מערכת המחשוב החדשה של הפרקליטות תעלה בקרוב

בחודשים האחרונים, חייו של פרקליט בפרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) שונים מאוד מהחוויה המקצועית של עמיתיו במחוזות האחרים. קבוצה קטנה של 40 פרקליטים, מתמחים ומזכירות נבחרו להשתתף בפיילוט למערכת המחשוב החדשה של הפרקליטות, הקרויה "תנופ"ה" (תכנון, ניהול ובקרה - פרקליטות המדינה), שאמורה להצעיד את התביעה הכללית בקפיצה נחשונית אל המאה ה-21.

המערכת הממוחשבת הקודמת, אגב, מזכירה משהו מסרטים של תחילת שנות ה-80, לפני עידן החלונות, עם מסכים ירקרקים וסמן מהבהב גדול ואיטי.

בימים אלה מסתיים הפיילוט לשימוש במערכת המחשוב החדשה, שהחל בנובמבר 2010, והיה אמור להימשך במקור חודש ימים, אלא שהוא התארך בשל שביתת הפרקליטים. בתום הפיילוט תושבת המערכת לחלוטין, למשך כחודש ימים, לצורך תיקוני באגים, כיוונונים ומענה לבעיות שהתעוררו.

בעוד כחודש המערכת תעלה מחדש לאוויר, הפעם באופן רשמי. תחילה בפרקליטות תל-אביב פלילי, המונה כ-160 עובדים, 110 מהם פרקליטים והיתר מתמחים ומזכירות. הפריסה תימשך הדרגתית בחודשים הבאים בכל רחבי הפרקליטויות והמחלקות בפרקליטות.

בשלב הראשון, לצורכי גיבוי ומניעת אובדן מידע, הפרקליטים ייאלצו לעבוד תוך כפילות - ולנהל כל תיק הן במערכת תנופ"ה והן בתיק נייר רגיל, ואולם בתוך שבועות אחדים, לאחר שמנהלי הפרויקט יוודאו את יציבות המערכת הממוחשבת, לא יהיה עוד צורך בתיקי נייר.

תהליך בניית המערכת הממוחשבת החדשה החל כבר לפני שנים אחדות, ולשם כך נבחרה חברת נס טכנולוגיות. אלא שהשותפות קרסה ב-2007 והובילה להגשת תביעת פיצויים מצד משרד המשפטים נגד נס בסך 80 מיליון שקל, לפני כשנתיים, לבית המשפט המחוזי בירושלים.

אף שעלותו של הפרויקט היתה אמורה לעמוד על 35.9 מיליון שקל, בוטלה ההתקשרות בין הצדדים במהלך 2007 בשל דרישת נס לתוספת של 12 מיליון שקל.

במידה רבה אמורה מערכת המחשוב החדשה לקדם את הפרקליטות כמה דורות קדימה, לא רק בהיבט אופן ניהולו של תיק והתחנות השונות בטיפול בו, בתוככי הפרקליטות ולאחר הגשתו לבית המשפט - אלא גם בהיבט של ניהול הפרקליטות בכלל: אחת הבעיות האקוטיות כיום בניהול הפרקליטות היא מחסור במידע בזמן אמת על מספר התיקים הפתוחים, הסטטוס שבו מצוי כל אחד מהם, ועומס העבודה לכל פרקליט, לכל צוות ובכל יחידה או מחוז.

עד היום, למשל, אין נתונים ממשיים בדבר מספר הסדרי הטיעון שעורכת הפרקליטות, מאחר שבמזכירויות השונות במחוזות השונים אין נוהל אחיד בנוגע להקלדת הנתון הזה במערכת הממוחשבת (הישנה).

כך, בדוח שהגיש פרקליט המדינה משה לדור ב-2008 לשר המשפטים דאז דניאל פרידמן, בנוגע לעבודת המחוזות בין 2004 ל-2007, צוין במפורש כי הנתונים שבו אינם מדויקים, ועשויות להיות כפילויות.

בעיות הניהול הנובעות מהיעדרה של מערכת ממוחשבת מודרנית באו לידי ביטוי גם בדוח מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, שפורסם לפני שבועות אחדים, בדבר המב"דים (התיקים ה"ממתינים לבירור דין") על מדפי הפרקליטות.

המבקר גילה נתונים בעייתיים מבחינת הטיפול בתיקים המעוכבים, וציין כי "בגלל הזנה לא אחידה של נתונים ואי-קיום הנחיית הרישום האחיד, מאגר הנתונים הממוחשב אינו משקף את מספר התיקים הנכון ואת מעמדם בכל רגע נתון. בשל היעדר מאגר מרכזי, אמין ומעודכן המתעד את מספר התיקים בכל מחוז, את מצב התיקים ואת משך הטיפול בהם נפגעת יכולתם של הדרגים הניהוליים לקבל החלטות. לדעת משרד מבקר המדינה, השיהוי נגרם בין היתר בגלל ליקויים בסדרי הדיווח, המעקב, הפיקוח והבקרה של הפרקליטות".

הפרקליטות הודיעה למבקר המדינה באוגוסט 2009 כי "הקמת המנגנון של מערכת מחשוב חדשה ושל מרכז ניהול נועדה לשנות את תהליכי העבודה, הדיווח והניהול ולהחליף את מנגנון הדיווח האינדיבידואלי".

נס לא קרה

לאחר קריסת השותפות עם נס, מוביל כיום את הפרויקט אגף מערכות מידע במשרד המשפטים, בשיתוף היחידות לשירותי ניהול ולתקשוב בפרקליטות המדינה, שבראשן עורכי הדין אלעד רוזנטל ודודי גורדון. פרקליטת מחוז תל-אביב (פלילי) החדשה, עו"ד אריאלה סגל-אנטלר, נרתמה גם היא לפרויקט.

בפרקליטות יש 23 יחידות שונות, מחוזות ומחלקות מטה. הקטנה ביותר היא המחלקה למיקור חוץ, שבה 6 עובדים, והגדולה היא פרקליטות תל-אביב אזרחי, שבה 180 עובדים. מערכת המחשב הנוכחית, שנבנתה בסוף שנות ה-80, בנויה מתוכניות נפרדות שאינן יודעות לדבר זו עם זו.

לצורך בניית המערכת החדשה היה צורך באיפיון כלל הצרכים של יחידות הפרקליטות, כולל למשל יומן הופעות בבתי המשפט, ניהול מסמכים ומערכת הרשאות סבוכה, שתאפשר רק לשותפים בתיק מסוים, ומנהליהם, להציץ במסמכים המצויים בכל תיק.

בנוסף, המערכת הממוחשבת החדשה אמורה "להתממשק" מול מערכות אחרות, החל ממערכת המחשב הנבנית במשטרה (הקרויה פל"א), ועד למערכת במ"ה של בתי המשפט (ששינתה את שמה ל"נט המשפט").

המטרה היא לאפשר, בסוף התהליך, העברה אלקטרונית של התיק מהחקירה במשטרה, לטיפול בפרקליטות ולהגשתו לבית המשפט, בלא צורך ליצור בשום שלב תיק נייר פיזי.

אבל הדרך לשם עדיין ארוכה. בינתיים, חלק מהמסמכים נכנסים למערכת סרוקים, והקלטות ותיעוד וידיאו של חקירות, למשל, כבר מוטמעים בתיק האלקטרוני.

כמה זמן וכוח-אדם זה יחסוך? הפוטנציאל הוא אינסופי. אם פרקליט המדינה רוצה היום להתרשם מתיק, התיק נכנס לשק ועולה ללשכת הפרקליט בירושלים. כשהוא מבקש להתרשם מחקירה מצולמת, הפרקליט המלווה לוקח את הקלטת, וכולם מתכנסים בירושלים לצפייה משותפת בברקו המותקן בלשכתו של לדור.

במערכת תנופ"ה אין צורך בכל אלה - די בשיחת טלפון, כשכולם נכנסים יחד לתיק ולוחצים על סרטון הווידיאו בתוך התיק. במקביל כולם יכולים לקרוא את חוות-הדעת הפנימית של הפרקליט, שנכתבה לאחר הדיון האחרון בבית המשפט (מה שקרוי כיום "צד ימין בקלסר").

פיתוח המערכת הממוחשבת במיוחד עבור הפרקליטות בישראל מעלה את השאלה מדוע אי-אפשר היה לקחת מערכת מקבילה מגופי תביעה בעולם, ולהתאימה לישראל.

בפרקליטות בדקו מערכות מידע מקבילות של פירמות עורכי דין גדולות בחו"ל ושל גופי תביעה, והגיעו למסקנה, העצובה, שאין שום מערכת שעונה על הדרישות המרובות, הסבוכות והמשוכללות של הפרקליטות בישראל.

למשל, שעון העצר הפנימי. כשנפתח בפרקליטות תיק מעצר, בתוך 30 יום אמור להיות מוגש כתב אישום, ואחרי 30 יום המערכת קופצת, גם לפרקליט, גם למנהל שלו, כלמר למנהל המחלקה או פרקליט המחוז, ומזכירה להם שהגיעה העת להגיש כתב אישום.

זמן "זבל"

המשאב החשוב ביותר בפרקליטות היום הוא זמנו של פרקליט. במצב הנוכחי, מול המערכות המיושנות, יש הרבה "זמן זבל", שהולך לאיבוד בחיפוש אחר נתונים, חוות-דעת, מסמכים או בהמתנה עד שתיק יגיע ממקום למקום. הארכיב, למשל, ממוקם במישור אדומים, ולוקח לפעמים 48 שעות עד שהוא מגיע לשולחנו של פרקליט שהזמין אותו.

בפרקליטות מסבירים כי רוב זמנם של הפרקליטים ועובדי המינהלה בפרקליטות הוא זמן עבודה מול המחשב, ומכאן הפוטנציאל הגדול לשיפור בניצול זמנם של הפרקליטים, ככל שהמערכת שבה ינהלו את עבודתם תהיה מתוחכמת ויעילה יותר.

מערכת תנופ"ה מאפשרת לפרקליט לנהל את כל התיק באופן אלקטרוני, כולל יצירת מסמכים, תרשומות פנימיות, חוות-דעת, כתבי בית דין, העברה וירטואלית של התיק לבחינת הגורמים הממונים, ואפילו הטמעת ראיות אודיו-ויזואליות במחשב, בלא צורך בקלטות המתגלגלות בתוך תיקי הקרטון.

המערכת הממוחשבת, מעריכים בפרקליטות, תביא להתייעלות ממוצעת של 21% בכלל יחידות הפרקליטות. המשמעויות הכספיות של נתון זה הן עצומות. כך למשל, ברחבי הפרקליטות יש 300 פרקליטים העוסקים בתיקים אזרחיים. ייעול עבודתם ב-20% משמעותו חיסכון של 10 מיליון שקל בשנה. ביחידות הפליליות ההתייעלות מוערכת ב-17%, וכשמכפילים זאת ב-500 פרקליטים פליליים, החיסכון עומד על 14 מיליון שקל בשנה.

אם כוללים גם את הייעול בעבודת המזכירויות, המתמחים והסטודנטים - מגיע החיסכון השנתי הנאמד ל-32 מיליון שקל בשנה.

 11