תנודות חריפות במדד הפלאפל

גופי המודיעין הטובים בעולם מתקשים לנבא באופן מדויק מתי מחליט עם להתגבר בבת אחת על פחדיו ולפעול למען שינוי לאחר שנות תסכול ודיכוי.

עם זאת, אני סבור כי לגבי המקרים שלפנינו - זה מכבר בתוניסיה, והבוערים בימים אלה במצרים - אפשר היה לנחש שהמדיניות המוניטארית האנוכית מצד מדינות OECD, ובמיוחד מצד ארה"ב, תעלה בדרמטיות את ההסתברות להתרחשותם.

בסקירות קודמות שלי במדור זה כתבתי שמדיניות הפד' ו-ECB (הבנק המרכזי של אירופה) עלולה לגרום לאינפלציה במוצרים הבסיסיים שתעורר בעיות חברתיות-פוליטיות. בעיות שהנחתי באותם מאמרים שיביאו לחוסר שביעות רצון גובר והולך, של עמים מההנהגה שלהם ולהתקוממות שתוביל למדיניות צנע וצמצום.

אני חייב להודות שכשכתבתי דברים אלה, חשבתי על מדינות המערב ועל חלק מהמדינות המתפתחות ולא על עמי ערב, במזרח התיכון. גם אני, לפיכך, הופתעתי מאוד, מהעיתוי והעוצמה של ההתרחשויות.

חלק מהדברים שאני ואחרים צפו למדינות גוש האירו, אכן קרו בחלק ממדינות אירופה, כמו בריטניה וצרפת. אפילו בארה"ב ראינו את השפעת המצב על הבחירות לקונגרס. אולם, מסתבר, שהדרמה האמיתית התרחשה במקום אחר ועכשיו היא מסכנת את היציבות באזורנו שלנו.

פרשנים מסביב לעולם מעלים הסברים וסיבות שבגללן החלו המהומות במדינות המזרח התיכון. את עיקרן אני הצלחתי לסכם בשש הנקודות הבאות:

1. המשטרים נוקשים ומגבילים מאוד בתחום חופש הביטוי.
2. כל אופוזיציה פוליטית מטופלת כאויבת המדינה.
3. ניהול החברה במדינות אלו הרסני, ומביא כמות עצומה של צעירים משכילים לאבטלה ותסכול.
4. שכבת הביניים מועסקת בעיקרה במנגנון הממשלתי והמגזר העסקי אינו מהווה בסיס מספיק דיו לפיתוח והתנהלות כלכלה בריאה.
5. השחיתות בולטת ומנקרת עיניים.
6. עידן המידע לכול, הן בתוכן (אינטרנט, ערוצי לווין) והן באמצעים להשיגו (טלפונים סלולאריים) מגביר את התסכול בצורה משמעותית, בשל החשיפה לאפשרויות אחרות ולמציאות בסגנון שונה.

אל הנימוקים המלומדים של הפרשנים, אני, הקטן, מרשה לעצמי להוסיף את הגלובליזציה וכניסת סין ומדינות דומות לה מבחינה דמוגרפית למעגל היצרני במחירי רצפה. לדעתי, תהליך זה גרם להרס התעשיות עתירות כוח האדם אשר עדיין יכלו לשחרר לחצים בתחום התעסוקה לאוכלוסיה המתרחבת, במדינות התוססות. אני גם הייתי מוסיף לגורמי התסיסה את מחיר המזון המרקיע שחקים.

כדי לקבל מושג על משקלו של מחיר תוצרי המזון, אני מביא כמה גרפים של סחורות מייצגות. כל הגרפים הםגרפים שבועיים, מאתר Barchart.com. בכולם ציינתי את המועד שבו התחילה תוכנית "ההקלה המרחיבה" (QE2) והם עוקבים אחר מה שקרה מאז, באחוזים, למחיר כול סחורה.

תחילה החיטה והתירס

 משה שלום חיטה

הסויה והנפט (ברנט)

 משה שלום סויה

בכול המקרים ניכרת בבירור תחילתה של עלייה בעשרות אחוזים, מאז הצהרת הפד על כוונתו להוריד את האבטלה באמריקה באמצעות תוכניתו הגרנדיוזית.

גורמים ספציפיים: פגעי מזג-אוויר (במיוחד בחיטה ובסויה) וביקוש מלאכותי (בתירס לצורך הפקת הדלק התחליפי - אתנול) תרמו להקצנה מסוימת במגמה העולה, אבל בחינת הגרפים כמכלול מחזקת מאוד את הסברה בדבר השפעת הצהרות הפד' על מגמה הכללית בסחורות האלו.

דרך אגב, אציין כי הבאתי את מחיר החבית של נפט ברנט, וזאת בשל כך שהוא המחיר הקובע באזורנו. חוזה WTI, המצוטט גם הוא, משמש בעיקר את השוק האמריקאי ומושפע בימים אלו משחרור כמויות עצומות של נפט מן המכליות שבו היה אצור עד לא מזמן.

יש לזכור שכל העת נאמר לנו, במדיה הכלכלית, שלא קיימת אינפלציה משמעותית בעולם. קשה לשכנע בכך את השכבות החלשות בחברה. הן הנפגעות העיקריות מהעלייה במוצרים המזון, והאנרגיה, כי אלה מהוות את עיקר הוצאותיהן. למרות שחלק מן העלויות החדשות נבלמות על-ידי סובסידיות ממשלתיות, חלקן עדיין מועברות לאוכלוסיה בכמות מספקת המביאה לזעם ולרעב.

האם עליות מחירי המזון והאנרגיה מהוות את הגורם היחיד או העיקרי לשנוי הגיאו-פוליטי במזרח התיכון? בוודאי שלא. אבל, בהחלט יכול להיות שלפנינו הגורם אשר היווה את הקש ששבר את גב הגמל המצרי.

1. משה שלום הוא מנתח שווקים פיננסיים, מרצה במכללת מגמות, וכותב באתר "הכול בגרפים"המספק שירותים למשקיעים וסוחרים בשיטת

   הניתוח הטכני.
2. משה שלום עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.