"אם אכן הצענו לישראלים את הרובע היהודי והארמני ואת 'ירושלים הגדולה', כפי שנטען, אז מדוע הישראלים סירבו לחתום על ההסכם הסופי? האם זה לא מוזר שוויתרנו על כל מה שישראל מבקשת ועדיין אין הסכם שלום?" - שאלה-תמיהה זו של סאיב עריקאת מתבקשת מקריאת "מסמכי אל-ג'זירה".
יכולות להיות שתי תשובות לשאלה זו. האחת היא שהמסמכים לא לגמרי נכונים, שרק חלק מהם הודלף, אותו חלק המשרת את מטרת המדליף.
בהקשר זה ברור שההדלפה נועדה לפגוע בתהליך המדיני, לא לסייע לו. המטרה היא ליצור דעת קהל פלסטינית וערבית נגד אנשי הרשות הפלסטינית, כדי לצנן את פשרנותם, אם הייתה כזאת. המטרה הזאת ללא ספק הושגה, לפחות לטווח הקצר.
מאז פורסמו המסמכים נשמעות יותר ויותר השגות על האותנטיות שלהם, ועריקאת אף כינה אותם שקר מוחלט. למרות זאת אין ספק שהפרסום גרם לזעזוע אצל אנשי הרשות, ובעתיד, לפחות הקרוב, יהססו להשמיע עמדות מתונות, גם בפורומים הסגורים ביותר.
נניח שהמסמכים מדויקים
אבל בואו נניח שהמסמכים מדויקים להפליא, כל מילה בסלע. הנחה כזאת מקצינה עוד יותר את השאלה "אם כך, למה אין עדיין שלום?". בכל מקרה ראוי מאד לבדוק שאלה זו. אבל מניסיוני כעיתונאי, שסיקר מגעים מדיניים כאלה, אני יודע שהתשובה יכולה להיות בפער הקיים לעתים בין מה שאנשים מדברים במהלך משא-ומתן לבין מה שבסופו של דבר מתקבל כעמדה רשמית.
זה שעריקאת אומר במהלך התדיינות עם נציגי ישראל שהשכונות היהודיות בירושלים יכולות להישאר בידי ישראל - זה עדיין לא אומר שמדובר בעמדתה של הרשות, או אפילו של היו"ר שלה.
אותו הדבר אמור לגבי זכות השיבה, או כל דבר אחר. וכמובן שזה נכון גם לגבי הצד הישראלי. אהוד אולמרט וציפי לבני יכלו להסכים לזכות שיבה מוגבלת, למשל, או לגבולות כאלה ואחרים - אבל כשמביאים זאת לממשלה, על שלל מרכיביה, הסכמות כאלה יכולות להימחק כלא היו.
לכן, העניין שיש במסמכים אלה, ושכמותם, צריך להיות מסויג. בדרך-כלל אין להם משמעות אופרטיבית, כפי שאנחנו רואים במקרה הנוכחי. למרות ההסכמות המופלגות, בהנחה שהיו כאלה, אין הסכם ואין שלום.
אבל זה לא אומר שהמסמכים נטולי חשיבות. אפשר ללמוד מהם על נטיות, על דינמיקה, על הלך רוח. אפשר לרכוש יותר הבנה לגבי דעותיהם ועמדותיהם של מייצגי הצדדים בתהליך המדיני, במידה והוא קיים.
האם פרסום המסמכים פוגע בצורה מהותית במגעים בין הצדדים? - לטווח הקצר כנראה שכן. שני הצדדים ירצו עכשיו להוכיח לקיצוניים שלהם כי לא נכון שהסכימו לוויתורים שפורסמו.
אבל לאחר מכן צפוי להתקיים מצב בו העמדות שפורסמו במסמכים הופכות למעין עובדה. כלומר, אם וכאשר יחודש משא-ומתן רציני, העמדות המוצגות במסמכי אל-ג'זירה יכולות להוות בסיס, שיקצר את הדרך לסגירת עניין. וכך, בסופו של דבר, עשוי המדליף למצוא עצמו במצב שבא לקלקל, ונמצא מתקן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
