הדולר חייב לעלות

השתתפות ישראל במלחמת המטבעות נמשכת, והפעם היה זה תורו של משרד האוצר, בעידוד ובהסכמה של בנק ישראל, להיכנס לזירה.

חצי שעה לאחר הודעת משרד האוצר על כוונה לבטל את הפטור ממס על רווחי הון ממק"מ ואג"ח קצרות של משקיעים זרים, נרשם פיחות חד של המטבע הישראלי, ולראשונה זה כמה חודשים שער החליפין לעומת האירו חצה את קו 5 שקלים. למעשה, ביטול הפטור שממנו נהנים כיום משקיעים זרים הוא כלי נוח למדי.

רשמית, ישראל לא מטילה מס על תנועות הון, אלא רק מבטלת פטור קיים. יש לכך חשיבות תדמיתית לא קטנה גם אם, בסופו של דבר, מדובר במיסוי לכל דבר ועניין על פעולותיהם של משקיעים זרים, ועל אותם משקיעים ישראלים הפעילים באמצעותם.

שיתוף-הפעולה בין האוצר לבנק ישראל ראוי לציון, לאחר שעד לפני כמה חודשים הושמעו על-ידי סביבתו של השר יובל שטייניץ אמירות נגד רכישות מט"ח בידי בנק ישראל, בשל העלות שבה כרוכה ההתערבות.

המשך התיסוף של השקל, וההבנה שהשפעתו השלילית על המשק הולכת וגוברת, הם שהביאו למהלכים משותפים. נראה כי בנק ישראל הגיע למסקנה שהולכת וקטנה היעילות של המשך ההתערבות באמצעות רכישות מט"ח, ושהגיעה העת להסלים את הצעדים נגד כניסת הון לטווח קצר.

הבנק המרכזי היה הראשון לפעול, לפני שמונה ימים. תחילה על-ידי הנהגת חובת דיווח על פעולות במק"מ ובנגזרים על-ידי משקיעים מקומיים וזרים, ולאחר מכן על-ידי הנהגת חובות נזילות על נגזרי מט"ח.

הפעם מדובר בצעדו של משרד האוצר. הרושם הוא כי מקבלי ההחלטות הגיעו למסקנה שלפעולה הדרגתית תהיה תהודה מרבית, ותביא את השוק להכרה שישראל יותר ממוכנה להשתתף בקרבות המתחוללים כיום בעולם בין משקיעים לטווח קצר לבין ממשלות ובנקים מרכזיים של משקים חזקים. אם ביטול הפטור ממס על זרים יוכח כצעד לא מספיק, ייאלצו משרד האוצר ובנק ישראל להשתמש בנשק המיסוי פעם נוספת.