ציפי לבני, את מפספסת

"יש רוח רעה ששוטפת את הארץ", אמרה השבוע ציפי לבני. אפשר לייחס את המשפט הזה להרבה מאוד תחומים ונושאים, אבל היא דיברה הפעם על הצעת החוק לחקירת מקורות המימון של ארגוני שמאל העוסקים בזכויות אזרח, בדרך כלל האזרח הפלסטיני.

לבני מייחסת את הרוח הרעה להצעת החוק, וזה נכון בצורה חלקית, אבל אי אפשר ולא צריך להתעלם מהרוח הרעה שאותם ארגונים שוטפים בה את הארץ.

במכתב שהעבירה קדימה ליו"ר ועדת הכנסת, יריב לוין, נאמר שקדימה לא תשלח נציגים לוועדת חקירה כזאת, כיוון ש"הקמת ועדת חקירה היא מעשה מסוכן ואנטי-דמוקרטי". גם דבריה של לבני וגם הנאמר במכתב של מפלגתה מאכזבים כיוון שהם נוקטים גישה שטחית וכוללנית בנושא זה, המחטיאה את המטרה.

מהו ומיהו אנטי-דמוקרטי?

המרכיב האנטי-דמוקרטי בהצעת החוק, לטענת מתנגדיה, טמון בכך שהיא מבקשת לייבש את מקורות המימון של הארגונים, וכך לפגוע בזכות חופש הביטוי של ארגוני השמאל.

מטיעון זה משתמע שכדי להעביר את המסרים שלהם, הארגונים תלויים לחלוטין במקורות המימון הללו. לפיכך, למקורות המימון יש השפעה גדולה על המסרים ועל המטרות של הארגונים, שהרי אם הפעילות של הארגונים לא תתאים למקורות המימון, מתבקש שהם יפסיקו לשלם.

כלומר, למעשה לארגונים אלה אין באמת חופש ביטוי, שכן הם חייבים להתבטא על פי רצונם של המממנים. הרי בלי המימון, אין להם ביטוי. כל אלה הן מסקנות מתבקשות לא מהטיעונים של הימין, אלא מטיעוני ארגוני השמאל הרואים במקורות המימון שלהם ערובה לקיומם.

ביטוי לא חופשי

אם הביטוי של הארגונים נתון לשליטה או אפילו להשפעה גדולה של מקורות המימון, נכנסת לתמונה זכות יסוד דמוקרטית אחרת: זכותו של הציבור לדעת.

במקרה זה, הזכות לדעת מי שולט בארגונים אלה ומניע את פעילותם; מה מטרת מקורות המימון; מה מניע אותם לתרום לארגונים בישראל; האם עומדים מאחוריהם גופים או מדינות העוינות את ישראל או אפילו גופים או מדינות שהן אויבות של ישראל.

קשה להבין איך ארגונים שרוממות הדמוקרטיה בפיהם יכולים לדרוש ליטול מהציבור את זכותו לקבל את המידע הזה. אדרבה - הרצון למנוע מהציבור להגיע למידע הזה מחשיד את המטרות והמניעים, הן של מעניקי המימון והן של מקבליו.

חקירת ארגוני ימין

למרות כל אלה, יש אמת בטענה על פגיעה בדמוקרטיה, אבל מסיבות אחרות. מי שמבקש לחקור רק מקורות מימון של ארגונים שמאלניים - ברור שהוא מעוניין להביא לציבור רק חלק מהאמת, וברור עוד יותר שהוא מבקש להסתיר מהציבור את האמת על מימון ארגוני הימין.

אין דבר כזה, ואסור שיהיה, שרק ארגונים מסוימים ייחקרו והאחרים יהיו חסינים מבדיקה כזאת. בשום אופן.

טריבונל לא-מפלגתי

גם אין דבר כזה שפוליטיקאים יהיו החוקרים - זו הפגיעה הכי גדולה בדמוקרטיה. פוליטיקאים אף פעם אינם מעוניינים להזין את הציבור במידע אמיתי, אלא במידע שנוח להם ומתאים למטרותיהם. לכן, בדיקה כזאת חייבת להיערך על ידי טריבונל שהוא נקי לחלוטין מנגיעה מפלגתית ופוליטית.

הצעת חוק מתוקנת

אני לא מבין מדוע חברי קדימה וחברי כנסת אחרים מסתפקים במחאות ואינם מציעים הצעת חוק על פי עקרונות אלה, כלומר, בדיקה - כן, אבל של כולם ועל ידי גוף בלתי מפלגתי.

הצעת חוק כזאת תוכיח שהם עצמם אינם חוששים שארגונים הקרובים ללבם ייבדקו. חשוב שיגיעו להסכמה על עקרונות אלה, כיוון שחשוב שתהיה חקירה יסודית וחסרת פניות.

התערבות ממשלות וגופים זרים בפוליטיקה שלנו, הן בימין והן בשמאל, היא מסוכנת ואנטי-דמוקרטית בעליל, ובהחלט צריך להפסיק את התופעה הזאת.