סטארט-אפ ניישן? מיזם לעידוד סטארט-אפים בארה"ב

האם ארה"ב התקנאה בישראל ורוצה גם היא להיות "סטארט-אפ ניישן"? אתמול הכריזה ממשלת ארה"ב כי תקים גוף שיעודד פעילות יזמית לצורך הקמת חברות סטארט-אפ בארה"ב.

מהבית הלבן נמסר כי הפרויקט, שיקרא Start Up America Partnership - SUAP, הוא חלק מן התוכנית האסטרטגית של הנשיא ברק אובמה לעידוד צמיחת הכלכלה בארה"ב, וליצירת מקומות עבודה עם ערך מוסף: "מטרת המיזם היא להגביר באופן דרמטי את ההתפתחות, השכיחות וההצלחה של חברות סטארט-אפ בארה"ב".

לפרויקט התחייבו כבר מאות תאגידים. אלה יבצעו השקעות מוגברות ויפתחו ערוץ תקשורת פתוח עם חברות צעירות בתחומם. אינטל למשל התחייבה להקצות 200 מיליון דולר נוסף על השקעותיה הקיימות בחברות אמריקניות צעירות; IBM תשקיע ב-2011 כ-150 מיליון דולר למימון תוכניות אשר לדבריה יעודדו הזדמנויות עסקיות ליזמים בארה"ב; HP תשקיע השקעה צנועה יחסית של 4 מיליון דולר במיזם המעודד יזמים מתחילים להצמיח הזדמנויות עסקיות; פייסבוק תערוך 12-15 אירועים שבהם יוכלו יזמים צעירים להתייעץ עם מומחי יזמות מתוך החברה.

לפי מחקרים, פעילות חדשנית והמצאתית היא אחד הגורמים הנמצאים במתאם הגבוה ביותר עם צמיחת התל"ג, ולכן ארה"ב מעוניינת לעודד פעילות זו.

המיזם יפעל לחיבור בין גורמים שיכולים לתרום זה לזה בהקמת חברות, למשל ממציאים, מנכ"לים, מייסדי חברות (בארה"ב אלה תפקידים נפרדים), אוניברסיטאות וגורמים מממנים. כמו-כן, הוא יעודד השקעות נוספות של הון בחברות צעירות, גם מתאגידי ענק.

יסד לך סניף אמריקני

המשבר הכלכלי האחרון שעבר על ארה"ב בשנים 2007-2009 אמנם לא נבע מההיי-טק אך השפיע על חברות צעירות. הגורמים הפיננסיים הגדולים נפגעו במשבר וכתוצאה צמצמו את השקעתם בקרנות הון סיכון, שמצדן צמצמו השקעותיהן בחברות הצעירות. בנוסף, הכלכלות המתפתחות כבר נושפות בעורפה של ארה"ב, כשהן מפתחות תרבות יזמית משלהן.

מהזווית הישראלית, התוכנית מעניינת משום שהיא מעודדת את החברות הגדולות להגביר את השקעותיהן בחברות צעירות. חברות סטארט-אפ ישראליות יוכלו ליהנות ישירות מן ההשקעות או מהסיוע במידע והייעוץ שמציעות החברות הגדולות, רק אם יש להן פעילות חדשנית בארה"ב במסגרת חברה-בת.

רק חברות המוגדרות אמריקניות יכולות ליהנות ישירות מן הייעוץ ומן המימון. החלטה זו מעלה על סדר היום בארה"ב את השיקול הפטריוטי שבהשקעה בחברות אמריקניות דווקא, במקום הוצאת משאבים להשקעה במדינות אחרות, למשל בישראל.

מספר רב של מלכ"רים העוסקים בתחום עידוד יזמות, הצטרפו למיזם ויממנו את הפרויקט. את הפעילות ינהלו היזם סטיב קייס - ממייסדי חברת התקשורת הענקית AOL, מנכ"ל חברת ההשקעות Revolution, ויו"ר קרן הפילנתרופיה שנקראת על שמו. אליו יצטרף מנכ"ל קרן קאופמן לעידוד פעילות יזמית, קארל שרם. קרנות נוספות ללא מטרות רווח ישקיעו מיליוני דולרים בפרויקטים להכשרה ולהנחיה של יזמים מתחילים.

קייס אמר כי: "סיפורה של ארה"ב מבוסס במידה רבה על יזמים שפיתחו מוצרים ושירותים חדשניים ששינו את העולם, כנגד כל הסיכויים. "היום, המדינה שלנו שוב פונה לאנשים היצירתיים וחובבי הסיכונים, כדי להרים את הגל הבא של החדשנות האמריקנית. אני מרוצה מכך שהנשיא אובמה החליט כי תמיכה ועידוד יזמים היא כיום במקום גבוה בסדר העדיפויות של התוכניות הכלכלית שלו".

זיסאפל: "זו תוכנית שגם בארץ אפשר לאמץ"

ארגוני התמיכה בהיי-טק בישראל טוענים כי הם היו שם קודם. יהודה זיסאפל, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, אומר כי "התוכנית האמריקנית מעולה. האמריקנים יודעים שכדי ליצור מקומות עבודה ולעודד את תחרותיות המשק צריך להשקיע בטכנולוגיה ובסטארט-אפים. ארה"ב היא המדינה המובילה בתחום הזה והיא מכירה את יתרונותיו היטב. אנחנו נוכל להשתלב בתוכנית אם נעביר חלק מפעילות הסטארט-אפ לארה"ב.

"הממשל הוא רק מעטפת תומכת. המיזם מבוסס על פעילות פרטית של יזמים, אוניברסיטאות וקרנות, והם ייתנו את הדחיפה הגדולה. זו תוכנית שהיינו יכולים לאמץ - לבסס תוכנית על התאגידים. אני לא מבקש כסף ממשלתי, אנימבקש שיביאו לארץ יותר מהנדסים".

שלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה בהתאחדות התעשיינים, אמר כי "רק ההשקעה בטכנולוגיה יכולה להניע כלכלות. גם במיזם שהובלנו בארץ - עידוד השקעת מוסדיים בקרנות הון סיכון - הממשלה מובילה מהלך שנועד להכניס לתחום עוד כסף פרטי".

עודד חרמוני, מנכ"ל HTIA (איגוד ההיי-טק הישראלי), אמר כי, "הארגון שלנו הוקם בדיוק לאותה המטרה שבשבילה קם המיזם הנוכחי - ליצור סביבת עבודה לגורמים בתחום ההיי-טק לעבוד בשיתוף פעולה זה עם זה. אל הארגון שלנו הצטרפו חברות גדולות כמו IBM, מיקרוסופט, דל וגוגל כיוון שהן יודעות ששבשביל חדשנות שהן יוכלו לרכוש, צריכות לקום חברות צעירות, ולהבשיל להיות חברות בינוניות".

הדוברים אינם מתייחסים לכך שהמיזם האמריקני מתבסס על השוק כדי לממן ולעורר פעילויות אלה, ולא על השקעות ממשלתיות גדולות או הטבות מס.