בתחום התקשורת רונית קן פישלה

1. בשבוע שעבר התקיים הכנס השנתי של רשות ההגבלים העסקיים. זה היה הכנס האחרון של רונית קן כממונה, ולפחות לפי הכתבות בעיתונים, מצטיירת תמונה של כהונה מוצלחת במיוחד. אני מכיר את פועלה של קן רק בתחום התקשורת, ולפחות בתחום זה נדמה שמדובר בכהונה בעייתית ביותר.

קן הרבתה לדבר על ריכוזיות אבל נדמה שבשוק התקשורת היא תרמה לריכוזיות הגבוהה ביותר. תחת קן, מצטמק שוק התקשורת לארבע קבוצות גדולות בלי שהיא תנסה אפילו לעצור את הסחף. דוגמאות? בבקשה: רשות ההגבלים אישרה את המיזוג של בזק-יורוקום, בלי שתטיל אף מגבלה על שוק מרכזיות הטלפון. התוצאה היא שהיום יורוקום שולטת שליטה מובהקת בכל שוק המרכזיות בארץ, דרך פנסוניק, בזק בינלאומי ודרך שירות המרכזיות המנוהל מרחוק של בזק, IP סנטרקס.

אם שאול אלוביץ', מבעלי בזק ויורוקום, היה פחות עדין ופחות ג'נטלמן, הוא היה ממזג את כל הפעילויות בקבוצה אחת ופשוט גומר את כל נותני השירות הקטנים. אבל אלוביץ' חכם והפגנת כוח לשם כוח אינה מעניינת אותו ולכן הוא לא ממזג בין הפעילויות.

אבל גם אם לשיטתה של קן זה שוק דועך, מדוע לפחות לא הטילה מגבלות על החיבור בין הפעילויות?

דוגמה נוספת: המיזוג בין 012 סמייל לפרטנר, שאותו אישרה קן בשבוע שעבר, עבר ללא כל הגבלה. העובדה שהתיאוריה של קן דוגלת בקבוצות תקשורת גדולות, מוזרה בלשון המעטה אך לגיטימית. יש מי שחושבים שיותר שחקנים בשוק זה דבר מבורך שמתאים לשוק כמו ישראל, אבל לא אצל קן.

קן לא מצאה לנכון להעלות לדיון את סוגיית האינטרנט הסלולרי - שירות גרוע ובלתי תחרותי שהציבור הישראלי מקבל. קן יכולה הייתה לאשר את המיזוג, למשל, תחת התניה שכל לקוח סלולרי בפרטנר יוכל לבחור את ספק האינטרנט שלו והיא לא עשתה את זה.

דוגמה שלישית ואחרונה: מניעת המיזוג של בזק ו-yes הייתה טעות קונספטואלית עמוקה. קן טענה כי אי אישור המיזוג יוביל לכך שייווצרו בישראל שלוש פלטפורמות שידורים, כי לבזק יהיה אינטרס להקים תשתית נפרדת ולהתחרות ב-yes ובהוט.

במבט לאחור מתברר שזו הייתה שגיאה קשה, כי תשתית שידורים שלישית (IPTV) לא קמה כיוון שבזק לא הייתה מוכנה להתחרות בחברה-הבת שלה, ועכשיו תחת אותם בעלים היא בוודאי לא תעשה את זה (ההתנגדות למיזוג הייתה לפני שאלוביץ' רכש את השליטה בבזק).

במקום לאמץ את עמדת בית-הדין להגבלים עסקיים, שהציע פתרון מושלם לבעיה, קן הלכה ראש בראש עד הסוף והצליחה לשכנע את בג"ץ שלא לאשר את המיזוג.

אם הייתה לקן נוכחות חזקה, היא הייתה מסוגלת להשפיע יותר על משרד התקשורת, כפי שעשו ממונים קודמים, אבל היא לא הייתה שם וחבל. אי אפשר, כמובן, לתלות את האשם לכל תחלואי שוק התקשורת רק בה, כי בכל זאת היא לא אמורה להחליף את משרד התקשורת, אבל היא כן צריכה וחייבת להשמיע קול ברור וחזק סביב רמת התחרות ולהציע פתרונות.

במקום זאת, קן המשיכה להתמקד בזוטות כמו לנסות ולהטיל מגבלות על שיתוף פעולה בין החברות בנושא האתרים הסלולריים, שבו דווקא יש אינטרס ציבורי מובהק - כן לאשר שיתוף פעולה ביניהם כדי לצמצם את מספר האנטנות.

קן לא השכילה להבין את הבעיה האמיתית של שוק התקשורת - היעדר תחרות מספקת בסלולר. היא לא הבינה ששיתוף פעולה בינה לבין משרד התקשורת הוא חיוני מאין כמוהו, כפי שקרה עם משרד האוצר, ובסיכומו של עניין, היא לא הופיעה בצמתים החשובים כשהיה צריך אותה באמת.

2. התקלה בבזק ברורה ויודעים לזהות אותה, אז מדוע בזק לא מספרת מהי? כי בדיוק כמו בתקלה של סלקום, החברה מעדיפה את העמימות על-פני גילוי נאות ושקיפות על מה שקרה שם באמת ורוצה לשכוח את האירוע כמה שיותר מהר.

כשאירעה התקלה בסלקום, הופנו שאלות נוקבות לחברה בדבר הקיצוצים והפיטורים שעשתה לאורך השנים בחטיבת ההנדסה שלה, ואם פיטורים אלה לא תרמו תרומה עקיפה לעובדה שהחברה לא הצליחה להתגבר על התקלה במהירות.

האם לא ראוי לשאול את בזק את אותה השאלה? השאלה רלבנטית עכשיו משום שבניגוד לבעלי הבית הקודמים של בזק, קבוצת אייפקס-סבן, עכשיו יש בבזק בעל בית חדש, שאול אלוביץ', שהשוק תופס כמשקיע אסטרטגי לטווח ארוך.

אייפקס-סבן הייתה קבוצה פיננסית שעשתה סיבוב מטורף על בזק ומכרה אותה בלי לחשוב פעמיים כשהתקבלה הצעה טובה. אצל אלוביץ', הציפייה היא שתקלות מעין אלה לא יקרו כי הוא לא יחסוך במשאבים ובאמצעים כדי להעמיד את רשת התקשורת הטובה ביותר שניתן, וגם השרידה ביותר.

ניתן להגדיר את התקלה בבזק כמזל ביש, אבל אפשר להגדיר אותה גם כתוצאה של הימור יותר מסוכן. ניהול סיכונים גמיש יותר בבזק הוא לא סוד, זו המדיניות.

כך, בזק לקחה סיכון מטורף לפני שלוש שנים כשהחליטה להפסיק את חוזה התמיכה במרכזות נורטל. כל מי שצעק נגד המהלך נתפס כשייך לאנשי הדור הישן בבזק שלא מבין את העולם החדש.

בזק לקחה את הסיכון - וזה עבד. החברה חסכה מיליוני שקלים ולא קרה כלום.

האם נכון לבוא ולומר עכשיו שאם בזק לא הייתה חוסכת באמצעים, התקלה לא הייתה נגרמת?

זה יהיה לא הוגן לומר זאת, אבל הסיכויים לפתרון מהיר היו עולים, אם כן היו לוקחים שולי ביטחון יותר גבוהים ופחות מהמרים על שדרוגים פרי פיתוח עצמי.

הבעיה היא שהיום בזק עסוקה בדבר אחד: שיפור התוצאות והבונוסים. הדיבידנד האחרון שנשאב, בסך 3 מיליארד שקל, הוא הדוגמה לכיצד אפשר לקיים את החברה עם כרית ביטחון יותר דקה של הון עצמי. אותה התסמונת קיימת בתחום ההנדסה.

זו תמונת המצב אצל כל חברות התקשורת, והתוצאה הכללית היא שהציבור מקבל שירות פחות טוב, כי שירות טוב פוגע בבונוסים.