"שווקים מתעוררים שלא ייזהרו - יתפוצצו ובגדול"

"יתכן שאנחנו רואים כעת את ההתחלה של המשבר הפיננסי הגדול הבא שנוצר דווקא בשווקים המתעוררים", אומר מרטין וולף, הפרשן הבכיר של העיתון הכלכלי "פייננשל טיימס" ואחד הפרשנים הכלכליים הבכירים והמשפיעים ביותר בעולם, בראיון בלעדי ומיוחד ל"גלובס" בוועידה השנתית של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס.

וולף מבקש להעביר מסר דווקא לכלכלות שחוגגות כעת, לרבות לכלכלת ישראל, ומזהיר: "השווקים המתעוררים שלא ישימו לב ולא ייזהרו מהתהליך הזה, ימצאו את עצמם עם שנים טובות מאוד של פריחה שיסתיימו בפיצוץ גדול". האם ישראל צריכה להתחיל לדאוג? לא, לפחות כל עוד פישר עומד בראש הבנק המרכזי, לדבריו.

- מהם הסיכונים העיקריים לכלכלה הגלובלית בשנה הנוכחית?

"נתחיל באלו שהם ברורים מאליהם: חוב ציבורי ופרטי בכלכלות המפותחות. הבנקים מאוד חשופים לחוב הזה, וזה נכון במיוחד למרחב האירו. הסיכון השני הוא האינפלציה שנובעת מהמדיניות המוניטרית המרחיבה מאוד שננקטה בעולם ומהצמיחה המהירה של השווקים המתעוררים אשר הגדילו בעוצמה רבה את הביקוש לקומודיטיס. התופעה הזו מגבירה במידה ניכרת את הלחצים האינפלציוניים ומבליטה את הדילמה שעומדת בפני מקבלי ההחלטות: האם לרסן את המדיניות כדי לרסן את האינפלציה או להמשיך במדיניות המרחיבה כדי לתמוך בצמיחה ובתעסוקה.

"זינוק של מחירי הנפט ל-140 דולר לחבית - למרות שזה לא נראה באופק - או משבר חוב יכולים בהחלט לזעזע את הכלכלה העולמית. אגב, אני לא חושב שהפרוטקציוניזם הוא סכנה משמעותית לכלכלה הגלובלית, ניתן לשלוט על זה.

"בינתיים, הכלכלות המפותחות נמצאות בעיצומו של תהליך התאוששות. הצמיחה בהן עדיין נמוכה והאבטלה עדיין גבוהה, הן בארה''ב והן באירופה. המצב הזה מחייב הרחבה פיסקלית ומוניטרית. הבעיה היא שצריך לנקוט מדיניות פיסקלית מצמצמת כדי להפחית את החוב והגירעון ולכן חייבים להרחיב את המדיניות המוניטרית. אבל כידוע, המדיניות המוניטרית היא כבר מרחיבה לגמרי ושיעורי הריבית הם כמעט אפסיים. לכן, הצעד היחיד שנותר הוא שוב הקלה כמותית (Quantitative Easing) וזה צעד מאוד שנוי במחלוקת שכן הוא עלול לגרום לאינפלציה ומסוגל לפגוע בשער החליפין. לכן ניתן לומר שמקבלי ההחלטות במערב מתמודדים עם דילמות קשות".

- אז הם בכל זאת צריכים לקצץ ולהפחית גירעון וחוב?

"כן, אבל לא מהר מדי. ההתאמה וההפחתה בהוצאה הציבורית חייבת להתרחש על פני זמן, אפילו במהלך כמה שנים ובעדינות. זאת באמצעות רפורמות מבניות במערכת הגמלאות או במערכת הבריאות אבל לא באמצעות קיצוצים מהירים או העלאת מיסוי מהיר, כי אז כל הנטל ייפול על המדיניות המוניטרית, וכאמור היא כבר ממילא מאוד אגרסיבית".

- ואיך מתמודדים עם האינפלציה העולמית שמרימה ראש?

"אין הרבה דברים שאפשר לעשות. הזינוק במחירים משקף שני תהליכים. הראשון הוא עודף נזילות, אבל זה מסביר חלק קטן מהתופעה. התהליך השני הוא המשמעותי כאן ומדובר על הצמיחה המהירה מאוד של השווקים המתעוררים, לרבות סין והודו, שצמיחתן עתירת קומודיטיס. זה דפוס צמיחה שיימשך על פני השנים הבאות.

"תסתכל מה קרה במשבר האחרון. למרות שהוא היה החמור מאז מלחמת העולם השנייה, מחירי הקומודיטיס לא ירדו, הם התמתנו אבל לא צנחו או קרסו. לפיכך, התייקרות המוצרים הללו מהווה השתקפות אמיתית של לחצי ביקוש אמיתיים הנובעים ממחסור במשאבים הללו. בד בבד, יש לשים לב שהשכר הנומינלי עולה בצורה מרוסנת ובשיעור סביר תוך שמירה על ציפיות האינפלציה בטווח הארוך".

- מה לגבי השווקים המתעוררים? שם יש גם סיכונים כגון תנועות הון ספקולטיביות שנכנסות ועלולות לזעזע את השווקים הללו.

"לדעתי תנועות ההון המאסיביות שנכנסות לכלכלות המתפתחות לא יגרמו למשבר השנה. יש כאן תהליך ברור: אף אחד לא רוצה לשים את הכסף בכלכלות המפותחות כי לא סומכים על המוסדות הפיננסיים שלהן והריבית שם נמוכה מאוד. כולם רוצים לשים את הכסף בשווקים בעלי שיעור צמיחה גבוה. לשווקים המתעוררים היה מאוד קשה במשך ההיסטוריה להתמודד עם התנועות הללו. יש דרכים להתמודד, אפשר להטיל מגבלות, אבל זה מאוד קשה. לכן, השווקים המתעוררים שלא ייזהרו מהתהליך הזה, ימצאו את עצמם בסוף בפיצוץ גדול".

- אז לפי התיאוריה שלך נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, מאוד נזהר ועוקב. הוא הטיל מגבלות על תנועות הון.

"פישר ראה את זה הרבה מאוד פעמים. שוחחתי איתו על הסוגיה הזו כאשר הייתי בישראל בוועידת ישראל לעסקים של 'גלובס'. זו הסיבה שהוא מאוד מוטרד שזה יקרה גם לישראל. הוא צריך להיות מאוד זהיר לגבי האשראי המקומי, הוא חייב למנוע בועת נדל''ן והוא חייב למנוע ייסוף חד של השקל. לכלכלה קטנה ופתוחה כל כך כמו ישראל, מדובר באתגר עצום. הדבר היחיד שאני יכול לומר לך בנושא בוודאות הוא שסטנלי מודע לבעיה הזו והתמודד איתה מבחוץ כאשר עבד בקרן (המטבע הבינלאומית, א.פ.) יותר מכל בן אדם אחר בעולם. לכן, אם סטנלי לא יוכל לפתור את זה, אז אף אחד אחר לא יוכל. אבל בהחלט הסיכון קיים".

- אז אתה מניח שחוסר האיזון שמאפיין את הכלכלה הגלובלית יישאר עימנו גם בשנה הנוכחית.

"אכן כן. חוסר איזון בתוך אירופה וחוסר איזון בין הכלכלות המפותחות לכלכלות המתפתחות שיוצר אתגר אמיתי לצמיחה הכלכלית בטווח הארוך".