חשש בארה"ב מעליית האחים המוסלמים לשלטון במצרים

מרטין אינדיק, לשעבר שגריר ארה"ב בישראל, נתן אמש (ליל שבת) ביטוי קולע לדילמה הבלתי פתירה שמציב המשבר במצרים לפני ממשל אובמה. בתמצית: אי אפשר עם חוסני מובארק ואי אפשר בלעדיו.

המהומות המעצימות במצרים מאלצות את ברק אובמה להפר את האיזון העדין בין תמיכה בשאיפות הדמוקרטיות של העם המצרי, לפי העקרונות המוצהרים של המדיניות האמריקנית, לבין תמיכה במשטרו של מובארק, הרודן הוותיק, שנושא על גבו חלק גדול מהמדיניות האמריקנית במזה"ת. אם וושינגטון גינתה את הטבח בכיכר טיינאמאן בבייג'ינג ב-1989, כיצד היא תוכל להחשות נוכח מה שמתרחש בכיכר תחריר בקהיר ב-2011?

הדילמה האמריקנית במצרים, כמו בירדן, סעודיה ותימן, היא שתמיכה בדרישת המסות בכיכרות ערב עלולה להעלות לשלטון שם מנהיגים שבשבילם ארה"ב היא השטן הגדול. לא לחינם משגרת טהראן הצהרות תמיכה ב"לוחמי החירות" בקהיר. מנגד, המשך התמיכה במשטר מובארק עלול להשאיר את ארה"ב בצד המפסיד.

ובמילים אחרות: החלטה אמריקנית להוסיף ולתמוך במשטר הנוכחי במצרים רק בגלל החשש מעוינותם של מי שיבואו אחריו, תוכל להצמיח "טינה כלפי ארה"ב שתהיה עלולה להימשך עוד 30 שנה, כפי שקורה באיראן", אמר אינדיק בראיון ל"ניו יורק טיימס".

אבל, הוסיף אינדיק, "אם לא נתמוך במובארק, משטרו יקרוס והאחים המוסלמים יתפסו את מוסרות השלטון ויבטלו את הסכם השלום עם ישראל. להתפתחות כזו עלולות להיות השלכות שליליות דרמטיות על האינטרסים האמריקניים במזה"ת".

ההערכה שעליית האחים המוסלמיים תביא קץ לשלום עם ישראל שאובה מהתבטאויות האחים המוסלמים עצמם. מוחמד בדיע, בכיר בארגון, אמר לעיתון אל קודס אל עראבי, ב-28 בנובמבר 2010, יום לפני הבחירות לפרלמנט המצרי, שאם מפלגתו תזכה בבחירות היא תתנער מהסכם השלום עם ישראל. "לא נניח לפלסטינים לגווע ברעב תת ישראל", אמר אז בדיע.

הסיוע הצבאי בסימן שאלה

בכל זאת, הטון התקיף בהצהרת אובמה על מצרים, אמש, מאותת שהמשבר שם כבר עבר את "נקודת האל-חזור", לדברי פקיד בכיר בממשל שמצוטט ב"טיימס". גם אם מובארק ישרוד את המשבר, התוהו ובוהו במצרים שינה את הפוליטיקה המצרית ואת הדרך שבה יתייחס ממשל אובמה לנשיא מצרים.

אולי הסימן המודגש ביותר לכך שארה"ב מתחיל להתנתק ממובארק היא הכרזתו של דובר הבית הלבן, רוברט גיבס, אמש, כי הממשל בוחן מחדש את חבילת הסיוע האמריקנית למצרים. הדובר נמנע ממתן פרטים, אך ציין, כי בדיקת "העמדה כלפי הסיוע" תביא בחשבון אירועים שיתרחשו "עכשיו, ובימים הקרובים".

"כוחות הביטחון במצרים חייבים להימנע מאלימות והממשלה צריכה להפעיל מחדש את האינטרנט ואת הרשתות החברתיות", הדגיש גיבס.

מצרים מקבלת מיד שנה מארה"ב 1.5 מיליארד דולר ומתוכם כ-1.3 מיליארד דולר כסיוע צבאי. חבילת הסיוע המצרית היא הרביעית בגדולה ברשימת החבילות, אחרי אלה של פקיסטאן, אפגניסטאן וישראל. הסיוע נחשב כאמצעי הלחץ היעיל ביותר של ארה"ב על מובארק.

אנליסטים בוושינגטון אמרו אמש, כי מבחינת ארה"ב התרחיש האופטימלי ביותר יהיה עליית מנהיג חזק שיבוא משורות הצבא, מנהיג שלא יהסס להשתמש בכל המכשירים השלטוניים שברשותו כדי לשמור על הסדר והחוק, אך גם יהיה רגיש יותר למצוקות הכלכליות והחברתיות של עמו. כפי שהגדיר זאת אחד האנליסטים: "מובארק משופר, מובארק 2.0". התרחישים האופטימליים אינם כוללים את הישארות מובארק בשלטון, ובוודאי לא עליית בנו.

התרחיש הפסימי ביותר הוא, כמובן, עליית משטר איסלאמיסטי, שיבטל את הסכם השלום עם ישראל ויושיט עלה זית לטהראן.