הנאום שביבי העתיק מאובמה

אין על האמריקאים. ביום שלישי נשא הנשיא אובמה את הנאום השנתי לאומה. אחלה נאום. כשקוראים את הנאום נדמה מידי פעם שהנשיא האמריקני התבלבל: הוא אמנם פונה אל האמריקאים אבל בעצם הוא מדבר אלינו, הישראלים. לדעתי זו הזדמנות מדהימה לביבי, בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל.

כל מה שביבי צריך לעשות הוא לתת למישהו לתרגם את הנאום ולאמץ אותו כלשונו. הצרות הן אותן צרות והאתגרים אותם אתגרים. משפטים כמו "העתיד אינו מתנה, הוא הישג" נשמעים מעולה גם בעברית.

מירוץ החימוש הטכנולוגי

כבר בתחילת הנאום שם אובמה דגש על הצורך בשימור היזמות והיצירתיות חברות כמו ECI (זוכרים?), קומברס, אמדוקס, נייס, m-systems, טבע, אגיס, מדינול שהובילו את הכלכלה הישראלית קדימה (כמובן שבנאום המקורי, הלא מתורגם, החברות הן אמריקאיות והוזכרו בו רבות - מאדיסון והמצאת נורת הליבון החשמלית ועד לפייסבוק).

מה שאיפשר את הצמיחה וההתפתחות שלהם היה תמיכה ממשלתית בסביבת המחקר הבסיסי. בארה"ב מדובר בעיקר בתמיכה אדירה בתקציבי מחקר באוניברסיטאות במקומותינו עיקר ההשקעה בפיתוח יצירתי של טכנולוגיה הגיעה מהצבא וקצתה גם ממערכות הבריאות שני כרי פיתוח שאיבדו בעשור האחרון חלק ניכר מהמובילות שאפשרה את פריצות הדרך בעבר.

ארה"ב של אובמה רואה את עצמה במרוץ חימוש אל מול העולם בשלושה תחומים עיקריים: ביומד, IT, וקליינטק. נשמע מוכר לא? ברקע יש לזכור שסין הקימה לא מזמן את מרכז המחקר הפרטי הגדול בעולם לחקר אנרגית שמש וכי המחשב המהיר ביותר בעולם נבנה בסין.

שי אגסי באמריקה

היעד האמריקאי שהוצב בנאום הוא שעד 2035 80% מהאנרגיה בארה"ב תהיה אנרגיה ירוקה.

בכדי לשער את ההשפעה האפשרית של יעד שכזה אפשר לציין שבארץ ההבטחה המגומגמת והלא מאורגנת עד הסוף של רכישת חשמל סולרי ביתי על ידי חברת חשמל, הביאה להקמה של כ- 120 חברות בשנתיים. באופן פארדוקסלי, בהקשר הזה מציאת הגז אינה מביאה ברכה מכיוון שההשקעה בפיתוח משק הגז, שהיא חיובית בכול היבט אחר, תמנע הקצאת תקציבים להשקעה בפיתוח אנרגיות מתפתחות חלופיות במשק המקומי.

אובמה העריך כי ארה"ב היאהמדינה המתקדמת בעולם בתחום הרכב החשמלי וציין כי הוא שואף להגיע ב-2015 למיליון כלי רכב חשמליים בכבישים. אם בטר פלייס תהפוך להיות מסחרית ב 2012 ישראל יכולה להיות המדינה המתקדמת ביותר במעבר למכוניות חשמליות תוך זמן קצר מאוד (אנחנו לא צריכים מיליון כלי רכב על הכבישים שלנו). ורק חבל שאין כאן בשורה לא לטכנולוגיה ישראלית ולא למקומות עבודה בישראל.

הצורך בהשקעה בחינוך ובהכשרת מורים למתמטיקה, מדעים ואצלנו צריך להוסיף לכך אנגלית תופס אף הוא נפח משמעותי מהנאום של אובמה וכנראה שיש לו מקום לא מבוטל גם בנאום של ביבי כולל הבטחה לאפשר השכלה גבוהה ברת השגה לכל החפץ בה, לא רק בישיבות אלא גם באוניברסיטאות.

כלכלת פריפריות

השיפור הדרמטי שחל בשנים האחרונות בשיעור ההשתתפות בכח העבודה במשק הישראלי, הישג שביבי יכול בהחלט להתגאות בו בנאומו הוא מנוע חשוב לכלכלה ובעיקר להמשך הגידול בצריכה הפרטית. גם ברמה הנוכחית של 57.8% יש לאן לגדול ולהתפתח בכדי להגיע לרמה המקובלת ב OECD ובכדי לשפר את השילוב של אוכלוסיות פריפריאליות בעשייה הכלכלית ופירותיה.

חצי הכוס המלאה היא שנעשו צעדים ראשוניים כגון הקמת קרן אל בוודר לעידוד תעשיית ההי טק במגזר הערבי. חצי הכוס הריקה היא שמרבית המכשולים הפיזיים (אזורי תעשייה, אישורי בנייה, כבישי גישה, חינוך) עדיין ניצבים גבוהים ומשמעותיים בשטח. ואותו הדבר יכול להאמר לגבי האוכלוסייה החרדית. על אף מספר מיזמים מוצלחים של שילוב נשים חרדיות במעגל התעסוקה מעבר לפיילוט שהצליח אין באמת הקצאת תקציבים או עידוד כלשהוא למנף או לעודד פיתוח של מיזמים דומים בסקלה גדולה.

דן אריאלי סיפר לי השבוע נתון טריוויה מזעזע שלא מצא ביטוי בנאום של אובמה אבל אולי כדאי להתייחס אליו בגרסה המקומית. לדבריו 40% מהאוכלוסייה הנמצאים בתחתית סולם העושר בארה"ב. מדהים לא?

מצבנו לא יותר טוב על אף הצעדים שננקטו בהגדלת השילוב במערך התעסוקה. המנוף הכלכלי, בייחוד בתקופה זו בה נדרש לשים דגש על הצריכה הפרטית, יכול להיות עצום הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך.

בהינתן תקציבי העתק שהאמריקאים והסינים מקצים בכל שנה לתחומים שאנחנו סימנו כתחומי ליבה הי טק, ביומד, קלינטק לא נותר לנו אלא לנצל את יתרונות המימדים הקטנים. כמו בטר פלייס עם המכוניות החשמליות יש לא מעט נישות שקצת יותר סדר וניהול מרכזי מסונכרן היה מאפשר בהם פריצת דרך משמעותית (מנהל מקרקעי ישראל, משק החשמל, משק המים שלא לדבר על חינוך). קצת פחות בירוקרטיה ומחסומים היו פותחים כאן את צנרת הכלכלה ואולי מביאים לשיטפון חיובי.

אובמה סיים את נאומו באמירה שכנראה שהוא תרגם מעברית "אנחנו אומה שאומרת ייתכן ואין לי הרבה כסף אבל יש לי רעיון גדול לחברה חדשה.... אני אולי לא בטוח איך נגיע למקום הטוב שנמצא שם מעבר לאופק אבל אני יודע שנגיע אליו...המסע שלנו קדימה נמשך ומצב האומה שלנו חזק".

אלה אלקלעי, סמנכ"ל פיתוח עסקי בבית ההשקעות IBI