יפן - התהיי או חלמתי חלום?

באחרונה בחרתי לפתוח חשיפה ליפן באמצעות שתי מניות פיננסיות, גם כחלק מהגדלת החשיפה בתיק לסקטור הפיננסים. פניתי ליפן משום שקראתי כי חברות יפניות עתירות מזומנים ינסו לצמוח באמצעות רכישת חברות צומחות בעולם. כך, נראה לי שמקבלים גם יציבות ועוצמה יפנית וגם צמיחה, בדומה להשקעה באוסטרליה וקנדה, אבל עם מגע יפני שחוזר להיות אופנתי. לא עברו מספר ימים, ואמיר ארגמן, אנליסט המאקרו של אופנהיימר, שפך מים צוננים על המהלך.

כך אומר אמיר: "שר בקבינט היפני אמר כי יפן מגיעה לנקודה קריטית שבה היא מסתכנת באיבוד אמונם של המשקיעים בפוליטיקאים המקומיים שיצליחו להביא לפתרון את בעיית הגירעון והחוב המתנפח של המדינה. השר היפני הזהיר כי יבוא יום, והוא לא רחוק כפי שכולם מקווים, בו התשואות על איגרות החוב הממשלתיות הארוכות יעלו, ויפן תיקלע למצוקה קשה של מחזור החוב הקיים שלה. השר כמובן ציין שהממשלה צריכה לפעול בהקדם לתיקון, והצית דיון שבראשו ניצני כוונות לרפורמת מס גדולה ביפן שתכלול גם מס צריכה של כ-5%.

"הבעיה המרכזית של יפן היא שימוש ארוך טווח במדיניות גירעונית והגדלת יחס החוב-תוצר על מנת להתמודד עם חולשה כלכלית. יפן סבלה ממשבר קשה בתחילת שנות ה-90, אך העדיפה להתמודד עמו שלא באמצעות הקטנת עודף הייצור והצריכה, אלא באמצעות הגדלת פעילות הממשלה על חשבון הגירעון והגדלת ההלוואות שלקחה למימון גירעונות אלו. התוצאה הישירה של מדיניות ארוכת שנים שכזו היא יחס חוב-תוצר עצום של 224%, הגבוה משמעותית מהיחס במדינות אחרות (לדוגמה, בבריטניה השיעור 75%, בסינגפור 100%, בארה"ב 81% ובישראל 78%). המהלך היפני הצליח, נציין, רק תודות לכך ששיעור החיסכון במדינה היה גבוה ביותר והדבר אפשר לאוכלוסיית יפן, באמצעות הבנקים והחיסכון הפנסיוני, להלוות לממשלה את הכסף למימון הגירעון.

"הבעיה היא שתהליך זה מוגבל בזמן. האלמנטים שמגבילים אותו הם קיטון בחיסכון, שמקורו הן בהתבגרות האוכלוסייה והן בשינוי הטעמים והצריכה של התושבים. במידה שהחיסכון יגיע לנקודה קריטית, שאינה יכולה לאפשר ליפן את המשך מימון הגירעון, יביא הדבר לאובדן אמון המשקיעים שינוסו מאפיק האג"ח היפניות, מה שיגרור עלייה בתשואה וגידול העלות של המשך התהליך. זו הסיבה שהשר הדגיש כי אמנם כרגע נראה שאין כל בעיה בטווח הזמן הקצר, אולם אסור למתוח את החבל ואיתו את אמון המשקיעים יותר מדי. הוא אפילו הגדיל לומר כי השינוי יכול להיות תוך יום אחד בלבד...

"אינני יודע לומר אם ההתעוררות של יפן אינה מאוחרת מדי, והאם היא לא עברה כבר את נקודת האל-חזור. דבר אחד בטוח - ככל שמגיעים לתובנה הזו מאוחר יותר, כך הכאב הכרוך בטיפול בבעיה גדול יותר. אחת הבעיות המרכזיות שניצבות בפני הכלכלה הגלובלית כיום היא העובדה שממשלות לא הפנימו עדיין את התובנה הנגזרת מהסיפור היפני, ושיטת הפעולה של התמודדות עם עודף חוב באמצעות הדפסת עוד חוב, עדיין שרירה וקיימת.

"הבעיה היפנית אינה נחלתה בלבד, ויש לזכור שכלכלתה מהווה עדיין כ-6% מסך כלכלת העולם, ושווי שוק המניות שלה מהווה כ-8% מהשווי המצרפי העולמי. אם המקרה של יפן יגיע לנקודת מבחן, על כולנו לקוות כי הפוליטיקאים היפנים ישכילו להתמודד טוב יותר עם הסוגיה מאשר הדרך בה נקטו ב-20 השנים האחרונות".

אני לא ממהר לסגת מהחשיפה היפנית בעקבות דבריו של אמיר, גם בשל המצב הטכני האטרקטיבי בו נכנסנו למניות, וגם משום שאני לפעמים מעדיף השקעה במגמות ולא במספרים. אבל, אני אגביל את החשיפה לשתי המניות שקניתי, עד שאקבל (אם אקבל) חיזוק נוסף לבחירה שלי. השתיים הן: MTU - Mitsubishi UFJ Financial Group, חברה הנותנת שירותים פיננסיים מגוונים לצרכן הקמעונאי והעסקי, ו-NMR (Nomura (Holdings, חברת הברוקרים הוותיקה, שלא לומר המיתולוגית, שהמציאה מגוון של מוצרים פיננסיים ושירותי ניהול השקעות.

להאזין לשוק

אנחנו רואים במודל הקניון על כל המשתמע ממנו מודל חדשני למדי - גם בהיבט של ניהול התיק על שכבות תהליך קבלת ההחלטות, וגם ברבדים המנטליים-תודעתיים של עבודת הצוות וניהול התיק. כך למשל, הוויזואליזציה של תיק מניות שמתבצעת דרך הדימוי לקניון, קביעת היעדים וזריעת זרעים תודעתיים של הצלחה. לשמחתנו, מעבר להצלחת המודל, נראה שערוצי הניהול הפיננסי וגישות חדשניות מתרבים בעולם (עדיין לא בישראל, לצערי). כך למשל, שמחתי לקרוא בפייננשל טיימס מאמר שכותרתו: "צלילי המשבר" (שתורגם ופורסם ב"גלובס").

FT ביקשו ממלחין הבית של הפילהרמונית של לונדון לתת ביטוי מוזיקלי למשבר. הפרופסור אנדרסון נענה, בין היתר משום שהוא מתעניין בקשרים שבין מוזיקה לכלכלה, והתוצאה כוללת גם מוזיקה עם תקשורת מקוטעת בין הכלים. כמו הכלכלה, גם המוזיקה מונעת על ידי גלים של גאות ושפל. לצורך חיבור היצירה האזין אנדרסון לקולות הסוחרים והתבונן בגרפים. במבט לעתיד, ממחיש אנדרסון מה יקרה אם התווים ינוגנו בדרך אחת לא מתוקשרת, ואיזו הרמוניה תהיה אם ייכון שיתוף פעולה.

התשובה לשאלה האם ניתן לראות את השווקים ולהבינם בעיניים, ברורה לי כמנתח טכני. בשאלה האם אפשר להאזין לשווקים ולהשתמש בכישורים מוסיקליים בשביל לשפר מיומנויות קליטה, התחלתי להתעסק לא מזמן בעקבות שיחה עם זמרת אופרה העוסקת באימון באמצעות מוסיקה. ה-FT מקפיץ אותי קדימה במוטיבציה לחקור, ואני אשמח לשתף פעולה עם מוזיקאים שפוזלים לעבר וול-סטריט.

זיו סגל - A level 2 Chartered Market Technician - CMT . יועץ ניתוח טכני לאקסיומה בית השקעות. הטור נכתב מספר ימים לפני פרסומו. אין לראות בטור המלצה לרכישה/מכירה של ניירות ערך ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. זיו ו/או לקוחותיו עשויים להחזיק בניירות ערך או נגזרי ניירות ערך המוזכרים כאן