בנק ישראל עושה קולות של שטיח

זוכרים את גיל אגמון? בספטמבר 2007 נעצר מנכ"ל דלק רכב, גיל אגמון, ל-3 ימים בחשד למתן שוחד. המקרה של אגמון חמור יותר מהמקרה של ציון קינן. אגמון נעצר ולא נחקר באזהרה, ונחשד בעבירת שוחד, לא ב"סיוע לקבלת דבר במירמה והפרת אמונים בתאגיד". ואיך זה נגמר? בדצמבר 2010, יותר מ-3 שנים אחר-כך, קיבל אגמון הודעה מהמשטרה כי "הפרקליטות החליטה לסגור את תיק החקירה בעניינו".

כל הפתיח הזה נועד כדי להעמיד את החקירה הדרמטית והמתוקשרת מאוד של קינן בפרספקטיבה ראויה. חקירות כאלה מתחילות בביפר מצפצף ופריצה דרמטית באתרי אינטרנט - ולעיתים נגמרות בקול ענות חלושה, כמו במקרה של אגמון.

על מה נחקר קינן? מדוע הוא נחקר באזהרה? כמה זה חמור? יש לנו רק רסיסי מידע, המעט שמודלף על-ידי גורמים אינטרסנטיים. ובכל זאת, כמה שאלות כבדות עולות.

1. אם קינן, אז ראש החטיבה העסקית של בנק הפועלים, נחשד במתן אשראי לא תקין ליו"ר הבנק דאז דני דנקנר או לחברה בבעלותו, אזי זה מוזר בלשון המעטה.

נוהל בנקאי 312, "עסקי תאגיד בנקאי עם אנשים קשורים", קובע במפורש את נוהל מתן האשראי לאנשים בתפקידו של דנקנר. כל אשראי מעל 250 אלף שקל מחייב אישור של הוועדה לצדדים קשורים בדירקטוריון, שבה יש רוב לדירקטורים חיצוניים. כל חצי שנה בנק ידווח לבנק ישראל על עסקאות כאלה.

גם אם קינן מאוד רצה לתת אשראי לדנקנר - הוא לא יכול לעשות זאת לבדו, מבלי שצדדים נוספים בלתי תלויים יאשרו, כשכל אשראי מסוג זה מדווח, מפוקח ומבוקר.

2. אולי מדובר בהלוואה אישית של 12 מיליון שקל, שקיבל דנקנר מהבנק בינואר 2008 ונפרעה במהלך 2009. מלבד העובדה שהלוואה כזו שקופה לחלוטין ופורסמה בדוחות הכספיים הרלוונטיים, במועד קבלתה קינן היה בחטיבה העסקית ולא בחטיבה הקמעונאית, האחראית על הלוואות פרטיות.

בנוסף, הלוואות של בנק לבכיריו הן נורמה מקובלת, הקיימת בכל הבנקים. אפשר להתווכח על הנורמה, אבל היא נפוצה, מדווחת, מפוקחת ומאושרת בוועדות חריגים מתאימות. נתוני ההלוואות של הבכירים גלויים ומתפרסמים בעמוד "שכר והטבות" בדוחות הכספיים.

3. אפשרות אחרת, סבירה יותר, היא שדנקנר נתן לקינן הנחיה לתת אשראי לגורמים אחרים. הנחיה שאותה אסור היה לדנקנר לתת, הואיל והיא מהווה התערבות בעסקי הבנק וחורגת מסמכותו. האם ביצוע הנחיה שנתן דנקנר היא אירוע פלילי שביצע קינן - או רק חריגה מנוהל בנקאי תקין?

קולות של שטיח

וזה מביא אותנו לבנק ישראל, שמאז אתמול (ב') משמיע קולות של שטיח כאשר דודו זקן, המפקח על הבנקים, בל ייראה ובל יימצא.

הנה כמה שאלות ותמיהות שהמפקח צריך לענות עליהן:

בזמן הדחתו של דני דנקנר, בנק ישראל בדק לעומק את כל פעולותיו ואף הוציא דוח מיוחד. האם בנק ישראל מצא אז חריגות בנהלי מתן אשראי שהגיעו לכדי פלילים? אם כן, מדוע שתק בנק ישראל? אולי בנק ישראל ראה את מה שהמשטרה רואה, אבל לא חשב שמדובר באירוע המחייב חקירה פלילית? ואם לא, איך קורה שהמשטרה מזהה אירוע פלילי היכן שבנק ישראל לא ראה דבר?

בזמן אישורו של ציון קינן לתפקיד מנכ"ל הבנק בוצע הליך המכונה FIT & PROPER. איך קרה שבנק ישראל לא מצא דבר בבדיקת הנאותות? הרי בנק ישראל לא היה מאוהב ברעיון של מינויו של ציון קינן למנכ"ל, ואם היה נמצא דבר מה בעייתי - המינוי לא היה יוצא לפועל.

ועוד עניין - לאחר חקירת המשטרה של אתמול נמצאת עננה של חשדות מעל ראשו של מנכ"ל בנק גדול, המחזיק שליש מהאשראי במשק. חקירה, ואפילו חשד, אינם אומרים שמישהו אשם, אבל כרגע נוצר מצב בלתי סביר בעליל, שמקשה על המשך תפקוד תקין.

דובר בנק ישראל שיחרר הודעה תמוהה לאמור "לבנק הפועלים שדרה ניהולית מקצועית ורחבה, המבטיחה את יכולתו להמשיך ולפעול ללא הפרעות, למרות אירוע זה". אבל בנק נשען על אמון הלקוחות, וחקירת מנכ"ל בחשד למירמה לא ממש מסייעת לאמון.

לכן דודו זקן צריך לצאת מהבונקר ולדרוש מהמשטרה למצות את החקירה נגד קינן בהקדם: או לגבש נגד קינן את החשדות לכדי המלצה לכתב אישום - ואז לא יוכל להמשיך בתפקידו - או לנקות אותו ולהותיר את העניין מאחוריו.