בזירת המט"ח המקומית המתינו היום להחלטת הריבית ומימשו חלק מרווחי היומיים האחרונים: לאחר יומיים של עליות חדות בשערו של הדולר בעקבות המהלך עליו הודיע בנק ישראל, נחלש היום שערו היציג של הדולר ב-0.193% ונקבע ב-3.625 שקלים. שערו היציג של האירו הצליח לרשום עלייה מזערית של 0.02% ונקבע ב-4.916 שקלים.
זאת, לאחר שביומיים האחרונים של השבוע שעבר זינק שערו של הדולר ב-2.6% במצטבר והשער היציג של הדולר נקבע ביום ו' על 3.632 שקלים.
בעולם נחלש האירו כנגד הדולר בשיעור של 0.1% ונסחר ברמה של 1.359 דולר, לאחר שמאז ה-10 בינואר, אז נסחר בשפל של 4 חודשים ב-1.287 דולר, זינק שערו של האירו בכ-5.5%. נראה כי השוק מאמין לקנצלרית הגרמנית מרקל אשר אמרה כי המדינה החזקה בגוש תעשה את כל הנדרש על מנת להבטיח ולשמור על המטבע האיזורי.
היום פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי על פי נתוני המגמה חלה בנובמבר עליה באבטלה שהגיעה ל-6.8% או לכ-216 אלף בלתי מועסקים. הלמ''ס עדכנה גם את שיעור האבטלה באופן רטרואקטיבי, כך שכבר בחודש אוקטובר היא עמדה על 6.8% ולא על 6.6% כפי שדווח.
המהלך של פישר
ההתחזקות בשערי המטבעות הזרים התרחשה על רקע הקשחת המאבק של בנק ישראל בספקולנטים הפעילים בשוק המקומי בשתי דרכים: חיוב תושבי חוץ בדיווח על עסקאות מט"ח ומק"מ בשווי של מעל ל-10 מ' ד' ביום, וחיוב הבנקים להגדיל ב-10% את הקצאת ההון כנגד אשראי שהם מקצים לגורמים זרים בעסקאות מט"ח במסגרת עסקאות SWAP ו-פורוורד. או במילים אחרות - פישר הפך את הפעילות הספקולטיבית ליקרה יותר ואטרקטיבית פחות. המשקיעים מיהרו להגיד לצעדים ונטשו את השקל, אך כאמור הבוקר הם שבים לזירה מאחר שנראה שיש להם מספיק סיבות להאמין בעוצמת השקל.
הצעדים הדרמטיים בהם נקט פישר מאפשר לו מרחב פעולה רחב יותר ועל פי ההערכות צפוי הנגיד להעלות הערב את הריבית במשק ב-0.25% ל-2.25%, אחרי ארבעה חודשים שבהם לא חל שינוי בשיעורה.
ייקור הריבית יצריך רכישות מט"ח נוספות
רונן מנחם, מנהל היחידה להשקעות ואסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות העריך כי שני הצעדים האחרונים של בנק ישראל - חיוב תושבי חוץ לדווח על ביצוע עסקאות מק"מ ואג"ח ממשלתיות קצרות והטלת חובת נזילות על עסקאות בנגזרי מט"ח של תושבי חוץ - "לא ישנו, לבדם, את מגמת התחזקות השקל כנגד הדולר וסל המטבעות. גם אם יורחבו בהמשך, לא ברור מה הנקודה הקריטית בה יהיו אפקטיביים".
לדבריו "במדינות אחרות שהצעדים הללו נוסו ההשלכות בכיוון הרצוי על שער החליפין לא החזיקו מעמד זמן רב. בנסיבות הללו, ייקור הריבית יצריך רכישות מט"ח נוספות, שאינן מתקבלות באהדה אצל גופים בינלאומיים חשובים כגון ארגון OECD וקרן המטבע הבינלאומית. לא זו בלבד, העלאת ריבית כעת עלולה להוציא את העוקץ מהצעדים הללו עוד טרם יישומם. לכן, גם אם לכאורה הצעד הבא של בנק ישראל ברור, הוא לא הכרחי. במספר מקרים בשנה שעברה הפתיע הנגיד את שוק ההון בהחלטותיו ודומה כי אנו נמצאים בתקופה של הפתעות".
הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט, נירה שמיר, כתבה על המהלכים האחרונים של בנק ישראל כי "בטווח הקצר הוראות מעין אלו עשויות להשפיע על המסחר. סביר להניח כי אם השקל יחזור להתחזק , צעדים נוספים מסוג זה ינקטו בעתיד וככל הנראה תגובת השוק בטווח הקצר תהיה לכיוון של החלשות של השקל. אולם בטווח הארוך קיים ספק רב לגבי ההשפעה של צעדים אלו, כשמגמת המסחר תושפע ממצבה הכלכלי של ישראל, פערי הריביות, העודף בחשבון השוטף וגורמים כלכליים נוספים".
[לאתר המט"ח]
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
