בשלהי שנת 2002 החליט היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, לפצל לחקירה נוספת חשדות שהתעוררו במהלך חקירת "חברות-הקש" נגד ראש הממשלה דאז אריאל שרון. מדובר היה במידע על מיליון וחצי דולר שנחתו בחשבון הבנק של חוות שקמים, שבבעלות משפחת שרון, מאיש העסקים הדרום אפריקאי סיריל קרן.
מאז הספיקו לשבת על כס היועץ המשפטי עוד שניים - מני מזוז התחיל וסיים קדנציה בת 6 שנים, ויהודה וינשטיין סגר שנה בתפקיד. שרון נפל למשכב אמנם בינואר 2006, אך מזוז הודיע בעבר כי יש אינטרס ציבורי להמשך בבירור העובדות - הן מאחר שהציבור זכאי לדעת על מעשיו של מי ששימש ראש ממשלתו, והן מאחר שבפרשה חשודים גם בניו, עמרי וגלעד שרון. לומר שהחקירה הזו התמשכה מעבר לכל היגיון יהיה אנדרסטייטמנט מתון.
באחרונה התפקד גלעד שרון למפלגת קדימה, שהקים אביו, וההערכה היא שהוא יבקש להשתלב בפעילות פוליטית. האינטרס לברר עד תום את החשדות נגדו רק הולך ומתחזק.
המשטרה אמנם התעכבה, בהוראת היועץ המשפטי, שנים ארוכות בהמתנה לתשובות שליליות ממדינות זרות לבקשות חיקורי דין, אבל לכל תעלול צריך לשים מתישהו סוף.
ביוני 2010 הודיעה המשטרה כי היא "נמצאת בשלבי הסיכומים האחרונים בתיק", וכי "עם סיום המהלך בשבועות הקרובים תצא הודעה רשמית".
לא שבועות ולא קרובים. רק ביום שלישי השבוע יצאה ההודעה הרשמית שלפיה המשטרה ממליצה להעמיד לדין את גלעד ועמרי שרון באשמת תיווך למתן שוחד.
נותר רק לקוות שבחינת התיק בפרקליטות תהיה זריזה יותר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
