וינשטיין לבג"ץ: ספק אם ראוי למנות את גלנט לרמטכ"ל

היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, הודיע הערב (ג') לבג"ץ כי יש קשיים משפטיים משמעותיים להגן על המינוי של האלוף יואב גלנט לרמטכ"ל.

וינשטיין קובע כי נוכח ממצאי מבקר המדינה בפרשת קרקעות גלנט, יש "קשיים משפטיים משמעותיים" באשר לסבירות ההחלטה למנות את גלנט לרמטכ"ל.

בהודעה שהעביר הערב לבג"ץ מוסיף וינשטיין ומדגיש כי "ספק אם ראוי מבחינה ערכית להותיר בעינה את ההחלטה בדבר מינויו של גלנט".

עם זאת, לדברי היועץ, ההחלטה על מינוי הרמטכ"ל כוללת, מלבד שיקולים משפטיים, גם שיקולים ביטחוניים, מדיניים ומקצועיים, המצויים בסמכותה של הממשלה.

וינשטיין מציין כי הביא את עמדתו לידיעת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, אהוד ברק, והבהיר כי בכל מקרה חייבים הגורמים המוסמכים לשוב ולהידרש לסוגיית מינויו של גלנט כעת, משקיימת תשתית עובדתית רחבה יותר מאשר היתה קיימת כאשר מונה.

נתניהו וברק הודיעו לוינשטיין כי יגבשו עמדה מחודשת בנושא, ובהמשך לכך יוחלט על המשך הצעדים שיינקטו.

ברק: צער ואכזבה עמוקה

שר הביטחון, אהוד ברק, מסר בתגובה להודעת וינשטיין כי הוא חש צער ואכזבה עמוקה נוכח החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להגן בבג"ץ על מינויו של האלוף גלנט.

ברק אמר הערב: "האלוף יואב גלנט הוא האיש המתאים ביותר לפקד על צה"ל בעת הזאת. גלנט הוא לוחם עז-נפש, מפקד מהטובים שהיו לצה"ל, ואיש שרבים בעם ישראל חייבים לו רבות.

"חשבתי ועודני חושב כי לאלוף גלנט יש את היכולת, הניסיון, קור-הרוח והחזון לפקד על צה"ל. צורך זה מתחדד עוד יותר נוכח הזעזועים הפוקדים בשבועות החרונים את המזרח התיכון. אני חולק על עמדת היועץ המשפטי - אך מכבד אותה".

הבוקר - וינשטיין לנתניהו: קושי משפטי ממשי

נזכיר כי הבוקר הודיע וינשטיין לנתניהו כי יש קושי משפטי ממשי במינוי גלנט לרמטכ"ל. ראש הממשלה הודיע בשיחה כי בכוונתו ללמוד את הנושא, לאור עמדתו של היועץ, ולהחליט כיצד לפעול, וציין כי בכוונתו לטפל בנושא במהירות.

וינשטיין עצמו המשיך לקיים בלשכתו התייעצויות עם בכירי משרדו גם לאחר שיחתו עם נתניהו, והתלבטויותיו נמשכו עד הרגע האחרון.

מוקדם יותר הבוקר נראה במערכת הציבורית והפוליטית כי היועץ המשפטי לא יוכל להגן על החלטת הממשלה למנות את גלנט לרמטכ"ל. במשרד המשפטים עמלו על ניסוח ההודעה לבג"ץ בזהירות רבה, מתוך הבנה כי במקרה זה פלפולי הניסוח משחקים תפקיד מרכזי.

בשיחתם של וינשטיין ונתניהו הוברר באופן מפורש כי אם ראש הממשלה יבקש לדבוק במינוי גלנט, יהיה על הממשלה לקיים את הליך הבחינה והמינוי מחדש, לרבות פנייה מחודשת לוועדת טירקל, כדי שתדון בנושא המינוי, הפעם על בסיס הממצאים השלמים כפי שהתבררו בבדיקת מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס. בשיחה לא הוברר במפורש אם יסכים היועץ להגן על המינוי בבג"ץ, במקרה שנתניהו יבקש לדבוק במינוי.

ההתלבטות של וינשטיין נמשכה עד הרגע האחרון ממש, ובדיונים שהתקיימו בלשכתו, בהשתתפות פרקליט המדינה משה לדור, המשנים ליועץ המשפטי ולפרקליט המדינה ואנשי מחלקת הבג"צים, נשמע דעות קוטביות לכאן ולכאן.

השאלה שעמדה במוקד הדיונים היא ההיבט המשפטי של המינוי. במילים אחרות - לא השאלה האם ההחלטה למנות את גלנט היתה נכונה או ראויה; אלא האם מדובר בהחלטה פגומה בכל הקשור להליך קבלת ההחלטה.

כלומר, האם מדובר בהחלטה שהתקבלה על בסיס מידע לא שלם, ובמקרה כזה יש צורך לקיים מחדש את הליך השקילה, הפעם על בסיס ממצאי מבקר המדינה; או שמדובר בהחלטה בלתי סבירה באופן קיצוני, המחייבת התערבות שיפוטית לביטולה.

הממשלה תחליט

בכוונתו של נתניהו להביא בכל מקרה את הנושא לדיון מחודש בממשלה - גם אם יוחלט להיאבק למען מינויו של גלנט.

האפשרויות העומדות בפני ראש הממשלה כעת הן:

1) לבטל את מינויו של גלנט ולהביא לבחירת רמטכ"ל אחר - לשם כך יהיה ככל הנראה צורך בהארכה זמנית של כהונת הרמטכ"ל היוצא, גבי אשכנזי, מאחר שתהליך הבחירה והמינוי אינו צפוי להסתיים עד 14 בפברואר, מועד סיום כהונתו הנוכחי.

2) לבקש מוועדת טירקל לדון מחדש במועמדותו של גלנט, הפעם על בסיס מלוא ממצאיו של מבקר המדינה בנושא הקרקעות במושב עמיקם - ולשם כך יהיה צורך בביטול פורמלי של החלטת הממשלה מספטמבר 2010 על מינוי גלנט

3) לבקש מגלנט עצמו להסיר את מועמדותו לרמטכ"ל, כדי לחסוך מעצמו את המשך ההתבזות.

אפשרות נוספת העומדת בפני ראש הממשלה, לאור הודעת היועץ המשפטי כי הפרקליטות לא תגן על המינוי בבג"ץ, היא לשכור את שירותיו של עורך דין פרטי שיגן על עמדת הממשלה בפני שופטי בג"ץ. ואולם הסבירות של צעד כזה היא קלושה, ויש כוונה לאמץ את עמדתו המשפטית של וינשטיין.

ההחלטה על המשך הצעדים חורגת אפוא מהתחום המשפטי, וחוזרת אל נתניהו ואל שר הביטחון אהוד ברק, שיזמו את מועמדותו של גלנט לתפקיד הרמטכ"ל וקידמו אותה.

 וינשטיין מחליט

תגובות בפוליטיקה: "מסר חד וברור"

השר מיכאל איתן, שהצביע נגד מינויו של גלנט בממשלה ופנה למבקר המדינה לינדנשטראוס בבקשה שיבדוק את התנהלות גלנט בפרשת הקרקעות, הביע הבוקר שביעות-רצון מעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה.

"המסר שמשדרים מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה לאזרחי ישראל ולעובדי הציבור במדינת ישראל הוא חד וברור", מסר איתן, "מי שמנצל את מעמדו ותפקידו על מנת לזכות שלא כדין בטובות הנאה על חשבון הציבור - המדינה לא תגן עליו, והוא אינו ראוי למשרה ציבורית. המסר מכוון גם לעובדי הציבור החייבים לשנן את הלקח מפרשה זו ולמנוע הענקת הטבות ויחס לפנים משורת הדין לאלופים, לשרים ולבעלי הון, ולשמור על שוויון הכול בפני החוק".

ח"כ איתן כבל (עבודה) אמר כי "העובדה שהיועץ אינו מוכן להגן על גלנט, משמעותה היא שגלנט, עם כל הצער, אינו יכול להיות הרמטכ"ל הבא. ההחלטה מהווה אי-אמון ברור, וראוי שגלנט יתעלה ויודיע על התפטרותו, ובכך ימנע מבוכה וכאוס בצה"ל".

ח"כ נחמן שי (קדימה) אמר כי מינוי גלנט "נעשה בצורה פגומה ופגע קשות במעמד הרמטכ"ל ובאמון הציבור במערכת הביטחון ובצה"ל".

במקביל נודע כי כנס תמיכה בגלנט, שתכננו לוחמי השייטת לקיים הערב בקיבוץ שפיים, בוטל לאחר הודעתו של היועץ המשפטי לממשלה, לבקשת גלנט.

עיקרי הממצאים של מבקר המדינה בפרשת גלנט

* פלישה לשטח של כ-28 דונם:

אין מחלוקת כי האלוף גלנט פלש לשטח לא לו. גירסת גלנט: זו טעות שנעשתה בתום-לב, ולא היתה לו מעורבות בעניין.

* התמשכות הליך פינוי השטח: אין מחלוקת על כך שהאלוף גלנט לא פינה את השטח במשך כ-4 שנים. גירסת גלנט: עורך דינו ניהל משא-ומתן בעניין כיוון שביקש להימנע מעקירת העצים הנטועים בשטח הפלישה.

* שימוש חורג בשטח ציבורי פתוח במושב (למטרת יצירת דרכי גישה שנבנו ללא היתרי בנייה): אין חולק כי שטח ציבורי פתוח שייך לכלל הציבור, ובמקרה זה עשה האלוף גלנט שימוש בשטח לא לו. השימוש החורג נמשך שנים ארוכות.

* הצגת עובדות מול רשויות שלטוניות:

א. משפחת גלנט ביקשה היתר בנייה הכולל את החריגות שנעשו במהלך הבנייה לאחר תום הבנייה, כדי להכשיר אותן בדיעבד - אך הצהירה כי ביקשה את ההיתר לפני הבנייה.

ב. גלנט ביקש ממינהל מקרקעי ישראל לנטוע עצי זית בחלקה מעובדת - והתברר כי בפועל החלקה לא עובדה.

* מעורבות הרשויות השלטוניות: חשש שרשויות שונות נהגו בעניינו של גלנט בדרך מקלה ולפנים משורת הדין.