דש: סיכוי גבוה להצלחת המהלך של האוצר ובנק ישראל

"בנק ישראל ומשרד האוצר נחושים להוציא מהשוק את הספקולנטים שפעילותם התרחבה בשנה האחרונה בשוק המט"ח. הסיכוי להצלחת המהלך יחסית גבוה. להבדיל מהמדינות האחרות, שסובלות לא רק מתנועות ההון לטווח קצר, אלא גם מהשקעות במגוון מוצרים פיננסיים ובנכסים אחרים של משקיעים זרים, בישראל מרבית ההשקעות של זרים התרכזו במכשירים פיננסים הקצרים ביותר".

"עובדה זו מעידה על הנזק המצומצם יחסית שעלול להיווצר מפגיעה בהשקעות אלו מחד, ומאידך על הסיכויים הגבוהים יחסית לנחול הצלחה בעצירת זרימת הכספים הנכנסים. יחד עם זאת, פירוק מהיר מדי של "הר השקלים" בידי משקיעי חוץ עלול לגרום לתנודתיות גבוהה בשער החליפין ובשוק הכספים, אומר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של דש ברוקראז'.

בנוגע לשאלה "האם הכוחות הכלכליים הפונדמנטליים של המשק עדיין תומכים בשקל?" אומר זבז'ינסקי כי "הדעה הרווחת טוענת שהמשתנים הבסיסיים של המשק תומכים בהתחזקות השקל, ולכן הפעולות של בנק ישראל ומשרד האוצר יכולות רק לעכב את המגמה, אך לא לשנותה. הפרמטר העיקרי שמשפיע על התחזקותו של השקל הינו העודף בחשבון השוטף של ישראל שצפוי להגיע השנה לכ-8 מיליארד דולר, או כ-4% מהתוצר. מצב זה של העודף בחשבון השוטף נמשך כבר החל ממחצית השנייה של העשור הקודם, ותמך במטבע הישראלי".

יחד עם זאת, "בחינת הרכבו של העודף בשנת 2010 מעלה תמונה שונה מהנהוג בשנים הקודמות. על פי הנתונים האחרונים שהתפרסמו ע"י בנק ישראל, משקיעים זרים הגיעו בסוף דצמבר להחזקה של 28.4% מסך שווי המק"מים בבורסה, שמהווים 38.5 מיליארד שקל. גידול בשווי החזקת המק"מים ע"י משקיעים זרים בשנת 2010 עולה על כל העודף המצטבר בחשבון השוטף של ישראל בשנה שעברה. אלמלא הרכישות של המק"מים ע"י זרים לא היה נוצר כנראה העודף בחשבון השוטף בשנה שעברה בכלל".

למעשה, למרות הדעה הרווחת, "הכוחות הכלכליים הבסיסיים" של המשק לא תמכו בהתחזקות השקל בשנה שעברה. נוכחותם של משקיעי חו"ל בשוק המק"מים ותרומתם לעודף בחשבון השוטף, סייעה "להסתיר" את ההיחלשות של הפרמטרים הכלכליים הפונדמנטליים האמיתיים של המשק הישראלי, מציין זבז'ינסקי.

איך התבטאה החולשה הזו? ח"ולשה זו התבטאה בפגיעה ביצוא הסחורות, ובירידה בהשקעות ישירות של משקיעים זרים בישראל בשנת 2010. אם יצליחו הצעדים של משרד האוצר ובנק ישראל להוציא את חלקם הגדול של המשקיעים הזרים מהמק"מים ולהחזיר את משקלם בשוק לפרופורציות שהיו בשנת 2009, הלחץ להתחזקות השקל יפחת משמעותית". יש כמובן קשר הדדי בין המשתנים. "יתכן, שכושר התחרותיות של המשק נפגע בגלל התחזקות השקל, ולולא רכישות המק"מים והתחזקות השקל כתוצאה מזה, הפרמטרים הכלכליים הפונדמנטליים היו תורמים יותר לעודף בחשבון השוטף".

מה עוד צפוי לתרום לפיחות השקל? גורם נוסף שעשוי לדרבן את היחלשותו של השקל בטווח הקרוב הינו העובדה שרבים מהשחקנים הפועלים בשוק המט"ח נמצאים בפוזיציית "שורט" על הדולר אליה הוביל אותם הקונה הגדול בדמותו של בנק ישראל. גופים עסקיים הזדרזו להגן מפני היחלשותו הנמשכת של הדולר ומכרו את התזרים העתידי הנובע מתמורות היצוא. גם משקיעי חו"ל מכרו כמובן דולרים בכמויות גדולות.

היחלשותו של השקל עשוי לפעול להקטנת פוזיציות שורט על הדולר ולדרבן התחזקותו ביחס לשקל. פרמטר נוסף שצריכים לקחת בחשבון ביחס להתפתחותו של שער החליפין בתקופה הקרובה, הינה הגברת אי הוודאות הגיאו-פוליטית בעקבות האירועים במדינות השכנות. בינתיים עלתה פרמיית הסיכון CDS של ישראל בשיעור חד והגיעה לשיא בסוף השבוע, והשקל נחלש במסחר בחו"ל לרמה של 3.7 שקלים לדולר.