"מי שחושב שגדולת ההיי-טק מאחורינו צריך סדנה נגד קנאה"

כששואלים את אראל מרגלית (50), שותף-מנהל בקרן הון הסיכון JVP, מה המקצוע שלו, הוא משיב: "מחשבות ואנשים". הוא כבר רגיל למבטי הפליאה שתשובתו מעלה על פני השואלים, ולכן ממשיך להסביר: "אם נחלק את העולם מצד אחד, לאנשים אמפיריסטיים שרושמים כל פרט ופרט; ומצד שני, לאנשים קונספטואליים שמביטים על הכול מלמעלה ומבינים את התמונה הכללית- אני שייך לסוג השני. לטעמי, חסרים בישראל אנשים קונספטואליים, גם בהיי-טק, גם בכלכלה וגם בממשל".

אראל מרגלית שייך לדור המצליחנים של הון הסיכון הישראלי, אבל תמיד נתפס כעוף מוזר, כלא שגרתי, יש שיאמרו לא אהוד על הקולגות שלו. חלק מכך טמון בעובדה שהגיע לתעשייה דווקא מהרשות לפיתוח ירושלים, ולא כטייס קרב מעוטר או כבכיר מיחידת 8200. אולי משום שהוא התעקש לגור ולעבוד בירושלים. אבל כנראה בעיקר בגלל שהוא הצליח בצורה שאי-אפשר היה להתעלם ממנה עם שני אקזיטים בשווי כולל של כ-5 מיליארד דולר - כרומטיס ונטרו, וזכה להיכנס לרשימת "אנשי הון הסיכון בעלי מגע הזהב" של מגזין "פורבס" האמריקני.

חגי גולן, העורך הראשי של "גלובס", פגש את מרגלית לשיחה במסגרת "סדנת מנכ"ל", פרויקט מיוחד של "גלובס" ואוניברסיטת תל אביב, המאפשר לסטודנטים מצטיינים ללמוד ממקור ראשון כיצד יוכלו להפוך בעצמם למנכ"לים מצליחים ומובילים.

"החלטנו לקחת את ההצעה הנמוכה יותר"

- עסקת כרומטיס זכתה להמון כותרות. מה קרה מאחורי הקלעים של המכירה?

"עם שני היזמים, פטרושקה וגדרון, היה לי קשר עמוק עוד מההשקעה הקודמת בחברת סקורפיו, אותה מכרנו ב-76 מיליון דולר. נהגנו להיפגש בפיקאסו, בית קפה ירושלמי. שניהם היו שאפתנים מאוד, אבל גיליתי שלא מעט אנשים שאפתניים ומוכשרים - הרבה פעמים חוששים מהצלחה לא פחות מאשר מכישלון.

"שנה לפני כן קיבלנו הצעה למכור את כרומטיס ב-400 מיליון דולר, אבל חשבנו שיש לחברה פוטנציאל גדול. באותו זמן, פטרושקה וגדרון דווקא נטו לקבל את ההצעה ואמרו משפטים כמו 'לא צריך להיות חזירים' ו'יש לנו אחריות כלפי העובדים' - וכאן אני רואה את החשיבות של משקיע שבא ואומר ליזמים לא לפחד להצליח.

"שנה לאחר מכן קיבלנו שתי הצעות - מלוסנט ב-4.8 מיליארד דולר, ומחברה נוספת ב-5.6 מיליארד דולר (ככל הנראה מ'אלקטל' הצרפתית - א' א'). לאחר התלבטויות והתייעצויות, החלטנו לקחת את ההצעה הנמוכה יותר מלוסנט האמריקנית. אני זוכר שהרגשנו רציניים יותר כשלקחנו את ההצעה הנמוכה יותר. וזו לא הייתה הפעם האחרונה שמשהו כזה קרה".

- למה הכוונה?

"השקענו לפני כמה שנים בחברה שוודית בשם Qlik. לפני שנתיים החברה קיבלה הצעה לרכישה בסך של 350 מיליון דולר. ישבנו בבר בשטוקהולם עם כמה שוודים ושתינו שנאפס, והם שקלו ברצינות לקבל את ההצעה. אמרתי להם: 'אפשר לקבל את ההצעה - זה מחיר טוב, אבל אם תצמחו כמו שאתם חושבים שתצמחו - החברה תהיה שווה 1.5 מיליארד דולר בשנת 2013'. מסתבר שטעיתי. החברה נסחרת היום בבורסה בשווי של 2.2 מיליארד דולר".

- למחרת בבוקר, מה עובר לך בראש כשאתה יודע שאתה עומד לקבל מניות של למעלה מ-700 מיליון דולר?

"הרגשתי שעשינו את זה - בגדול. שנים ספורות לפני כן הייתי במינוס של 40 אלף שקל. אני זוכר רגע - כשהייתי בטיול בשוויץ עם אשתי, דבי, והבנות, ואמרתי לה: 'את יודעת, נראה לי שאנחנו יכולים לקנות בית'".

- מול תחושת ההצלחה, הייתה תחושת החמצה כמה חודשים אחר כך?

"בהחלט. קיבלנו את תמורת העסקה במניות לוסנט, לא במזומן. כמה חודשים אחר כך, המניה צנחה ב-50%. שלושת האנשים שחתמנו איתם על העסקה, לרבות המנכ"ל, פוטרו ממנה. ואחר כך היה קרב מול רשויות המס הישראליות, שהתנהגו כמו ביריונים כלפי המשקיעים הזרים בכרומטיס. אבל עם כל הטעם החמוץ שנותר מהעסקה, עדיין הרווחנו יותר מפי-50 ממה שהשקענו. אז אם עסקה שהותירה לי בפה טעם חמוץ עושה כזו תשואה, כנראה שהמצב לא נורא - חמוץ מתוק".

 אראל מרגלית משוחח עם גולן, JVP / צלם איל יצהר

"יזמות עושה טוב גם לאלה שנכשלים"

- הזכרת את פטרושקה וגדרון. הם לא לבד, יש לא מעט יזמים מצליחים שלא חדלים לעבוד ורצים למיזם הבא. מאיפה הדרייב הזה להצליח?

"למה כשמייקל ג'ורדן לוקח אליפות אחר אליפות, שנה אחרי שנה - אף אחד לא שואל אותו למה הוא רוצה להצליח? אם זה נטוע ביזם, אם זה בדנ"א שלו - ברור שהוא משחק לפי כללי המשחק ורוצה לנצח שוב ושוב. יש כאלו שרוצים לעשות עוד דברים אחרים, למשל, יוזמה חברתית - אבל גם שם הם מביאים את הדרייב לנצח.

"עזרתי להקים 75 חברות וראיתי לא מעט יזמים. יזמים שהצליחו, וגם כאלה שנכשלו. בכל מקרה יזמות עושה להם טוב. הם רגועים וצנועים, אבל שואפים לעשות דברים גדולים. הם יודעים אילו עובדים משלימים אותם, לאילו משקיעים הם מתחברים, עם אילו שותפים הם מעוניינים לעבוד. פחות אגו, יותר קוד, יותר תרבות".

- מה היתרון של JVP ומה החיסרון שלה?

"החיסרון שלנו הוא שאנחנו מעורבים מאוד בניהול הסטרט-אפים שבהם אנחנו משקיעים. היתרון שלנו הוא שאנחנו מעורבים מאוד בניהול הסטרט-אפים שבהם אנחנו משקיעים. אנחנו חממה, ולכן אנחנו רגילים להתערב, ללוות מקרוב ולעומק. לפעמים אנחנו צריכים לעזוב ולשחרר - אנחנו עובדים על זה.

"הרבה מאוד אנשים עסוקים בלטפס על הסולם ופחות חושבים על איזה עץ פרי הוא מונח. מנהל עושה דברים נכון. מנהיג עושה את הדברים הנכונים. אני מקווה שאנחנו תורמים לחברות הפורטפוליו בעשיית הדברים הנכונים ולא רק מסייעים להם לעשות אותם נכון".

- איך אתה מחליט באיזו חברה להשקיע?

"חשוב להבין ש-JVP היא גוף השקעות ממוקד. אנחנו ממוקדים בחיבור שבין מדיה לטכנולוגיה. התחלנו מפוקוס על טלקומוניקציה, ועם הזמן המצאנו את עצמנו מחדש ועברנו להתמקד באינדיבידואל כ'מלך החדש'. כשאתה ממוקד, הדיון שלך עם יזמים שאתה פוגש הוא הרבה פחות תיאורטי, אפילו עוד לפני שאנחנו רואים מצגת. אנחנו בודקים בשנה 1,000 יזמים ומקימים ארבע חברות. אנחנו פרואקטיביים מאוד במה שאנחנו מחפשים, ואם אנחנו לא מוצאים חברה ישראלית שעושה את מה שאנחנו מחפשים, נשקיע בחברה זרה.

"השאלה המרכזית, מעבר לכל האנליזה, היא: 'האם היית רוצה לעשות עם בן האדם הזה, היזם הזה, משהו יחד'. חברה היא לא דבר שמגלים היא דבר שבונים, ומשקיע צריך לחשוב - האם עם האיש הזה הוא רוצה לבנות חברה יחד. הרבה אנשים רצים ל'איך' לפני שמתעסקים ב'מה'. התהליך הכי חשוב הוא ה'מה' ולא ה'איך'. ככל שההגדרה של המיזם מזוקקת יותר, קל יותר לכולם לתפקד, לרבות לעובדים".

- למה אתם ממוקדים דווקא במדיה?

"אנחנו חושבים שישראל בנתה יכולות טכנולוגיות מרשימות בשנות ה-70 וה-80, ובשנות ה-90 עשינו עבודה טובה באזרוח היכולות האלו כדי לבנות את תשתית התקשורת של העולם. אבל היום, כשאנחנו צריכים להתמודד מול כוח פיתוח אדיר שהולך ונבנה במדינות כמו הודו וסין, אנחנו צריכים להבין שאין לנו סיכוי להתחרות עמם כמרכז המחקר והפיתוח של העולם. אנחנו צריכים להיות מרכז היצירה של העולם. כדי לייצר סרט אנימציה או משחק מחשב, למשל, לא מספיק אנשי פיתוח. צריך מעצב, מישהו שכותב סיפור וטכנולוג.

"אנחנו צריכים שהמהפכה תהיה רחבה ותיגע במגוון דיסציפלינות שעוסקות ביצירה: עיתונאים, פרסומאים, סופרים ויוצרים - אנשי קולנוע, אנשי פורמטים של טלוויזיה. האנשים שהכי מעניינים אותי הם אלה שמתמחים בדיסציפלינה אחת, אבל יודעים לתקשר היטב עם דיסציפלינות אחרות.

"יש כמובן דברים שמפריעים, למשל, עיתון דה-מרקר שמבשר בכל הזדמנות שההיי-טק הישראלי מת; או שר חוץ, אביגדור ליברמן, שמשדר למדינות אירופה שהוא לא רוצה לראות אותם. אנחנו צריכים חברה פתוחה. יש פער עצום בין עם ישראל למנהיגים שלו. יש פער בין רמת היזמות של האזרחים לזו של הממשלה. כמו שסופה נוצרת בגלל הפרשי טמפרטורה ולחץ אוויר, כך גם אני חושב שיקרה אצלנו. המצב הזה לא יכול להימשך עוד הרבה זמן.

"כל מי שחושב שגדולתו של ההיי-טק הישראלי מאחוריו, צריך סדנה נגד קנאה. אנחנו חווים עכשיו גל של חדשנות בכל תחומי החיים - בצורה שבה אנחנו עובדים, קונים, חיים ומבלים. הכול משתנה. ההישגים הגדולים של ההיי-טק הישראלי עוד לפניו".

"גם אני מנסה להיות רמי לוי מדי פעם"

- ירושלמי מצליח נוסף הוא רמי לוי, בעל רשת השיווק הנושאת את שמו. אילו תכונות משותפות יש לכם?

"רמי לוי עצמאי, לא מפחד, לא מחפש להיות עם הזרם, וזה מוצא חן בעיניי. אני גם מנסה להיות כזה מדי פעם".

- אם היית יכול לפגוש כל אדם לשיחה מלב אל לב, את מי היית בוחר לפגוש ומדוע?

"את סטיב ג'ובס, מייסד ומנכ"ל אפל. יזם אמיתי. נפל וקם. אני חושב שמשיגים את ההישגים הכי גדולים רק לאחר שנופלים וקמים שוב. הוא תמך בפיקסר במשך שמונה שנים, והפסיד לא מעט כסף. למרות כל העצות שהוא קיבל למכור את העסק, הוא האמין והמשיך להשקיע - עד שפיקסר חוללה מהפכה, שברה שוק ושינתה את כללי המשחק של סרטי האנימציה. ההצלחה עם פיקסר לא הייתה מתקיימת אם הוא לא היה נכשל עם NeXT כמה שנים קודם לכן.

"אחר כך, החזרה שלו לאפל והיכולת שלו להבין שעיצוב ודיסציפלינות מעבר לטכנולוגיה הן לא פחות חשובות מטכנולוגיה, למשל, לבנות מותג עוצמתי".

- אילו שלוש עצות שקיבלת השפיעו עליך ביותר?

"הראשונה הייתה - לעשות מה שאני רוצה, לא את מה שאני צריך. לא הייתי צריך ללמוד פילוסופיה שמונה שנים, אבל רציתי ללמוד פילוסופיה (ד"ר לפילוסופיה מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק). העצה השנייה הייתה - לא להתרכז ב'איך' - להתרכז ב'מה' וה'איך' יגיע. העצה השלישית הייתה - אם משהו מצליח, אל תחשוש - הוא יכול להצליח הרבה יותר".

- התחככת מעט בפוליטיקה, אבל החלטת לסגת ולעסוק יותר ביזמות חברתית. מדוע?

"לדעתי יזמים הם החלוצים החדשים, ויזמות חברתית מחוללת שינויים מדהימים ומרחיקי לכת. אנחנו מחוללים מהפכה בשכונות המצוקה בירושלים. אנחנו לוקחים אנשים שלא ניגשים לבחינות, והופכים אותם לתלמידים סבירים וטובים. גורמים להורים שלהם להיות מעורבים ואכפתיים, ומביאים אתנו עוד 10 עמותות כדי לחולל שינוי של ממש בחיים של אנשים באותם שכונות. זה לא פרויקט פילנטרופי - בזה אני לא מאמין. זו יזמות חברתית. אני מאמין בשילוב בין סוציאליזם לקפיטליזם, בין יזם עסקי ליזם חברתי. אלו האנשים שישפרו את המדינה".

- אם לא פוליטיקה, אולי תהיה ראש עיר?

"יכולתי להתמודד לו רציתי, אבל בחרתי שלא. אני מרגיש שאת המהפכה שאנחנו עושים אף ראש עיר לא יכול לעשות, בטח לא תוך כדי שהוא עושה אקזיטים ב-2 מיליארד דולר".

פרויקט מיוחד של "גלובס" ואוניברסיטת תל-אביב מאפשר לסטודנטים מצטיינים ללמוד ממקור ראשון כיצד יוכלו להפוך בעצמם למנכ"לים מצליחים ומובילים - ישירות מהמנכ"לים המובילים במשק הישראלי. הפעם בא להיפגש ולשוחח עמם אראל מרגלית, שותף-מנהל בקרן הון הסיכון JVP

המלצות למנכ"לות מוצלחת / עפ"י אראל מרגלית

1. תהיה קונספטואלי

"אם נחלק את העולם לאנשים אמפיריסטיים שרושמים כל פרט ופרט, מצד אחד; ולאנשים קונספטואליים שמביטים על הכול מלמעלה ומבינים את התמונה הכללית, מצד שני - אני שייך לסוג השני. לטעמי, חסרים בישראל אנשים קונספטואליים, גם בהיי-טק, גם בכלכלה וגם בממשל"

2. אל תפחד להצליח יותר

"שנה לפני מכירת כרומטיס קיבלנו הצעה של 400 מיליון דולר. חשבנו שיש לחברה פוטנציאל גדול יותר. באותו זמן, פטרושקה וגדרון דווקא נטו לקבל את ההצעה ואמרו משפטים כמו 'לא צריך להיות חזירים' ו'יש לנו אחריות כלפי העובדים' - וכאן החשיבות של לא לפחד להצליח - כי אם משהו מצליח, אל תחשוש - הוא יכול להצליח הרבה יותר"

3. עשה את הדבר הנכון

"הרבה מאוד אנשים עסוקים בלטפס על הסולם ופחות חושבים על איזה עץ פרי הוא מונח. מנהל עושה דברים נכון. מנהיג עושה את הדברים הנכונים"

4. חברה היא דבר שבונים

"הרבה אנשים רצים ל'איך' לפני שמתעסקים ב'מה'. התהליך הכי חשוב הוא ה'מה' ולא ה'איך'. ככל שההגדרה מזוקקת יותר, קל יותר לכולם לתפקד, לרבות לעובדים"

5. ליפול ולקום

"אני חושב שמשיגים את ההישגים הכי גדולים רק לאחר שנופלים. כשסטיב ג'ובס תמך בפיקסר הוא הפסיד לא מעט כסף עד שהיא חוללה מהפכה ושינתה את כללי המשחק בשוק האנימציה. ההצלחה הזו לא הייתה מתקיימת אם הוא לא היה נכשל עם NeXT. אח"כ החזרה שלו לאפל וההבנה שעיצוב לא פחות חשוב מטכנולוגיה"

רזומה
אישי: בן 50 נשוי ואב לשלושה
השכלה: ד"ר לפילוסופיה מאוניברסיטת קולומביה
מסלול: עבד בצמוד לטדי קולק ברשות לפיתוח ירושלים. לאחר מכן הקים את קרן הון הסיכון JVP ובצמוד לה מתחם תרבות ופעילות חברתית

 סדנת מנכ