הכישרון של טדי שגיא

לפני למעלה מ-4 שנים, כשהשוק האמריקני נסגר בפני חברות ההימורים המקוונים, והדוד סם קבע כי פוקר הוא בעיקרו משחק של מזל ופחות משחק שמבוסס על כישרון וניסיון, היו הרבה שחלקו עליו.

פוקר - תרצו או לא - אכן משלב בין מזל וכישרון (ואולי אף בשיעורים שווים), אך אם נשליך דיון זה על גורמי ההצלחה של פלייטק , נגיע למסקנה כי מקורם בעיקר בכישרון: כישרון לזהות מגמות עתידיות בטרם עת, כישרון לשלב באופן מוצלח בין צמיחה אורגנית לצמיחה שמקורה במיזוגים ורכישות, וכישרון לשלב בין המקוון ללא-מקוון, שילוב בו טמון עתיד החברה.

והכישרון הזה שייך לטדי שגיא, בעל השליטה בפלייטק והרוח החיה מאחורי החברה. לשגיא אין תפקיד ניהולי בחברה (הוא אף לא חבר בדירקטוריון), אך הוא האיש שמושך בחוטים, ובלי הסכמה שלו אף מהלך שם לא יוצא לפועל.

שגיא הפך את פלייטק למובילה עולמית בתחומה, וגם בשנים קשות לתעשייה פלייטק הייתה זו שנסוגה לאחור הכי פחות ממתחרותיה, ולראיה מחיר מנייתה - 416 פני, המשקף תשואה של 62% על המחיר בהנפקה הראשונית.

רוב השחקנים בענף, לשם ההשוואה, עדיין נסחרים עמוק מתחת לשווי בהנפקתם, או עמוק מתחת לשווי שהצמיד להם שוק ההון טרם סגירת השוק האמריקני.

ההצלחה של פלייטק נובעת מההכרה בעובדה, כי שיתוף פעולה עם ענק לא מקוון דוגמת William Hill הוא הכרחי לעתידה, וכן מההבנה כי לחברה אין יכולת לפתח הכול בעצמה, ולכן עליה לרכוש חברות אחרות.

בשני המקרים, פלייטק לא היססה, לא חיכתה לימים טובים יותר, לא התמהמהה, וביצעה מהלכים שנכון לרגע זה מוכיחים עצמם כנכונים.