עוד סיבה לקחת ממכם יותר כסף

שוק הרכב נכנס השבוע לישורת האחרונה של ינואר וחלק מהערפילים שאפפו אותו בסוף השנה שעברה מתחילים להתבהר. התמונה שנחשפת מגלה שגם ב-2011 השוק עדיין לא צפוי להתייצב ולנוח על זרי הדפנה. נראה כי צפויה לנו שנה מעניינת ורבת תהפוכות, אולי אפילו סוערת לפרקים.

חלק מהתהפוכות יהיו פנימיות-מבניות בהשפעת הרגולטור הישראלי. מרכז הכובד צפוי לעבור בהדרגה ממשרד האוצר, שהוביל את רוב רפורמות הרכב המשמעותיות בעשור הקודם, למשרד התחבורה, שהשר העומד בראשו נחוש להותיר חותם ארוך טווח על שוק הרכב עוד לפני תום הקדנציה שלו.

שינויים אחרים יהיו בגדר "כוח טבע" שמקורו בשוק הרכב והסחורות העולמי, שגם הוא, כך נראה כרגע, רחוק מלהיות יציב. ייתכן שלא יתרחשו בתעשיית הרכב דרמות נוסח 2007 ו-2008, שבהן משברי הדלק והאשראי הפכו סדרי עולם, אבל שוק הרכב הישראלי יושפע מהשינויים לבטח.

גם מערכת היחסים בין חברות הליסינג ליבואני הרכב רחוקה מלהיות יציבה. בשנה שעברה היה מספיק "בשר" לכולם, אבל אם צמיחת המכירות תיבלם השנה, או שהלחצים החיצוניים ימשכו את השוק לכיוון בעייתי, צפויים לעוף ניצוצות. לטובת החזאים, האנליסטים והסקרנים, אנו מצרפים כאן כמה פיסות חדשות בתצרף של שוק הרכב מודל 2011, שמתחילות לחשוף בהדרגה את התמונה כולה.

1. המחירים: דחיפה חזקה כלפי מעלה

השנתיים שחלפו מאז משבר האשראי היו נוחות במיוחד ליבואני הרכב ופחות ליצרני הרכב. היצרנים הבינלאומיים נדרשו לסיוע ממשלתי, סבלו בחלק מהמקרים מעודף ייצור וממלאים גדולים ונלחמו על כל מכירה ונתח שוק בעולם - גם על חשבון הרווחיות.

כיום המצב משתנה ומורגשת התעוררות בביקוש לרכב בארה"ב, בחלק ממדינות אירופה ובאסיה. אבל מה שבאמת יגדיל את המוטיבציה של היצרנים להעלות מחירים ב-2011 הוא הנסיקה החדה במחיר חומרי הגלם.

עוד לא הגענו למצב ההיסטרי של 2007, אבל המחירים של חומרי גלם רבים שמשמשים את תעשיית הרכב משתוללים לאחרונה בצורה חסרת רסן. הנפט עולה, המחירים של הפלדה והאלומיניום מזנקים, ובחלק מהמתכות היותר נדירות כבר יש מחסור רציני.

דוגמה קלאסית הם הצמיגים: מחירי הגומי בעולם קפצו בשנת 2010 ביותר מ-80%, ומאז נובמבר בלבד הם כמעט הוכפלו - מה שהביא אפילו את ממשלת סין להכריז על "משבר קיומי" בתעשיית הצמיגים הסינית העצומה. גם מחירי העבודה בסין - ספקית מיקור החוץ הגדולה ביותר של תעשיית הרכב והחלפים העולמית - נמצאים בקו עלייה ברור.

אם יצרני הרכב יעלו מחירים כתוצאה מהעלייה של חומרי הגלם, יצטרכו היבואנים לקצץ משמעותית בהנחות לחברות הליסינג, מה שיגדיל את המתח בענף ויעלה, קרוב לוודאי, את מחירי הליסינג ללקוחות. גם הלקוח הפרטי ירגיש בעליית המחירים כאשר יצטרך לגשת למוסך, או להחליף צמיגים.

2. הייבוא האישי: עוד ניסיון התנעה

משרד התחבורה לא רשם ב-2010 הצלחות יוצאות דופן, וההצהרות מרחיקות הלכת של 2009 טבעו בסבך הבירוקרטיה. אולם אם לשפוט לפי תוכנית העבודה של המשרד ל-2011, שאותה חשפנו בשבוע שעבר, מצפה לנו שנה עמוסה.

מכיוון שרפורמת הייבוא המקביל לא הניבה תוצאות כלשהן, וככל הנראה גם לא תניב השנה, צפוי המשרד להתמקד בהרחבה נוספת של הייבוא המקביל כאלטרנטיבה לייבוא הסדיר הבלעדי.

כיום מנהל המשרד דיאלוג עם מספר גורמים בשוק הייבוא האישי, והכיוון המסתמן הוא הסרת חסמים ומתן הקלות נוספות, כמו למשל אפשרות לייבא בייבוא אישי כלי רכב מסחריים מעל 3.5 טון, ובעיקר ביטול האיסור שקיים כיום על מכירת רכב מייבוא אישי בשנתיים הראשונות לייבואו.

המשמעות היא שניתן יהיה לייבא רכב בייבוא אישי לצורכי מסחר, ובעצם תוענק לגיטימציה ל"מתווכי הייבוא האישי", שפעלו עד כה בצד האפור של השוק. השינוי ידרוש את הסכמת הכנסת, אך לא נראה לנו שזה יהיה מחסום גדול מדי.

יבואני הרכב, מצדם, מתכוונים "לשכב על הכביש" כדי למנוע את הרפורמה הזו, תוך שימוש בכלים משפטיים שכבר הוכיחו את יעילותם. החודש, למשל, החל משרד התחבורה לאכוף, בלחץ היבואנים, את התקנה שקובעת שברישיון של רכב מייבוא אישי תהיה רשומה שנת העלייה על הכביש שלו בחו"ל ולא בישראל, כפי שהיה עד היום.

השינוי הזה כבר "תקע" עשרות כלי רכב מייבוא אישי, שבעליהם המתינו לשחרר אותם ב-2011 כדי לרשום את השנה החדשה ברישיון אך גילו שברישיון שלהם נרשמה 2010 ואפילו 2009 כשנת עלייה על הכביש. לאן יובילו הלחצים הצולבים של ברוני הענף על משרד התחבורה? נצטרך לחכות ולראות.

3. הייבוא מארה"ב: פנסים באפלה

הקפיצה החדשה שרשם החודש הדולר היא סימן מדאיג עבור לא מעט יבואני רכב, שנערכים בשבועות אלה לתחילת הייבוא של כלי רכב יפנים וקוריאנים מארה"ב. נזכיר שלפי רפורמת הייבוא המקביל, שהחלה בשנה שעברה, תיפתח במארס השנה לראשונה האפשרות לייבא לישראל בצורה סדירה כלי רכב לא-אמריקניים בתקינה אמריקנית.

תיאורטית, התקנה הזו נועדה להקל על הייבוא המקביל (והאישי), אך מי שייהנה ממנה הם בראש ובראשונה היבואנים הסדירים.

אלא שהדולר הוא לא הגורם היחיד שמעמעם את התמונה. גם "רפורמת הפנסים", שאמורה הייתה לאפשר ייבוא רכב עם פנסים בתקן אמריקני ולהקל על ייבוא רכב מארה"ב, מבוששת להגיע. התוצאה היא חוסר בהירות ובלבול הן בקרב היבואנים הסדירים, והן בקרב היבואנים "החדשים": האם יהיה צורך להחליף את הפנסים? או רק לבצע בהם שינויים? ואילו שינויים בדיוק?

מכיוון שסוגיות כאלה דורשות חודשים רבים של הערכות, סביר להניח שרפורמת "הייבוא האמריקני" תתחיל בשלבים: היבואנים הראשונים יצטרכו להחליף פנסים, אלה שייבאו מכוניות במחצית השנייה של השנה יצטרכו כנראה רק לבצע בהן התאמות קלות. מנפלאות הביורוקרטיה הישראלית.

4. עוד קיסם למדורה

הצפי להקטנת הנחות הליסינג (ע"ע) הוא רק עוד חבית נפט, שתושלך השנה למדורה הבוערת של מערכת היחסים בין היבואנים לחברות הליסינג. נקודת החיכוך המרכזית ב-2011 תהיה סוגיית "הליסינג לפרטיים", ובעיקר נושא רישום הרכב על שמו של הלקוח. לכאורה, רישום רכב הליסינג על שם הלקוח, ולא על שם חברת הליסינג כפי שהיה עד היום, הוא עניין טכני פעוט.

אולם מנקודת המבט של חברות הליסינג, יש ברישום הפרטי יתרון שיווקי גדול, שיכול לשכנע לקוחות סרבנים רבים להצטרף למסלול הליסינג לפרטיים.

מצד שני, היבואנים רואים בצעד הזה שבירה של הסטטוס קוו, ואף איום קיומי. מנקודת מבטם, המשמעות היא שחברת הליסינג מקבלת מהם הנחה "מוסדית" של עשרות אחוזים, ומנצלת אותה כדי לגזול מהם לקוח פרטי רווחי ולעקוף את רשת הסוכנים שלהם.

אתמול, למשל, סערו הרוחות בענף אחרי שחברת "אוויס", אחת מחברות הליסינג העצמאיות האחרונות, פרסמה רשמית את תוכניתה להציע ללקוחותיה מסלול ליסינג "פרטי", עם רישום הרכב על שם הלקוח. לא מעט יבואנים גדולים ראו בכך התרסה והודיעו שיסרבו לאפשר את המהלך.

מצד שלישי, כאשר בשוק הישראלי נותרו רק שלוש חברות ליסינג עצמאיות גדולות, שאינן שייכות רשמית ליבואני רכב, ורק שני יבואני רכב גדולים בלי אופרציית ליסינג עצמאית משלהם (מזדה וטויוטה), קרוב לוודאי שהצדדים המעורבים ישתדלו לשמור, כלפי חוץ, על הרמוניה. בחדרי חדרים, לעומת זאת, אפשר לצפות לסיר לחץ רציני.