בסוף הלילה מצאתי את עצמי יושב על הבר עם ארז אושרי, שהיה תלמיד שלי בקורס ברמנים והיום הוא הבעלים של רשת הפאבים Mate בתל-אביב. רציתי לבדוק איתו אילו שינויים חלו בצריכת הבירות בשנה האחרונה. אז קודם כול חלו, והרבה.
בשנה החולפת נרשמה עלייה במעלה מ-10% בצריכת הבירה. העלייה הזו הגיעה בעיקר בזכות בירות נישה, ועל חשבון הוודקה. לדברי אושרי, "ענף הבירות עובר את מה שעברו לפני כמה שנים ענפי היין והוויסקי. אנשים מחפשים יותר עומק ונוכחות בבירה שלהם, מחפשים אתגר. הבירה הפשוטה, שהייתה מאוד פופולרית עד לא מזמן, כבר לא מעניינת אותם".
את הפאבים שלו, אומר אושרי, זה רק מאתגר. כבר היום הם מחזיקים למעלה משלושים סוגי בירות שונות בברזים ובבקבוקים, ואף חדר קירור מיוחד שעוזר לשמור על טריות הבירות. רק השנה נוספו למגוון חמש בירות חדשות, ובחודש האחרון נכנסה לתפריט גם אלכסנדר, בירת בוטיק ישראלית.
אז מה שותה הלקוח הישראלי? לדברי אושרי, גינס וסטלה הן שתי הבירות שתפסו תאוצה בשנה האחרונה, וכך גם הבירות הבלגיות San Bernardus ו-Maredsous שהביאו את השינוי בדפוסי הצריכה. הביקוש לבירות נישה עולה ועולה, על חשבון מותגי בירה ששלטו בעבר בשוק, כמו הייניקן וקרלסברג.
חושפים התפתחות
אבל בואו נחזיר את השעון כמה שעות אחורה, לתערוכת הבירות בהיכל נוקיה בתל-אביב בהפקת סטודיו בן-עמי. את אבי בן-עמי אני מלווה זה שנים רבות, עוד מהימים שבהם יצא לטיול הגדול של אחרי הצבא; לא להודו או לדרום אמריקה אלא לטיול אופניים בין יקבים בצרפת.
כיום בן-עמי מפיק תערוכות, מתערוכת היין הראשונה שהפיק בבית הסקוטי ביפו בשנת 2002 ועד לתערוכות מקצועיות של ענף היין בשנים האחרונות. ביקרתי בכולן, ומעולם לא ראיתי התנפלות כזו של כתבים ושל צוותי טלוויזיה כמו בתערוכת הבירה הראשונה שהתקיימה לפני שבועיים בהיכל נוקיה בתל-אביב.
בתערוכה הוצגו מותגי בירה רבים ומגוונים מרחבי העולם, לצד בירות בוטיק מקומיות כחול-לבן, ביניהן בירות של מבשלות שעושות את צעדיהן הראשונים וזו להן הופעה ראשונה בחברה.
מטרת התערוכה הייתה לחשוף את ההתפתחות העצומה ואת ההתחדשות של ענף הבירות הישראלי. קהל היעד היה קודם כול אנשי מקצוע מתחום הברים והמסעדות, שהוא הקהל החשוב והמשפיע ביותר, אבל כמובן גם לתת הזדמנות לאוהבי הבירה להעמיק את היכרותם עם התחום, לטעום בירה מסוגים שונים, ולקנות בקבוקים הביתה ישירות מהמבשלות ומהיבואנים במחירים מיוחדים.
המציאות דופקת בדלת
המקום היה גדוש בדלפקים הומי אדם. בכל תערוכות היין והאלכוהול שבהן אני מסתובב לא פגשתי התלהבות והתרגשות כה גדולות. זה יפה, זה מלהיב, אבל ראוי לזכור את הנתונים הסטטיסטיים היבשים.
אף שהמגמה היא מעט בעלייה, שוק הבירה מצוי בקומה כבר הרבה שנים. הערכות זהירות מדברות על שוק המגלגל כ-150 מיליון דולרים בשנה. כמות הבירה הנמכרת בישראל היא כמאה מיליון ליטרים בשנה, שזו צריכה ממוצעת לנפש של כחמישה ליטרים בשנה. ועם כל ההתלהבות מהמבשלות הקטנות והביתיות - נתח השוק של מבשלות הבוטיק הוא פחות מ-1%.
רק לשם השוואה: בשוודיה צורכים 51 ליטרים בשנה, נורבגיה מעלה את הרף ל-56 ליטרים בשנה, האמריקאים שותים 81 ליטרים, הבריטים 99 ליטרים, הגרמנים 110 ליטרים, האירים 131 ליטרים, ובראש הרשימה הרפובליקה הצכ'ית, עם 159 ליטרים לאדם לשנה.
בין מבשלי הבירה הרבים שפגשתי בתערוכה, ותיקים כחדשים, היה גם נידם חורי, הבעלים של מבשלת טייבה. רק ברגע האחרון התאפשרה כניסתה של הבירה שלו לתערוכה.
בירה טייבה היא מבשלה שנולדה ברשות הפלסטינית בשנות ה-90. בישראל קשה מאוד להשיג כיום את הבירות הללו, אף שיש להן ביקוש גדול. המציאות של שנות האלפיים, זו של סגרים ומחסומים, מקשה את השיווק ואת ההפצה של בירה טייבה בשטחי ישראל. מדי פעם אפשר לשים יד על בקבוק במספר מצומצם של ברים קטנים.
בשנת 2005 נשקף חשש של ממש לסגירת המפעל, משום שרוב הסחורה היה מכוון לישראל, אך לא הצליחה להגיע ליעדה. הפתרון - הם החלו לשווק לגרמניה, ואף פתחו שם מבשלה. כיום משווקת בירת טייבה לרחבי אירופה וגם לארצות הברית וליפן, והתייצבה על 300 אלף בקבוקים בשנה.
אי אפשר היה להביא רשמים מכלל הבירות שהוצגו בתערוכה, ולכן סקרתי כמה מבשלות שראוי לשים אליהן לב. מכל מבשלה בחרתי בירה אחת שהייתה מיוחדת בעיניי.
בירה באדוויזר, משקאות, אלכוהול / צלם בלומברג
מבשלת אלכסנדר - בירה טובה עושם לאט
מבשלה מקסימה על גדות נחל אלכסנדר. לוגו הצב, המסמל לא רק את הצבים החיים בנחל, אלא גם את תפיסת העולם שמאמינה כי דברים טובים (ובירה טובה) עושים לאט. המבשלה החלה לפעול בקיץ 2010, בהנהלת הברומייסטר אורי שגיא ובשותפות עם אביאם סלע (טייס בחיל האוויר ומפעילו של ג'ונתן פולרד) ועם האחים יורם וארי ירזין, מבכירי המסעדנים בארץ.
מומלצת: אלכסנדר ,Blonde בירה ממשפחת ה-Ale. 5.3% בירה בסגנון ה-Blonde הבלגי; עם כובע קצף יפה וסמיך, ארומטית ופירותית. בפה מתגלה מרקם נעים ולא סמיך מדי, וטעמי הכשות משתרגים בקלות עם טעמו המתקתק משהו של הלתת. 15 שקלים.
מבשלת אלכסנדר, צבי הנחל 19 א"ת עמק חפר, טל' 054-6752051
מבשלת Butterfly - מים צלולים בירה כהה
הוקמה בפארק תעשיות דלתון על-ידי שלישיית משפחת סופר - לילך, רם ובן בני ה-28, שלאחר שנים של עשיית יין החלו להתנסות בבישול בירה, והתחביב הפך עד מהרה לעשייה מקצועית. המים, שהנם המרכיב העיקרי בכל בירה, מגיעים ממעיינות רמת דלתון בגליל העליון.
מומלצת: Brown Butterfly. יופי של בירה בסגנון אייל כהה; צבע חום, כמעט שחור, עשירה מאוד, קרמית, סמיכה עם מחוספסות. עשויה בסגנון בלגי, המתאפיין בטעמי קרמל המופקים מלתת קלוי, בטעמי פירות ובבשומת פרחונית. 14 שקלים.
מבשלת Butterfly, פארק תעשיות רמת דלתון, טל' ,04-6991079 פקס 04-6991079
מבשלת פאבו - בשביל בירה טובה צריך נוף טוב
בתחילת דצמבר 2010 נפתחה בהשקעה של מיליוני שקלים מבשלת פאבו - Pavo (טווס בלטינית) בגבעת זמארין בזכרון יעקב. היא ממוקמת בנוף קסום במיוחד. הברומייסטר של המבשלה הוא ליאור בלמס, והיא בבעלות משפחתית של איש העסקים נחי ברגידה ובשותפות עם עידן גולקו.
נכון לזמן כתיבת שורות אלה אין עדיין הפצה רחבה, אין בקבוקים, ומכירת הבירה נעשית במקום.
מומלצת: סטאוט 4.1%. כשאומרים סטאוט חושבים על גינס. בירה זו מאופיינת בטעמי קפה, חרובים בשלים וקלייה חזקה. הבירה שייכת למשפחת האיל, והיא תוססת בחלקו העליון של מכל התסיסה ומקנה עושר טעמים ומרירות אופיינית. 26 שקלים.
פאבו, מעלה ראשונים 16 זכרון יעקב, טל' 04-6398988
מבשלת גל'ס - בירה משפחתית
מבשלה ביתית מתוקה, במושב אביעזר בעמק האלה, שם גר גל ספיר עם אשתו ועם בתו ומבשל בירה טובה. בישול הבירה החל לפני כשנה, כחלק מתחביב וככתבה לאתר על אופנועים, מתוך גישה ש"ניתן לעשות הכול לבד".
הבירה הצטרפה ללחם, לחומוס, לעוגות ולשאר הדברים שהם מכינים בבית, ולאט-לאט תפסה מקום מכובד. היום הוא עדיין מלהטט בבישולים בין הבית לחצר ולמחסן, אבל בקרוב יעבור למקום אטרקטיבי יותר.
מומלצת: The L.O.S.T Spicy Monster בירה מפתיעה בסגנון חופשי, קלילה, בהירה ומתובלת באניס, בציפורן ובפלפל סצ'ואן. כ-4% אלכוהול, בירה קיצית, מפתיעה ומיוחדת. 15 שקלים.
גל'ס, מושב אביעזר 124, עמק האלה, טל' 052-3411044
מבשלת ביר בר - בירה בשילוש פירות אקזוטיים
מבשלה ביתית ייחודית בהרי ירושלים, מייצרת כאלף ליטרים בשנה, עם הברומייסטר ליאור יצחקי והמנכ"ל ניר דהכהן. המבשלה משחקת הרבה עם שילובי פירות אקזוטיים כמו מנגו, פסיפלורה וענבים.
מומלצת: בירבר ענבים 6%. בירה אדמדמה לא ממש צלולה או מסוננת, השומרת על ארומות רעננות ושמחות הן של הלתת והן של ענבים שהותססו בהתססה השנייה. כמו בכל בירות הפירות, גם בירה זו מיוצרת רק בעונה. 16 שקלים.
ביר בר, הר אדר, טל' 054-7938888, 054-5531456
מבשלת באדווייזר בודוואר (Budweiser Budvar) - בראש צ'כי
מבשלה צ'כית הקרויה על-שמה של העיר הפסטורלית Budweis. מוצבת בראש טבלת היצוא של מותגי הבירה בצ'כיה. הוקמה ב-1895 על-ידי מבשלי בירה מקומיים. פירוש השם הוא "שייך לאנשי העיר",
מומלצת: באדווייזר בודוואר דארק לאגר 4.7%. יוצרה לראשונה בשנת 2004 כבירת לאגר כהה מארבעה סוגי לתת ובדרגות קלייה שונות. עשירה בטעמים מתקתקים ובעלת סיומת יבשה. הבירה זכתה לתואר "הלאגר הטוב בעולם" בתחרות מטעם מגזין הבירה הבריטי Beer of the World בשנת 2007. 8.5 שקלים.