ההמלצות החמות: קרן סל העוקבת אחר מניות מובחרות

לפני כשנתיים סקרנו כאן קרן סל (ETF) של חברת WisdomTree, המספקת חשיפה למניות בשווקים מתעוררים. בחירת המניות הנכללות במדד, שאחריו עוקב המוצר, והשקלול שלהן, אינם מבוצעים על סמך הקריטריון הנפוץ של שווי שוק אלא על סמך קריטריון של תשואת דיבידנד.

WisdomTree Emerging Markets Equity Income Fund (סימול: DEM) נסחרת בבורסת ניו יורק NYSE, ודמי הניהול בה הם 0.63% לשנה. קרן הסל הושקה לפני כשלוש שנים וחצי, והיקף הנכסים המנוהל בה נכון לסוף 2010 הוא מעט פחות מ-1.2 מיליארד דולר. המדד שאחריו עוקבת הקרן, פותח באופן עצמאי על-ידי חברת WisdomTree, על בסיס מתודולוגיה ייחודית שבה נדון בהמשך.

קרן הסל מאפשרת חשיפה לקרוב ל-300 מניות הנסחרות ב-19 שווקים מתעוררים (ובהם ישראל, שכבר אינה מוגדרת שוק מתעורר אצל ספקי מדדים אחרים). המכנה המשותף לאותן מניות: הן מתאפיינות בתשואת דיבידנד גבוהה יחסית. על-מנת להיכלל במדד, שווי השוק המינימלי הנדרש הוא 200 מיליון דולר, מחזור המסחר היומי הממוצע המינימלי הנדרש הוא 200 אלף דולר, והדיבידנד השנתי המחולק צריך להיות 5 מיליון דולר לפחות.

מדד זה הוא למעשה תת קבוצה של מדד אחר של WisdomTree, אשר נקרא WisdomTree Emerging Markets Dividend Index (אין מכשיר העוקב אחר מדד זה) וכולל למעלה מ-700 מניות. כ-30% מ-700 המניות, אלו בעלות תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר, נכללים במדד המצומצם יותר.

בין 10 ההחזקות הגדולות בקרן ניתן למצוא את Banco do Brasil, Taiwan Semiconductor ובזק הישראלית. משקל כל מניה נקבע לפי תשלום הדיבידנד השנתי. נכון להיום, המדינות בעלות המשקל הגדול ביותר במדד הן טאיוואן וברזיל, עם קרוב ל-19% לכל אחת. אחריהן ניתן למצוא את דרום-אפריקה, טורקיה וישראל, עם כ-6%-7% לכל אחת. לפני שנתיים המדינה בעלת המשקל הגדול ביותר במדד הייתה טאיוואן, עם כ-27%. אחריה היו דרא"פ עם כ-12%, ומלזיה עם כ-8%.

הדיבידנד קובע את משקל המניה במדד

האלוקציה הגיאוגרפית הבלתי שגרתית הזו נובעת מהאופן שבו המשקל של כל מניה במדד נקבע - על-סמך תשואת הדיבידנד כאמור, ולא לפי שווי שוק. ב-Wisdom Tree טוענים שמדדים אשר משוקללים על-בסיס תשואת דיבידנד ולא לפי שווי שוק מספקים לאורך זמן תוצאות טובות יותר. זאת מאחר שברבים מן המקרים תשואת הדיבידנד הגבוהה היא תוצאה של ירידה חדה במניה, ולאו דווקא גידול חד בדיבידנד.

באופן זה המדד למעשה "קונה בזול" את המניה. אם החברה נמצאת בתהליך הידרדרות, הרי שלא תוכל להמשיך לחלק דיבידנד גבוה לאורך זמן, ולכן בסופו של דבר תיפלט מן המדד. יתרון נוסף של Dividend Based Weighting, בהשוואה למדדים מבוססי שווי שוק, הוא הפיזור על-פני מניות בסדרי גודל שונים.

בסוף 2010 חילקה הקרן 1.94 דולר ליחידה, ותשואת הדיבידנד שחולק ביחס למחיר היחידה בסוף השנה היה 3.29%. ב-2009 חולקו 1.46 דולר ליחידה, ותשואת הדיבידנד הייתה 2.94%; וב-2008 חולקו 1.9 דולר ליחידה, ותשואת הדיבידנד הייתה 5.97%.

השורה התחתונה: אלטרנטיבה ראויה

ב-WisdomTree עורכים השוואה בין DEM לבין קרן הסל של iShares, העוקבת אחר מדד ה-MSCI Emerging Markets (סימול: EEM). השוואה זו מציבה למעשה את השורה התחתונה: ל-DEM נחיתות בכל הקשור לפיזור הגיאוגרפי, מאחר שאופן בניית המדד עלול ליצור עיוותים גיאוגרפיים וחשיפת יתר לסיכונים של מדינות ספציפיות. כפי שאנו למדים בימים האחרונים, סיכון מקומי עלול להיות נושא רגיש, במיוחד בשווקים מתעוררים. עם זאת, הפיזור הגיאוגרפי ב-DEM משופר ביחס לבדיקה הקודמת שבצענו.

המדדים המבוססים על שווי שוק, והמכשירים העוקבים אחריהם, דוגמת EEM, ימשיכו להיות פופולריים זמן רב. אך הרציונל העומד בבסיס מכשירים כמו DEM, ונכון לעכשיו גם הביצועים הטובים יותר - בהחלט יוצרים אלטרנטיבה ראויה.

* הכותב הוא מנהל השקעות ראשי בקבוצת פיוניר אינטרנשיונל. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי