"אם אני צריך לאפיין את הכלכלה העולמית כעת הייתי מגדיר אותה ככוס חצי מלאה, או ככוס חצי ריקה שכן ישנם תהליכים חיובים אך גם שליליים", כך אמר היום (ד') פרופ' נוריאל רוביני, הכלכלן שחזה את המשבר העולמי האחרון, במושב הפתיחה של המפגש השנתי של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס.
"בין הדברים החיובים ניתן למנות את ההתאוששות בכלכלה העולמית בכללותה. אנו גם רואים צמיחה חזקה מאוד בכלכלות המתפתחות וזה לא רק בסין ובהודו אלא גם באמריקה הלטינית ובאזור אפריקה. בנוסף, כולם מסכימים שהסיכון למשבר חוזר ירד בצורה משמעותית והוא נמוך מאשתקד. זאת, למרות הסיכונים הכרוכים בכלכלות במרכז ודרום אירופה. כתוצאה מכך, אנו רואים ירידה בשנאת הסיכון וחזרה להשקעות מסוכנות יותר דבר שמשפיע וישפיע על עושר העולם", סיכם רוביני את הגורמים המרכיבים את ה"כוס המלאה" שהיו מעטים יחסית.
"עם זאת, ישנם עדיין סימנים מדאיגים מאוד: הצמיחה הכלכלית בכלכלות המפותחות עדיין אנמית. יתרה מזו, המצב הפיסקאלי לא טוב ולא ישתפר כאשר רמות הגירעון והחוב נותרו גבוהות מאוד, מצב שצפוי להימשך זמן רב. המצב באירופה בעייתי עוד יותר כי שם רמת התחרותיות היא נמוכה במיוחד והאירו עדיין חזק".
רוביני הוסיף כי "אנו עדים לתהליך של התייקרות משמעותית במחירי הסחורות, לרבות הנפט. הדבר הזה יגרום לאינפלציה בעולם שתפגע בצריכה הפרטית והתייקרות הזו תגרום לשתי תופעות בלתי רצויות בעליל: עלייה באינפלציה ותסיסה חברתית ופוליטית כמו שראינו בטוניסיה. ישנם גם סיכונים בכלכלות המתפתחות - סכנת הבועות, לרבות בועת אשראי וחשוב לרסן אותם".
מוקד הסכנות: ארה"ב ואירופה
לדברי רוביני, מוקד הסכנות נותרו שתי הכלכלות המפותחות הגדולות: ארה''ב ואירופה. "האבטלה בארה''ב עדיין גבוהה, בשוק הנדל''ן אנו רואים בפירוש משבר או מיתון חוזר, החוב גבוה ומעט מאוד נעשה כדי להוריד את הגירעון שהוא גבוה אף הוא". עם זאת, רוביני מוטרד הרבה יותר ממצב הדברים באירופה: "אני סבור כי הסוגיה האירופית נותר הסיכון הגדול ביותר לכלכלה הגלובלית. אני מוטרד מהחוב האירופי ומאירופה בכל. אנו רואים תגובה מבחינת מדיניות אבל אירופה זקוקה ליותר נזילות ויש סכנה שחוסר היציבות תגלוש מהדרום והמרכז למערב אירופה. חשוב להבין שישנן מדינות שאינן סולידיות בכלל ורמת החוב שלהן היא גבוהה משמעותית לעומת רמתן של רוסיה וארגנטינה כאשר הם קרסו בשנות ה-90".
"חייבים לסדר את עניין הזה. האירופים טוענים שהם יעשו סדר במאזנים וינכו אותם ב-2013 וזו טעות לדעתי. מעבר לכך, אין שם צמיחה כלכלית וזה גורם לשתי בעיות: תסיסה חברתית שכן אזרחי אירופה רואים איך הממשלות נוקטות במדיניות צנע כדי לייצב גירעון וחוב; וכמובן מפני שחוב וגירעון נמדדים במונחי תמ''ג כאשר התמ''ג לא עולה, אז אין ירידה בחוב ובגירעון".
רוביני הזכיר גם שהאירו עדיין חזק מאוד וזה גם מעכב צמיחה. "הדבר המדאיג באמת הוא שאין אסטרטגיה לגבי איך להגדיל את הצמיחה. אז אולי מצב הרוח השתפר אבל הבעיות של אירופה נותרו ללא מענה או פתרון".
בראייה ארוכת טווח מזהה רוביני את ארבעת האתגרים המרכזים או נקודות התורפה של העולם המפותח. הראשון כמובן, הוא העניין הדמוגרפי שכן הריבוי האוכלוסייה בעולם המפותח הרבה יותר מהיר מאשר בארה''ב ובעיקר באירופה. האתגר השני הינו הצורך לרפורמות מבניות: "עד כה, הן היו מעטות ואיטיות מאוד", הוסיף רוביני. הבעיה השלישית לדבריו הינה היעדר השקעה בתשתיות ובחינוך דבר שעלול לעכב עוד יותר את הצמיחה. כאמור, הבעיה הרביעית שהוא מזהה הינם החוב הממשלתי וגירעונות העתק שיכבידו על תהליכי הצמיחה.
"האתגר הסיני הוא איך לנוע ממודל של צמיחת מוטת יצוא למודל של צמיחת מוטת צריכה פרטית, שעדין מהווה רק כ-36% מהתמ''ג. החולשה של העולם המפותח, לרבות ארה''ב, מחייבת אותה להגדיל את הצריכה הפרטית. יש הרבה סיבות מדוע הסינים חוסכים המון וצורכים מעט. אבל זה יהיה האתגר", ציין רוביני.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.