יועץ לנשיא ארה"ב: "ברור שזמנו של הנשיא מובארק תם"

פקידים בממשל אובמה משווים את ההתפתחויות במשבר במצרים להתקוממות באיראן, לפני יותר מ-30 שנה, שחוללה את נפילת השאה וסללה את הדרך לעליית משטר האייתאללות, ולהפגנות המחאה בפיליפינים, שהביאו להדחת הנשיא פרדינאנד מרקוס, ב-1986.

באיראן, הימרה וושינגטון שתוקם ממשלה ידידותית לארה"ב, תהליך שבו היה מעורב פקיד צעיר בממשל קארטר, רוברט גייטס, לימים שר ההגנה בממשל אובמה. ההימור הזה, כידוע, הסתיים בכי רע. נפילת מרקוס הביאה בעקבותיה תקופה ארוכה של דמוקרטיה מבולגנת בפיליפינים.

תקדימי המהפכות האלה מכתיבים את תגובתו של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, למשבר המתעצם במצרים, לפי ניתוח המתפרסם היום (א') ב"ניו יורק טיימס". בפורום של גורמי ממשל בכירים בדרג שרים, סגני שרים, חברי המועצה לביטחון לאומי וראשי סוכנויות ביטחוניות, שהתקיים אמש (מוצ"ש) בבית הלבן, הזהיר אובמה שכל מאמץ גלוי של ארה"ב לתקוע את עצמה במיזם להרחקה הדרגתית של מובארק מהשלטון, או בהמלכת יורשו, עלול להניב תוצאות הפוכות מהמקווה.

לדברי פקיד בכיר בממשל, "אמר אובמה בפגישה, שאת התוצאה במצרים יכתיב העם המצרי, ושארה"ב אינה נמצאת בעמדה שמאפשרת לה להכתיב לאחרים כיצד לנהוג". לפי נוסח שהותר לפרסום, קרא אובמה למובארק להימנע מאלימות כלפי המפגינים ולתמוך בנקיטת "צעדים קונקרטיים" לקידום הרפורמות הפוליטיות במצרים. אובמה נמע מפירוט הצעדים ואף לא הבהיר האם הצעדים האלה יועלו להינקט כשמובארק עודו מכהן.

פקידים בכירים אמרו, כי במהלך הדיונים גילה אובמה מודעות חזקה לצורך למנוע היווצרות רושם שארה"ב מנסה שוב להנדס בשקט, מאחורי הקלעים, הדחתו של מנהיג חשוב במזה"ת. בעבר, כבר התווכח מובארק עם נציגים אמריקניים שקראו לו להתקין רפורמות פוליטיות והוא העלה את הפיכת האייתאללות באיראן כנימוק מדוע ארה"ב אינה צריכה ללחוץ עליו.

מרגרט סקובי, לשעבר שגרירת ארה"ב בקהיר, כתבה לסטייט דיפרמנט, ב-2009, במסמך שהודלף עתה באדיבות וויקיליקס, כי מובארק "קונן באזנינו (נציגים אמריקניים) על מאמצים קודמים של ארה"ב לעודד רפורמות בעולם המוסלמי".

"ברור שזמנו של מואברק תם"

"בכל אחד מהמאמצים האמריקניים האלה, הצביע מובארק על כאוס ועל אבדן יציבות שנבעו מהמאמצים", כתבה הדיפלומטית. "נוסף לעיראק, מובארק גם הזכיר לנו שהוא הזהיר מפני עריכת בחירות פלסטיניות ב-2006, בחירות שהציבו בסופו של דבר את חמאס (איראן) אל מול הדלת הקדמית שלו (בעזה)".

על רקע זה, החלטתו של אובמה להימנע, לפחות בשלב זה, מקריאה מפורשת להתפטרותו של מובארק נובעת מדאגת הממשל מאבדן כל השפעה שיש לו על השלטון במצרים ומחשש שפרישה של מובארק תיצור ואקום במדינה.

האיפוק של אובמה נובע גם מהעובדה שהמגעים עם מצרים ללא מובארק יהיו קשים במקרה הטוב ואימתניים במקרה הגרוע, אומר עוד "ניו יורק טיימס". במשך 30 שנה, ממשלתו היתה עמוד התווך של המדיניות האמריקנית באזור המזה"ת הנפיץ, ובמידה לא מעטה בגלל הסכם השלום עם ישראל. פקידים אמריקניים חוששים, שממשלה חדשה במצרים, במיוחד ממשלה פוטנציאלית עם מעמד בכורה לאחים המוסלמיים או קבוצה איסלמית אחרת, לא תכבד את הסכם השלום עם ישראל.

"ברור שזמנו של מואברק תם", אמר ל"טיימס" יועץ לאובמה. "אך האם המשמעות היא שמובארק יתיר פתיחת התפתחות של תהליך פוליטי, עם קולות רבים, או שהוא פשוט יפנה את מקומו, זה משהו שהעם המצרי צריך להחליט עליו; לנו אין זכות הצבעה פה".

פקידי ממשל אובמה היו מעדיפים לראות במצרים בעידן שאחרי מובארק ממשלה מתונה וחילונית. אך הואיל ומובארק החניק את השיח הפוליטי במצרים ודחק את האופוזיציה לשוליים, אין במדינה גוף פוליטי של המרכז, שום מפלגה חילונית אמינה שתוכל למלא את החלל, אומר העיתון. מצד אחד קיים הצבא,שתמך מאז ומתמיד במובארק, ובצד האחר: האחים המוסלמים. לו היו נערכות במצרים בחירות היום, המצרים היו צריכים לבחור בין שני גופים קיצוניים, שאף לא אחד מהם אטרקטיבי לארה"ב.