ההיבט הערכי של מינוי גלנט

1. הודעתו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לבג"ץ בעניין המינוי של האלוף יואב גלנט לרמטכ"ל היא הודעה קצרה ולקונית. ניכר כי היועץ המשפטי וצוותו בררו כל מילה במסמך והחליטו לקמץ במילים ובמידע.

המסר העיקרי העולה מהמכתב: היועץ מבקש מהשופטים להתאזר בסבלנות, כדי לאפשר לממשלה לפתור את התסבוכת מחוץ לכותלי בית המשפט. תהליך מינוי הרמטכ"ל היה כל-כך פגום ולקוי, ולא כדאי להוסיף לו אקורד סיום בדמות צו שיפוטי לביטול המינוי.

2. מה אין במסמך: אין בו אפילו ניסיון למלא אחר הנחיות השופטים, להשיב על השאלות המפורטות שבעניינן התבקש היועץ להגיש פירוט נוסף, מגובה בתצהירים.

השופטים ביקשו מוינשטיין לפרט הן לעניין חלקה ב' של גלנט, בגודל 35 דונם, והן לעניין 350 המ"ר שנוספו לחלקה שסביב הבית, ולצרף לתשובות תצהירים של "הגורמים הרלוונטיים", כלומר אנשי מינהל מקרקעי ישראל וגלנט עצמו. דבר מכל זה אינו מופיע בהודעת היועץ.

3. מה עוד אין במסמך: אין בו שום התייחסות לשאלה אם היועץ יגן או לא יגן על מינויו של גלנט בפני בג"ץ, היה והממשלה תחליט לדבוק בהחלטתה למנותו לרמטכ"ל. הפרסומים לאורך כל היום בעניין זה, שהולידו סדרה של תגובות בזירה הפוליטית, היו פשוט שגויים.

היועץ, שהיה ספון בלשכתו כל היום ועמל על דקדוקי הניסוח, היה ער לשיח השגוי, אבל לא טרח לתקנו עד שעות הערב.

וינשטיין עוד לא למד את מה שלינדנשטראוס יודע מתוך שינה: ואקום תקשורתי הוא כר נוח למניפולציות ודיסאינפורמציה. זו הסיבה שהחלטת המבקר לפרסם את תמצית ממצאיו כבר ביום חמישי האחרון היתה ההחלטה הנכונה.

4. הנוסחה שבה בחר היועץ היא "קשיים משפטיים משמעותיים". לא קשיים משמעותיים להגן על ההחלטה בבג"ץ, היה והפרקליטות תבחר לעשות זאת - אלא קשיים משמעותיים בליבת הפעולה השלטונית עצמה, כלומר בסבירות ההחלטה למנות את גלנט לרמטכ"ל. במילים פשוטות - קשיים בסבירות התנהלות הממשלה עצמה בעניין גלנט.

5. אלא שוינשטיין לא משאיר גם את ועדת טירקל - שתפקידה לחוות את דעתה בהיבט של טוהר המידות, ההיבט הערכי של מינוי הרמטכ"ל - נקייה מביקורת. למעלה מן הצורך ומעבר לעמדה המשפטית הפורמלית, טורח היועץ ומציין כי "ספק אם ראוי מבחינה ערכית להותיר בעינה את ההחלטה על המינוי".

התחום הערכי הוא המנדט של ועדת טירקל. ככל שזו לא בדקה את נושא הקרקעות כדבעי, היא לא מילאה את תפקידה כראוי ונתנה חותמת כשרות למועמדותו של גלנט.

6. היועץ המשפטי ער לכך שהיבט טוהר המידות והבחינה הערכית והמשפטית אינן השיקולים היחידים שצריכים להישקל במינוי רמטכ"ל. קיימים גם שיקולים אחרים, ביטחוניים, מדיניים ואחרים.

הוא מסרב לספח אליו, לתחום המשפטי, את ההחלטה על המינוי. הוא בוחר להותיר לממשלה את הבחינה הכוללת, את התפקיד לאזן בין השקולים ולשקללם.

אלא שהוא טרח להבהיר - לא לייעץ או להציע - כי אם הממשלה תחליט, לאחר שקלול, להותיר את מינוי גלנט על כנו, יהיה צורך לבצע את כל התהליך מחדש, לרבות פנייה מחודשת לוועדת טירקל, שתבחן את היבט טוהר המידות מחדש, הפעם על יסוד העובדות המלאות, כפי שהתבררו בחוות-דעתו של מבקר המדינה.

הכדור נמצא אפוא במגרשם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק.