השאלה "איפה הכסף?" מלווה את תעשיית האינטרנט מלידתה ולא זכתה עדיין לתשובה חד משמעית, גם בעולם שלמד להתייחס כמעט כמובן מאליו למכונות כסף אינטרנטיות כמו גוגל, אמאזון.קום וגרופון.
חברות אינטרנט רבות, רבות מדי, עדיין מתבססות גם היום על צמיחה מטורפת בנתוני החשיפה והכניסות ופחות על שורות תחתונות ועליונות ברורות. הדברים נכונים אפילו בנוגע לענקית כמו פייסבוק, שהכנסותיה נחשפו רק לאחרונה כ-1.8 מיליארד דולר בשנה ועדיין לא תואמות את גודלה והשפעתה העצומים.
פאנל "איפה הכסף?" הפגיש בכנס DLD שלושה שחקנים מעניינים בשוק ומנחה מרתק לא פחות. הנרי בלודג'ט, שהיה אחד האנליסטים הבולטים בוול סטריט בימי הדוט.קום, קנה את פרסומו כשקבע מחיר יעד שנתי של 400 דולר לאמזון, מחיר שאליו עפה המניה תוך חודש בלבד, אחרי זינוק של כ-130%. כיום, לאחר שרשרת נפילות שבשיאן נאסר על בלודג'ט לעסוק במקצועו כאנליסט, האיש הוא עורך האתר "ביזנס אינסיידר", המספק חדשות פיננסיות וניתוחי ני"ע למשקיעים.
מלבד בלודג'ט, בלט על הבמה בארי סילברט, מנכ"ל אתר SecondMarket, המנהל בורסה אלטרנטיבית למסחר במניות שעדיין אינן נסחרות בבורסות הרשמיות. סקונד-מרקט עלה לכותרות לאחרונה לאחר שהשווי של פייסבוק בו חצה את הקו הדמיוני של 70 מיליארד דולר. האתר, שהוקם ב-2004, ניהל בשנתיים האחרונות עסקאות ביותר מ-500 מיליון דולר במניות של חברות פרטיות, בהן כאמור פייסבוק וגם טוויטר ולינקד-אין.
לצד סילברט ישבו על הבמה דייוויד ליו, מנהל תחום ההשקעות באינטרנט ובמדיה הדיגיטלית בבנק ההשקעות ג'פריס; ומתיו בישופ, ראש השלוחה של "אקונומיסט" בניו-יורק.
"זו טעות לצאת בהנפקה ראשונית היום"
סילברט התייחס ליובש המאפיין את שוק ההנפקות הראשוניות בשנים האחרונות: "שוק ההנפקות הראשוניות מת מוות איטי בעשר השנים האחרונות, ולאף אחד לא אכפת. לפני עשר שנים היית יכול להנפיק גם עם שווי חברה של 150 מיליון דולר, היום אתה צריך להיות 5 מיליארד או משהו באיזור. זו טעות לצאת בהנפקה ראשונית היום, ותשעה מעשרה מנהלים שעשו את זה אומרים לי שבחיים לא היו מנפיקים שוב.
"הרעיון של סקונד-מרקט התחיל מצלצול טלפון שקיבלנו מעובד פייסבוק, שרצה למכור את האופציות שלו ולקנות מכונית. סקונד-מרקט היא כלי מעולה לחברות הפרטיות: הן יכולות להחליט מי יהיו הקונים, מתי השוק ייפתח, זה לא שוק של 24/7. רוב הקונים שלנו הם משקיעים מוסדיים, העמלה שלנו נעה בין 3% ל-5%".
סילברג אמר, בתשובה לשאלה, כי סקונד-מרקט בדרך לאירופה: "יש לנו משרדים בארה"ב ובישראל, ואירופה היא היעד הבא שלנו".
בישופ מ"אקונומיסט" היה הקול הפסימי בפאנל: "פייסבוק מתנהגת כמו ממשלת סין, לוקחת מהציבור את היצירתיות שלו ולא נותנת כלום בחזרה חוץ מחדירה לפרטיות. בבועת הדוט.קום, מצטער הנרי, שיקרו לציבור יותר מאשר שכל פוליטיקאי שיקר לו אי פעם. סיפרו לו באיזה חברות נהדרות הוא עומד להשקיע, בעוד שלמעשה אלו היו חברות בועה, חברות מחורבנות. השאלה הגדולה היא איך מחברים את הציבור עם קפיטליזם כזה. רשות ני"ע בארה"ב היא פארסה מוחלטת גם כיום. היום הכול נעשה לטווח קצר. מי, למשל, שומר על כספי המשקיעים שהולכים דרך המוסדיים לסקונד-מרקט? לדעתי, זה מצב איום ונורא".
ליו הציג תמונת מציאות אופטימית יותר: "חלונות ההנפקה הראשונית הרבה יותר גבוהים כיום, והתנודתיות בשווקים לא הולכת לשום מקום. למעשה, הנפקה היא זכות השמורה כיום למעטים, לחברות מעטות בלבד שמסוגלות לעמוד בתהליך הזה. האם פייסבוק מצאה את המודל הפיננסי האולטימטיבי בהשקעה פרטית של 500 מיליון דולר מגולדמן סאקס? כן, אבל בפעם האחרונה שבדקתי הייתה פייסבוק אחת.
"ההנפקות הראשוניות הקרובות יהיו הקנריות במכרה הפחם, בצנרת יש כרגע 30-40 חברות מארה"ב, אבל יש צונאמי של חברות שמגיע מסין, יפן והודו. השאלה הגדולה היא איזה חברות יונפקו. וממה שאנחנו מזהים, הציבור לא רוצה חברות של 'מי טו', אלא חברות ייחודיות. אני לא חושב שיש בועה בשוק כרגע, אבל נכון שיש כמה חברות עם שווי פנטסטי". דיבורים על בועה מריצים אנשים לקנות עיתונים, אבל יש כאן חברות נפלאות. לא לשכוח שיש חבר'ה שמרוויחים מהנפקות. כשאני מדבר עם מנהלים שהיו בסיפור הזה, הם אומרים שלא ינפיקו שוב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
