פתיחת שנה סוערת לענף קרנות הנאמנות. אולי זה אפקט ינואר, ואולי זו האווירה החיובית בשווקים, בעיקר שוק האג"ח, אבל ברור כי כספים ממשיכים לזרום לענף הקרנות. זה צמח מתחילת השנה ב-5 מיליארד שקל לסך נכסים של 161.6 מיליארד שקל - שיא כל הזמנים.
מתוך סך הצמיחה, כ-3.6 מיליארד שקל הם גיוסים נטו. לשם השוואה, בחודשי שיא בגיוסים שנרשמו בחודשים ינואר ונובמבר בשנת 2009, גויס סכום של 3.8 מיליארד שקל בחודש שלם.
מכאן, שאם הגיוסים יימשכו בקצב הזה, ינואר עומד להיות חודש שיא מבחינת גיוסים מאז 2007.
את הדלק לגיוסים המרשימים מספקת סביבת הריבית הנמוכה, שצפויה להישאר כזו גם בחודשים הקרובים, אשר שולחת את המשקיעים לחפש אלטרנטיבות ראויות יותר לכספם.
בענף הקרנות מציינים גם גורם טכני לנהירה: שנת 2010 הייתה רווחית כמעט לכל משקיע, ורבים מהמשקיעים ניצלו את חודש דצמבר לקיזוזי מס ופדו את כספם. כעת הם חוזרים, ובגדול.
כך, כ-1.8 מיליארד שקל גויסו לקרנות האג"ח, כשהתמהיל בתוך אפיק זה די מגוון וכולל קרנות אג"ח קונצרניות, חלקן בעלות מח"מ קצר, קרנות מק"מ וקרנות מורכבות בעלות רכיב מנייתי.
גם באפיק המנייתי נרשמו גיוסים, של כחצי מיליארד שקל.
מדובר בסכום לא קטן עבור קרנות מנייתיות טהורות, שכן על פי רוב האפיק המנייתי מושקע על ידי תעודות סל. כנראה שמגמה זו נעוצה בטרנד החדש באפיק המנייתי - מניות דיבידנד.
בדרך כלל את האפיק המנייתי משקיעים בתעודות סל שנחשבות לזולות יותר, אולם במניות דיבידנד לתעודות יש נחיתות מסוימת מול הקרנות, שכן הן יכולות להציע רק את מדד התל-דיב 20. מדד זה כולל את 20 המניות בעלות תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר, וחלקן במדד זהה ועומד על 5%. קרנות, לעומת זאת, יכולות להשקיע במניות מסוימות או במשקל יתר או חסר, וכנראה שהמשקיעים רואים בכך יתרון.
גם הקרנות הכספיות ריכזו לא מעט גיוסים - כ-1.3 מיליארד שקל זרמו אליהן, מן הסתם לקרנות שאינן גובות דמי ניהול.
הכסף זורם פנימה, עד שיגיע התיקון
בדומה לשנה שעברה, בינתיים המגמה היא נהירה לקרנות האג"ח, בעיקר הקונצרניות המורכבות. ב-2010 גייסו קרנות אלה לא פחות מ-16 מיליארד שקל, והמשך זרימת הכספים לקרנות אלה רק מקרב עוד יותר את הבלתי נמנע - תיקון בשוק הסולידי, במיוחד לאור הציפיות להעלאת ריבית.
ניסיון העבר מראה שמרגע שיתחיל שינוי המגמה - הידיים החלשות בשוק ההון, קרי המשקיעים בקרנות הנאמנות שנחשבים לרגישים לשינויים, ימשכו את כספם בחזרה.
זה אולי יתחיל בטפטופים, אבל ככל שירבו הכותרות המדווחות על שינוי מגמה בשוק - הנהירה תהפוך למאסיבית, ומנהלי הקרנות ימצאו עצמם מוכרים במאסות כדי להיענות לדרישת הפדיונות.
הבעיה תמיד היא עיתוי היציאה, שנעשה לרוב אחרי גל של ירידות, והשנה מצטרף משתנה נוסף. הגופים המוסדיים, שבדרך כלל מנצלים את הירידות לרכישות ובכך ממתנים את הנפילות, יהיו כנראה מחוץ למשחק. הסיבה לכך היא שרוב האג"ח הקונצרניות אינן עומדות בתקנות ועדת חודק.
לכן, בשורה התחתונה, המשקיעים שנהרו לקרנות בשנת 2010 כדי להשיג תשואה קצת יותר גבוהה מהריבית האפסית שבפיקדונות, עלולים למצוא את עצמם עם הפסדים בשנה הקרובה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.