בנק ישראל הודיע היום (ב') כצפוי על העלאת הריבית במשק לחודש פברואר ב-0.25% לרמה של 2.25%. זאת לאחר 4 חודשים בהם הותיר נגיד הבנק, סטנלי פישר, את הריבית של כנה.
בבנק ישראל מציינים כי ההחלטה "עקבית עם התהליך ההדרגתי של החזרת הריבית לרמה 'נורמאלית' שנועד לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד ולתמוך בהמשך הצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית".
עוד נכתב בהודעת בנק ישראל כי "קצב עליית הריבית אינו קבוע, אלא תלוי בסביבת האינפלציה, בצמיחה במשקים הישראלי והעולמי, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתחשב בהתפתחות שערי החליפין של השקל. ברמת הריבית הנוכחית, ממשיכה המדיניות המוניטרית להיות מרחיבה".
שוק הדיור משפיע על הריבית
בנק ישראל מציין בהודעתו כי שוק הדיור הוא אחד מהגורמים שהשפיעו על החלטת הריבית. "בחודש האחרון התחדשה האצה במחירי הדירות ועלייתם הסתכמה ב-12 החודשים האחרונים ב-17.3%", נכתב בהודעה. "בהיקף ההלוואות החדשות לדיור נרשמה בחודש דצמבר עליה בשיעור גבוה. יתרת ההלוואות לדיור בסוף 2010 גבוהה ב-14.7% מרמתה בסוף 2009".
בנוגע לקצב האינפלציה מציינים בבנק ישראל כי "האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים נמצאת בתוך היעד, אולם, ציפיות האינפלציה לשנה קדימה של החזאים ואלו הנגזרות משוק ההון עלו החודש והן עומדות כעת על הגבול העליון של יעד האינפלציה ומעליו, בהתאמה. מנגד, לפי תחזיות חטיבת המחקר של בנק ישראל, צפויה האינפלציה בשנה הקרובה להסתכם ב-2.6%. תחזיות אלה מבוססות על ציפייה להעלאת ריבית. האינפלציה בהסתכלות ל-12 חודשים אחורנית צפויה להיות מעל הגבול העליון של יעד האינפלציה במרבית שנת 2011 ולחזור לתוך היעד לקראת סוף השנה".
"הנתונים והאינדיקטורים העדכניים מצביעים על כך שהצמיחה המהירה בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה נמשכה גם ברבעון האחרון של 2010. הצמיחה ניכרת במרבית תחומי הפעילות במשק והיא צפויה להמשך בקצב דומה גם ברביע הראשון של 2011. כמו כן, נתונים שהתפרסמו לאחרונה מצביעים על המשך התאוששות הכלכלה העולמית מהמשבר הכלכלי", לשון ההודעה.
בחודש שעבר, הריבית הנמוכה בבנקים המרכזיים במשקים המפותחים היו אחד מהגורמים שהביאו את הבנק להחלטה שלא להעלות את הריבית עם זאת, בהודעת הריבית לחודש פברואר נכתב כי ההחלטה התקבלה על אף הריבית הנמוכה בבנקים המרכזיים השונים. "מספר בנקים מרכזיים במשקים שכבר צומחים מהר יחסית, המשיכו בתהליך של העלאה בריבית גם בחודש האחרון. על רקע זה, הוראת בנק ישראל מהשבוע האחרון (חובת הנזילות) סייעה להחלשות השקל והיא צפויה למתן את ההשפעה של העליה בפער הריביות על תיסוף השקל", נכתב בהודעה.
אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בדש ברוקראז אמר: "ההחלטה של היום מהווה להערכתי נקודת מפנה בתהליך של חזרתה של הריבית מרמת השפל אליה הורדה בשיא המשבר לרמה נורמאלית יותר. עד לפני מספר חודשים, איומי האינפלציה היו יחסית חלשים ובנק ישראל הפנה את דגשי המדיניות המוניטארית לנושאים רבים, כגון שער החליפין או לפעולות נקודתיות בתחום מחירי הנדל"ן. אך למדיניות של ריבוי היעדים יש מגבלה - 'תפסת מרובה-לא תפסת', וכעת כל הגזרות בהן מטפל בנק ישראל מאוימות במידה משמעותית. האיום הגדול ביותר נובע מעליה בסביבת האינפלציה, שעל פי הגדרת החוק מהווה היעד העיקרי של בנק ישראל, ונגד האיום הזה הנשק היעיל ביותר הינה הריבית. מעתה הריבית צפויה להעלות בקצב גבוה יותר ולהגיע לרמה של כ-3.5% לקראת סוף השנה. במקביל בנק ישראל ימשיך ויחריף כנראה את צעדיו, בהם התחיל לנקוט, נגד הספקולנטים בשוק המט"ח".
תגובת פינקסו: "להערכתנו העלאת הריבית אינה משרתת את האינטרס הכלכלי של המשק. במקום זאת, יש להחיל על שוק הנדל"ן המבעבע הגבלות נקודתיות שיחליפו את העלאת הריבית ויבלמו את עליות המחירים במשק הישראלי".
עומדים בתחזיות
בסיטי צידדו אתמול בהערכה כי פישר יעלה את הריבית וציינו בסקירתם כי העלאת הריבית תרחיב עוד יותר את פער הריביות בין ישראל לארה"ב ויכולה למשוך עוד הון זר, כולל הון ספקולטיבי "מה שיתרום עוד יותר לייסוף השקל", להערכת הבנק. גם במריל לינץ' תמכו בהערכות השוק ובסקירה שפרסמו ציינו כי החלטת בנק ישראל בשוק המט"ח מקדמת העלאת ריבית בטווח הקצר.
נזכיר כי בשבוע שעבר, הודיע פישר על שני מהלכים משמעותיים שמטרתם לבלום את הספקולנטים הזרים בשוק המט"ח. הערכות הרווחות הן כי שני המהלכים של בנק ישראל מכשירים הקרקע להעלאת הריבית ומאותתים על כיוון זה.
במסגרת מהלכים אלו דרש בנק ישראל לראשונה מהמוסדות הפיננסיים להוציא דיווח מיוחד עבור המשקיעים הזרים בשוק. לאחר מכן, הטיל הבנק חובת נזילות של 10% במתן אשראי לזרים בביצוע עסקאות החלף (SWAP) ופורוורד (FORWARD) במט"ח. כאמור, גם מהלך זה, הנועד להילחם בספקולנטים, מלבה את הערכות בשוק כי בכוונת בנק ישראל להעלות את הריבית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
