"אני מקווה לחצי מהקריירה של גאטוסו"

לא קשה לזהות את אלמוג כהן באימון שלפני משחק הגביע. הוא קטן בראש מהשחקן שמשמאלו, ובראש וחצי מהשחקן שלימינו. עם 1.69 מטרים, הוא אחד משבעת השחקנים הנמוכים בבונדסליגה, מה שמייחד אותו גם במהלך המשחק. לא שזה משנה למישהו. הגובה שלו, וזה הישג כביר וראוי לציון, הוא בכלל לא נושא לדיון. ואנחנו מדברים על הליגה הגרמנית: החסונה, הפיזית, הקשוחה.

כהן, 22, מגיע עם נירנברג למשחק ב"ולטינס ארינה" של שאלקה, ואני מחליט שזו הזדמנות טובה ללכת לראות את הישראלי שרק לפני מספר חודשים עוד נכתב על "התגלית של מתיאוס" ש"אין לו סיכוי כאן, הוא רחוק מאוד מתמונת ההרכב. במקרה הצורך אפילו יעדיפו בעמדת הקשר הדפנסיבי, קשרים התקפיים על פני הישראלי המומחה" (spox.com).

עברו שלושה חודשים מאז אותן קביעות נחרצות לגבי כהן. אבל הוא המשיך, כהרגלו, לעבוד קשה. גרמניה והקור בנירנברג? קטן על מי שעבר את הילדות בשכונות של באר שבע, בפנימייה של טוברוק בנתניה, שהרשים את מאמני הנערים והנוער ושכנע כל מאמן חדש שהגיע למכבי נתניה שהוא חלק חיוני בקבוצה.

מאז תחילת דצמבר פתח אלמוג כהן בשבעה משמונה המשחקים של נירנברג, והוא נראה היום כאילו היה שם תמיד.

***

במהלך המשחק בשאלקה, הקשר הדפנסיבי הצעיר נמצא בכל מקום. הוא זריז ומהיר, ועט על כל שחקן יריב שמתקדם לכיוונו. התיקול שלו מצוין ונירנברג לא נופלת משאלקה במחצית הראשונה, הרבה בזכותו. במחצית השנייה מתמוטט שוער שאלקה מנואל נוייר לפני שכהן מגיע אליו, והישראלי הופך מאותו רגע מטרה לשריקות הבוז של האוהדים המקומיים. "הגעתי למשחק עם הרבה אמוציות", הוא אמר ל"גלובס" אחרי המשחק. "אחרי הסיפור עם נוייר הוא אמנם התנצל ולחצנו ידיים, אבל אז קיבלתי גם את הכרטיס הצהוב ונרגעתי. אחרי זה כבר לא שיחקתי כל כך טוב". אפשר לומר לזכותו של כהן, שהוא יודע לשפוט את יכולתו. אחרי הכניסה שלו בג'פרסון פארפאן והכרטיס שהתלווה אליה, אכן דעך המשחק שלו. לנירנברג כולה יצא קצת האוויר, שאלקה השוותה וניצחה בהארכה, אותה כהן כבר ראה מהספסל.

גם במשחקו הראשון מול המבורג, כשהמגזין המוביל "קיקר" - כלי התקשורת הרשמי של הכדורגל הגרמני שיושב גם הוא בנירנברג - ציין את המשחק של כהן "שהראה ניצוצות של יכולתו המבטיחה, מה שיקנה לו בקרוב מקום בהרכב", הפתיע כהן כשהתראיין ואמר מול גלי ההתלהבות: "המשחק שלי היה בסדר. יש עוד הרבה מקום לשיפור".

שיפור, למשל, שאפשר היה לראות במשחק בשבת, שוב מול המבורג. רוד ואן ניסטלרוי נמחק, אבל גם שאר השחקנים ההתקפיים של המבורג, כולם הועלמו על-ידי עבודת ההגנה המשותפת של נירנברג. אבל יותר מכל בלע אלמוג כהן את המנוע של המבורג, זה רוברטו, הכוכב הברזילאי המנוסה. שניהם משחקים באותו תפקיד, של הקשר הדפנסיבי הקדמי יותר, והפעם הכישרון ההגנתי של הישראלי ניצח את היכולת ההתקפית של הברזילאי - בדיעבד זה אולי ייזכר כפרק חשוב בהיסטוריה של כהן. כמו אז, בתיקו אפס של הנבחרת הצעירה באיטליה, כשמוטי איווניר טבע לראשונה בחדר ההלבשה את הכינוי "גאטוסו הישראלי".

אחרי המשחק כתב "קיקר" שוב: "זו ההוכחה שכהן הגיע לבונדסליגה, ואחרי קשיי התחלה קטנים השתפר ונלחם על מקומו עד להרכב". השחקן עצמו הגיב בסיפוק: "לפעמים אני משחק טוב, לפעמים עדיין פחות, אבל אני תמיד נותן הכל". ומרטין באדר, המנהל הספורטיבי, הכריז במסיבת העיתונאים: "מה שקיווינו לראות ממנו הבשיל". וגם שיחות על הארכת חוזה מעבר ל-2013 צפויות בקרוב, בייחוד לאור ההתעניינות שהתעוררה מצד מועדון אחד לפחות בבונדסליגה.

"אלמוג כהן שייך לשורה של שחקנים עם כישרון גדול, שחייבים מתישהו להתחיל לשחק בליגות בכירות", אומר באדר ל"גלובס". "זו הפילוסופיה שלנו, לא לחפש 'מנוסה', או 'ותיק', או 'צעיר', לנו חשוב רק שהשחקנים שלנו טובים ואלמוג הוא כזה. הוא יגיע רחוק".

- איך הגעתם דווקא לשחקן מהליגה הישראלית?

"בעיקרון, אצלנו בנירנברג מסתכלים לכל מקום שבו משחקים כישרונות צעירים שמעוררים תשומת לב. זה לא סוד שהנבחרות הישראליות עוררו תמיד עניין, אנחנו יודעים שבישראל יודעים לשחק כדורגל. וכמובן שאנחנו מפנים יותר תשומת לב למדינות כמו צ'כיה או סלובקיה מהן אנחנו מביאים שחקנים, או מישראל, בגלל שאלו מחירים שאנחנו עוד יכולים להרשות לעצמנו".

כמו שיעיד כל מאמן שלו, מבני לם, דרך ראובן עטר ואפילו לותר מתיאוס, אלמוג כהן עובד קשה באימונים. קשה מאוד, כמו שאוהבים בגרמניה. לכן, כשמתיאוס התראיין לתקשורת וסיפר בשבחיו של הצעיר מנתניה, בנירנברג עטו על המציאה והחתימו אותו לשלוש שנים.

***

אחרי שער הבכורה בבונדסליגה מול המבורג, אחרי חמישה משחקים מתישים ב-15 יום, הרגשות התפרצו. אצל כהן, שידע שאביו נמצא ביציע, ושזהו רגע מכונן עבורו. אבל גם אצל קהל האוהדים שאוהב את המשחק של הישראלי. בפורומים של האוהדים ההתלהבות גדולה, ויותר ויותר חולצות עם 18 על הגב והכיתוב 'כהן' נראות ביציעים. ולא רק אצל חברי הקהילה היהודית הגאה. ואז התנפלה עליו גם התקשורת.

"העניין התקשורתי מאז שאני פה בגרמניה הרבה יותר גדול מכשהייתי בישראל", אמר כהן אחרי שאלקה. ואחרי המבורג? בשיחה עם דובר המועדון הוא מדבר על "מרתון של ראיונות". מסיבת העיתונאים ביום ראשון, ראיונות לאתר האינטרנט ולמגזין של המועדון, שידור חי בטלוויזיה של RTL, ה"בילד" התקשר לכהן, גם ה"קיקר" שוב ערך ראיון וגם הירחון "11 חברים". וכמובן כלי התקשורת הישראליים.

- עד כמה אתה מרגיש פה את הטירוף סביב הכדורגל?

"קודם כל לגבי התקשורת - זה כיף. ברור שאני אוהב את זה. אבל אני לא מחפש את העניין התקשורתי, ואני לא רוצה להרגיש כוכב. אני בא לעבוד על המגרש. אני מקווה מאוד שזו רק ההתחלה. אני צריך להשתפר, והגולים זה רק בונוס. הבונדסליגה היא דבר עצום. תראה, זה קשה להסביר את ההערכה פה לכדורגלנים. אפילו יותר מלכוכבי קולנוע. חשיבות הכדורגל פה עצומה, לא ראיתי דבר כזה. כל הפרסומות הם עם כוכבי כדורגל, כל הכסף שמסתובב פה מחוץ למשחק הוא עצום. לשמוע שמכנים אותי 'גאטוסו מנירנברג', זו מחמאה ענקית. ואני עוד לא עשיתי כלום בקריירה שלי. אני מקווה לחצי מהקריירה של גאטוסו".

את השאלה על הקשר לנירנברג והעבר הנאצי הוא כבר שמע עשרות פעמים. "אני לא רוצה לפגוע בניצולי שואה, ומצד שני אני לא שומר טינה. אני רק פה בשביל ספורט וכדי ליהנות, לייצג את ישראל כמדינת כדורגל. נותנים לי פה הרבה כבוד ודואגים לציין שאני מישראל, והישראלי היחיד בבונדסליגה. יש פה הרגשה שגאים בי, ואני בטח לא צריך לפחד או להסתיר מי אני".

גם את תיאוריית הקרירות הגרמנית הוא שולל. "הפחידו אותי, אבל הגרמנים לא קרים ואני לא בודד. קבלת הפנים של כל השחקנים היתה חמה. החברים הכי טובים שלי הם אילקאי גינדוגאן, מחמט אקיצ'י, רובין אוקוטי (השניים הראשונים טורקיים-גרמנים, השלישי אוסטרי). וגם יוליאן שיבר. פה מסתכלים על בן אדם והאישיות שלו".