כיל משיבה מלחמה: לא נשלם על הצלת המלונות בים המלח

כימיקלים לישראל מיישרת קו עם התאחדות בתי המלון ועם המשרד להגנת הסביבה: במסיבת עיתונאים שכינסה היום (ג') הכריזו בכיריה כי הפתרון המועדף על ידיה לעליית המפלס של ים המלח באופן המסכן את בתי המלון בעין בוקק בהצפה - הוא קציר מלא של מלח.

מדובר בהליך שבאמצעותו יסולקו שכבות של מלח ששקעו בקרקעית בריכה 5, אשר בה מבססת כיל את עיקר פעולתה. בריכה זו משמשת גם את אזור התיירות בעין בוקק, ולחופה שוכנים 14 בתי מלון. שטחה של הבריכה הוא כ- 80 קמ"ר, וכך, בשל הצטברות המלח בקרקעיתה, מפלס המים באזור עולה מדי שנה בכ-20 ס"מ.

מנכ"ל כיל דשנים, דני חן, אמר היום במסיבת עיתונאים שקיים בתל אביב כי האחריות על ביצוע קציר המלח ומימון התוכנית חלה על הממשלה. מנתונים שהציג עולה כי הליך קציר המלח כרוך בהשקעה של כ-760 מיליון דולר, והתפעול השוטף שלו נאמד ב-100 מיליון דולר לשנה.

תחושת הדחיפות שתקפה את כיל ואת מפעלי ים המלח באה על רקע כוונת שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, להצהיר עד סוף החודש איזו מבין 3 החלופות לטיפול בבעיית העלייה הקבועה במפלס המים בים המלח, יש לנקוט. בהתאחדות בתי המלון חוששים שמיסז'ניקוב יישר קו בנושא עם עמדתם של בכירים באוצר, שלפיה העתקת המלונות בעין בוקק היא האפשרות הזולה ביותר מבין החלופות. זאת בשאיפה שעם הקמת בתי מלון חדשים, יפותח באופן משמעותי ענף התיירות בים המלח ותשתיותיו יחודשו.

מנגד, הארגונים הירוקים ואיתם גם השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, תומכים ברעיון של גירוד המלח מקרקעית בריכה 5, באופן שיאפשר להגדיל את הקיבולת שלה ולצמצם את העלייה המבהילה במפלס המים, עד לשערי המלונות.

בעיה צפויה

במפעלי ים המלח אמרו הבוקר כי בכל תרחיש אין מנוס מקציר מלא של המלח שנצבר בקרקעית בריכה 5, וכל חלופה אחרת שתאומץ בנושא תהווה רק חיסכון של זמן עד לנקיטת מהלך רציני וארוך טווח. כך, אמרו שם היום כי כבר בשנות ה-70', עם פתיחת בריכה 5, התריעו מפעלי ים המלח בפני רשויות המדינה כי פיתוח של מלונות באזור עין בוקק יחשוף אותם בעתיד לסכנת הצפה בשל העלייה הצפויה במפלס המים.

"המדינה ידעה על הבעיה מבעוד מועד והבינה את כל ההשלכות, ובכל זאת איפשרה לקיים באזור הזה לצד התעשייה גם תיירות. בעבר, לקראת ההפרטה של כיל, המדינה אפילו משכה דיבידנדים של עשרות מיליוני שקלים בידיעה שתחול עליה החובה לשאת במימון ההגנות המדוברות. לכן, קציר המלח בבריכה הוא בעיה של המדינה ואנחנו מוכנים לשבת איתה ולדון בהשתתפות מסוימת, כפי שהיינו מוכנים לעשות בעבר", אמר מנכ"ל כיל דשנים, דני חן.

האוצר ירוויח?

כשברקע מיסז'ניקוב אמור לגבש החלטה בנושא ולהביאה לאישור הממשלה, בהתאחדות בתי המלון מתריעים מפני החלטה אפשרית על העתקת המלונות. משמעות ההחלטה היא ששישה בתי מלון בעין בוקק ייהרסו וייבנו מחדש. בין השאר מדובר במלונות קראון פלזה, הוד, צל הרים ולוט. בהתאחדות מתריעים כי אז בתי המלון יעתרו לבתי משפט, ההליכים ייתקעו ויימשכו שנים, ובינתיים הפתרון יתעכב והאוצר ירוויח שנים שבהן לא יצטרך לתקצב את המיליארדים הדרושים בדרך לפתרון הקבע.

"בכל מקרה צריך לעשות קציר מלא של המלח ועדיף להתחיל בהליך באופן מידי. החלופות האחרות מדברות על בניית לגונה והגבהת אזור החוף של המלונות במטר של חומר ו-ואדי שנכרה מערוצי נחל באזור. במפעלי ים המלח מתריעים כי החומר שיידרש רב, כי הוא אמור לשמש גם להגבהת הסוללות הקיימות לאורך בריכה 5, שרוחבן כ-100 מטר, ולהגבהת כביש 90. לפי כל חוות הדעת המשפטיות שבידינו, המדינה היא זו שחייבת לשאת באחריות למצב והיא צריכה לממן את הפעולות האלה", אמר היום חן.

מי ישלם

מנגד אומר גורם ממשלתי המקורב לנושא: "בהיותם הגורם האחראי לבעיה שנוצרה בים המלח, מפעלי ים המלח הם שצריכים לשאת בעלויות. אם לא בכולן, לפחות בחלקן. אל לשכוח שהבעיה הזו נוצרה מעצם הפעילות של מפעלי ים המלח וכולנו מודעים לרווחים הגדולים של כיל מפעילות זו".

באדם טבע ודין אמרו היום ל"גלובס" בתגובה כי על מפעלי ים המלח לשאת בעלויות הקציר: "חשוב מי ישלם את זה: המדינה, כלומר משלם המסים, או המפעלים שגרמו לבעיה. אנחנו דורשים שמפעלי ים המלח יישאו בעלויות כי המלח שנצבר בבריכה הוא תוצר לוואי של תהליך הייצור", אמרה מנהלת המחלקה המשפטית בארגון, עו"ד נעמה הלר.

בינתיים, שר התיירות מיסז'ניקוב ממשיך להתלבט עד שיחליט על החלופה הסופית בנושא. מלשכתו נמסר היום כי "השר ממשיך לקיים התייעצויות עם גורמים מקצועיים לקראת פרסום החלטתו. כל החלטה תיקח בחשבון את ההיבטים הסביבתיים, הירוקים והתעסוקתיים ואת העלות שלה למשק הלאומי".