתרון לסכנות הנלוות אליו? צריך להרגיל את הילדים לדבר אלינו".

מריט מספרת כי פחות מ-10% מדווחים להוריהם על בעיות ברשת, מחשש שההורים ינתקו אותם. "זו התגובה הטבעית והלא נכונה של הורים רבים - במקום להקנות לילדיהם מיומנויות וללמד איך להתמודד, הם מעדיפים לברוח מהבעיה. צריך שהילדים ידעו לזהות בעיות ולתת אמון בהוריהם, ושההורים יגיבו בצורה אחראית".

באתר "יותר חכמים מהאינטרנט" שמפעיל איגוד האינטרנט בכתובת www.safe.org.il, מובא אוסף שאלות ותשובות בניסיון להדגים איך נכון לדבר עם הילדים. "חשוב להכיר את החומר", אומרת אלגלי, "חשוב שהורים יירשמו לרשתות חברתיות ויבינו איך העסק עובד".

אלגלי מסכימה כי חשוב להישאר חבר של הילד באותן רשתות, "אבל להיזהר לא לעשות פדיחות. הורה לא אמור להגיב לסטטוס של הילד, צריך להישאר כמו זבוב על הקיר".

מנגד, היא אומרת, "יש הורים שחוששים לבקש מילדיהם לאשר אותם כחברים ומופתעים לקבל תגובה חיובית. ילדים הרבה פעמים רוצים שישמרו עליהם".

אלגלי מזכירה כי יש לסכם מראש את הנהלים - מה מותר לילד לעשות ובאילו מקרים הורה מתערב.

לצד האתר השופע מידע והכוונה בגובה העיניים, מפעיל איגוד האינטרנט למעלה משנה מרכז פניות בטלפון 03-9700911 ובאתר - אליו פונים יותר ויותר הורים ואנשי חינוך בבקשה לעזרה.

"במרבית המקרים הפניות הן בעקבות מקרים של ילדים שנפגעו, ובמעט מהמקרים כשקיים חשש שהילד פוגע באחרים. במקרים כאלה אנחנו עוזרים קודם כל להוריד את הדף מהאינטרנט במהירות האפשרית - כולל מחיפוש עתידי בגוגל - מה שאדם מהיישוב לא יכול לעשות, וכך לקצר את הסבל של הילד. אבל זה רק הסימפטום - הטיפול האמיתי צריך להיות בכיתה, כתהליך חינוכי לכל דבר.

פרצות מדאיגות באתרים של בתי-ספר

אולם היא הסכנות ברשת לא מתמצות רק ברשתות החברתיות, וגם לא באתרים פרובוקטיביים - לא מעט פרצות נמצאות דווקא באתרים המיועדים לילדים: "זה מתחיל באתרי המשחק לילדים", אומר שי בליצבלאו, מנכ"ל מגלן לייעוץ אבטחת מידע ולוחמת מחשבים. "גם באתרים הפופולריים ביותר הילדים, כבר מגיל 8, נרשמים כחברים. האתרים ברובם פועלים ללא פיקוח, כשאבטחת המידע שואפת לאפס, ומשמשים כר פורה לפעילות פדופילים. אפשר גם בקלות לגרום לילד להחדיר וירוס או סוס טרויאני למחשב, וכך להוציא ממנו תמונות או סתם להרוס".

מה שמפתיע לא פחות לגלות הוא מצבם של אתרי האינטרנט שמקימים בתי-הספר בישראל: "כל בית-ספר עושה היום כטוב לבו", טוען בליצבלאו, "אין הקפדה רשמית או הנחיות לגבי אבטחה וכך המון אתרים פרוצים - מה שהופך להיות פלטפורמה של הפצת וירוסים. מה שבעייתי יותר היא העובדה שמוסדות רבים מפרסמים באתר הרשמי תמונות של ילדי בית הספר - ומניסיוננו, פדופילים מתחילים משם. הילדים גם מגישים עבודות דרך אתרים ומכניסים פרטים כמו תעודת זהות, וכך ניתן בקלות לגנוב את זהותם ולהירשם בכל מקום. זה יכול לשמש להרשמה בשם בדוי באתרים מפוקפקים, ולפעמים משמש לזיופים יותר מתוחכמים".

בעיה נוספת היא שימוש אפשרי בפלטפורמה החינוכית להעלאת תכנים שאינם בדיוק עונים להגדרה: כך מפנה אותנו בליצבלאו לאתר חינוכי הכולל מדריך ובו הנחיות מפורטות להאקרים.

"תלמידים העלו תוכן שהמורים בכלל לא מבינים", הוא אומר, "וזה קיים שם כבר שנה מבלי להפריע לאיש. מצד אחד רוצים שהילדים יהיו מתוחכמים וטכנולוגיים ומעודדים הקמת אתרים, מצד שני יש אפס פיקוח".

בעיה נוספת היא חברות מסחריות המזמינות ילדים להיכנס לאתר כחלק מקמפיין שיווקי, שם הם נדרשים להכניס שם מלא וכתובת מייל. גם כאן, כנראה, מתחיל הכול בחינוך הילד לחשדנות יתרה - ולהימנעות ממסירת פרטים מזהים ללא איור וליווי של ההורה.

"מעט מאוד צדיקים מבקשים להזין כתובת של הורה כדי לקבל את האישור דרכו", אומר בליצבלאו. "מה קורה עם הנתונים של הילד ולמה הם משמשים? לך תדע".

אבטחה: חינם ובתשלום

ובכל זאת, גם שימוש באמצעי אבטחה ביתיים במהלך הגלישה הוא חלק שלא ניתן לוותר עליו. האפשרויות היום רבות: מהגנה בסיסית מפני וירוסים ועד תוכנות חכמות לניטור שיחות צ'אט, במחשב ואף בטלפון הנייד.

תוכנות אחרות מאפשרות מעקב בנפרד אחרי הרגלי הגלישה של כל אחד מהילדים: נורטון מבית סימנטק מציעה תוכנית חינמית לניהול הגלישה של בני הבית הדורשת הזדהות של כל בן משפחה בתחילת הגלישה - ומציגה להורה בצורה מפורטת באילו אתרים ובאיזו תדירות שוטט כל אחד מילדיו, אילו חיפושים ערך, באילו סרטונים צפה וכן הלאה.

גירסה נוספת בתשלום מנתחת את הנתונים ומעבירה להורים דוחות שבועיים וחודשיים. התוכנות מזכירות לגולש, באמצעות אנימציה של כלב שמירה על המסך, כי הוא נתון במעקב.

"תוכניות המעקב הקיימות היום נהדרות", מדגישה מריט, "אבל חובה להודיע לילד שקיים מעקב. הכי חשוב זה האמון בין הצדדים. רק במקרים בהם אתה חושש שהילד בצרה אפשר להשתמש באמצעים סמויים". חשוב, היא מוסיפה, להבהיר את הכללים מראש ולהחליט מה לגיטימי ומקובל על ההורה - "ובעקבות מה נצטרך לנהל שיחה".

אפליקציה חינמית נוספת של נורטון סורקת את פייסבוק במטרה לגלות לינקים חשודים. "חשוב להרגיל את הילד להיות חשדן ולא ללחוץ על כל לינק", מזכירה מריט.

"קיימים כלים רבים האמורים להגן על הילדים בזמן הגלישה", מוסיף עמית כמיסה, מנכ"ל חברת אפריקום המתמחה בבניית וקידום אתרים, "אך גם בעזרת מספר תכונות הקיימות במערכות ההפעלה VISTA ו-Windows 7 קיימים כלים מעולים לחסימת תכנים פוגעניים, כמו הגבלה של שעות וימי פעילות הילדים, ללא כל צורך בהוספת עלויות. אפשר למצוא אותם באתר של מיקרוסופט".

אחת התוכנות הנמכרות כיום היא פיור-סייט (Pure Sight) - תוכנה החוסמת אתרים מסוימים, סוגי אתרים או מילים, מסננת מתכתבים בצ'אטים ומספקת התראות למייל של ההורים. התוכנה גם מאפשרת הגדרות שונות לילדים בגילים שונים.

ההתקנה יחסית מהירה, ומאפשרת קבלת דוח ובו לינקים לאתרים שאליהם גלשו הילדים (גם כאלה שהם ניסו לגלוש אליהם אך נחסמו על-ידי התוכנה). אפשר גם להגדיר שמות מסוימים בלבד של אנשים/ילדים שאיתם יכול הילד לשוחח בצ'אט, וכך למעשה למנוע יצירת קשר עם זר.

לאור העלייה למודעות של נושא הביריונות ברשת, חשוב לציין כי אפשר אפילו למנוע מהילד לכתוב קללות או לקבלן (130 שקל בבאג).

7 עצות לשמירה על ילדים ברשת

מריאן מריט, מחברת הספר "משפחה Online - מדריך בטיחות", מספקת להורים ולמחנכים כלים להגנה על ילדים מהסכנות באינטרנט.

1. מייל: בשלבים מוקדמים כדאי לפתוח מייל משפחתי לכל הילדים - ולבקש מחברים להודיע בכותרת למי המייל מיועד. אם יש אפשרות לתאם עם הורים אחרים מתי מרשים לפתוח מייל - עדיף לעשות זאת.

2. פייסבוק: להתנות פתיחת כרטיס באישור ההורה כחבר. לשבת ולהגדיר ביחד את תנאי הפרטיות של המשתמש.

3. סיסמאות: בשלב ראשון, כשהילד צעיר, חשוב לשתף את הסיסמה עם ההורים. בכל שלב חשוב להדגיש את חשיבות שמירת הסיסמאות ומורכבותן - בייחוד אלה למייל ולרשת החברתית.

4. מיקום: מקמו את המחשבים לשימוש בצורה גלויה בבית.

5. מעקב: בדקו את תכני המחשבים הניידים והטלפונים הסלולריים של ילדיכם באופן קבוע. בדקו בתכיפות גבוהה את היסטוריית הגלישה והשתמשו במסננים לחסום חשיפה לתכנים לא רצויים.

6. שיתוף: הציבו כללים ברורים לשימוש באינטרנט ובטכנולוגיות השונות. דונו עם ילדיכם בחשיבות של תוכנות האבטחה באינטרנט. למדו את ילדיכם לשתף אתכם בחוויות גלישה שליליות, בין אם זה וירוס, תכנים המיועדים למבוגרים בלבד או מגע עם זרים.

7. טעינה: את סוללת המכשיר הנייד יש לטעון בלילה במיקום ציבורי בבית, בעיקר בגלל הקרינה הפוגעת בקלות יתרה במוחם של ילדים, במיוחד כשהם ישנים איתם מתחת לכרית, אבל גם כי רבים מהם מסמסים או גולשים עד השעות הקטנות מבלי שההורים יודעים, ואלה השעות בהן כולנו נוטים לעשות טעויות גדולות יותר בשיקול הדעת.

5 כלים שכדאי להורה להכיר

1. תוכנות הגנה בסיסיות: מהתוכנות החינמיות ועד אלה בתשלום. שי בליצבאו, מגלן: "מחירן של חבילות ההגנה היקרה ביותר מגיע כיום ל-150 שקל, וביכולתן ללמוד לבד את התנהגות המחשב בהתקנה קצרה ופשוטה. אל תסתפקו בתוכנה חינמית, היא לא תעשה את העבודה באותו אופן".

2. תוכנות לניטור צ'אטים: מוצעות כיום על-ידי מרבית ספקי האינטרנט ומאפשרות, בדרגות תחכום שונות, להזהיר את ההורים בזמן אמת במקרה של תכנים חשודים העולים במהלך שיחה - ולעתים אף להגיב או להתערב מרחוק.

3. תוכנות לניהול ומעקב: המדווחות באופן שוטף על דפוסי השימוש של כל ילד בנפרד באינטרנט. קיימות בחינם או בתשלום, על-פי המאפיינים והחברה. שירותי מעקב קיימים כיום גם בטלפונים ניידים, וניתנים גם על-ידי חברות חיצוניות למי שמתקשה לתפעל תוכנות.

4. אתרי אינטרנט להדרכה בנושא גלישה בטוחה: כמו אלה שמפעילים משרד החינוך, המועצה לשלום הילד, עמותת אשנב ואיגוד האינטרנט הישראלי - יסייעו לילדים ללמוד על התנהלות נכונה ברשת, ולהורים ללמוד על התנהלות נכונה מול הילדים, להכיר את המצב ולהגביר מודעות ומעורבות.

5. קו חם של איגוד האינטרנט: הקו, שמספרו 03-9700911, נועד לסיוע בכל בעיה שצצה במהלך גלישה באינטרנט, כולל תופעות של אלימות או התחזות ברשת.