שנה לכהונת עודד שריג: סימן יעדים - המימוש עוד לפניו

ימים האחרונים של 2009, נבחר פרופ' עודד שריג לתפקיד הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר. לפני כשנה נכנס שריג לתפקידו - מינוי של איש חיצוני שעשה את חייו בעיקר בעולם האקדמיה, וללא ניסיון רגולטורי. בהתאם למסורת של קודמיו באגף שוק ההון, גם שריג מצא תפקיד תזזיתי שדורש החלטות רבות - רובן בעלות השפעה ממשית על הציבור, ולטווחים ארוכים.

שריג מונה לתפקידו לאחר שתי כהונות תזזיתיות רצופות של קודמיו, ידין ענתבי ואייל בן שלוש. ממנו ציפו שיביא ראייה שונה מזו שמלווה את אנשי האוצר הגדלים באגף, לרבות ראיית מאקרו שונה, הפקת לקחים מרפורמות קודמות של האוצר, משקל נגד לבנק ישראל ולעומד בראשו בכל הנוגע לסוגיית איחוד הרגולציה ומעט רגיעה בקצב ההתנהלות. כך או אחרת, שנה לאחר כניסתו לתפקיד ניתן להצביע על כך ששריג מצא עצמו מוביל תוכנית שינויים בשוק הביטוח שהחלה לפניו, פועל קצת אחרת - אבל בתוך כללי המשחק של הרגולציה באוצר.

זמן קצר לאחר כניסתו של שריג לתפקיד פרשו מהאגף מרבית מראשיו, ובראשם המשנה הקודם יואב בן אור והסגנים הבכירים אריק פרץ ורוני נויבאור. הללו היו חלק מרכזי מהשדרה המנהלת של האגף, וכתוצאה מכך נדרש שריג לסבב מינויים נרחב. למרות כישרונם של אנשי האגף ושל אלו שקודמו, נזקקו האגף ושריג לכמה חודשי היערכות ולמידה, זמן שלא ניתן להם בנדיבות (כרגיל באגף).

המינוי של שריג היה שונה מאוד ממינוים של שלושת קודמיו (ענתבי, בן שלוש וציפי סמט) שצמחו מהאגף. מבחינה זו היה מדובר במינוי שבא לשנות את האגף לא פחות מאשר לקדמו. אולם לצד שינויים שביצע שריג, מהרבה בחינות רואים כי הנוהג באגף הוא חזק ודומיננטי, ושינוי כיוון אינו דבר כה פשוט.

אגב, שריג עבר שינוי גם בהתנהלותו האישית: בתחילה הוא הגיע לכנסים רבים ובכולם דיבר מעל הבמה, אך עם הזמן הוא נרגע - וכיום הוא לא מרבה לדבר לציטוט.

בשורה התחתונה, ההרגשה היא שהאוצר פחות אגרסיבי בקצב ההסדרה, ושריג משדר לא אחת שהוא מסכים לפשרות יותר מקודמיו. דוגמה לכך היא חוזר סילוק ויישוב תביעות, שאותו קידם שריג ללא עימות בבג"ץ, תוך שהשיג את מרבית מטרות האוצר מהחוזר תמורת כמה ויתורים מצדו לשוק הביטוח. גם במודל הצ'יליאני ובעוד כמה הוראות הוא התגמש בלוח הזמנים וקבע מועדים סופיים נוחים יותר.

מה קורה עם המסלקה

בשנה האחרונה הוביל שריג כמה צעדים שממחישים את יעדיו, ובעיקר מעידים על הצפוי בהמשך כהונתו, שנמצאת עדיין בחלקה הראשון. את הראשונה בהחלטותיו, ואחת החשובות בהן, הוא קיבל זמן קצר מאוד לאחר שנכנס לתפקידו, כשהכריע בנושא ועדת חודק. באותם ימים היה הנושא בכותרות וזכה לביקורת רבה מצד הפעילים בשוק ומצד רגולטורים אחרים - בעיקר יו"ר רשות ני"ע, שמאז החל ברגולציה ברוח דומה גם על קרנות הנאמנות. שריג קיבל את המלצות הוועדה, המשיך איתן הלאה והפך אותן למחייבות.

מאז קיבל הממונה עוד כמה החלטות, אבל בעיקר החל לפעול בכיוונים שבראש סדר עדיפויותיו, ובראשם עיבוי האגף (השיג עוד כ-30 תקנים לאגף) במטרה להגביר את פעילויות האכיפה והביקורת. מרבית המהלכים שהוא מריץ נוגעים לחזון אחר שלו, והוא ענף ללא נייר (דיגיטציה, כפי שהוא קורה לזה). כל הנושאים הללו החלו עוד קודם לבואו של שריג, אך הוא שם עליהם את הדגש שלו. בינתיים נעשית עבודת היערכות בנושא, ורק בהמשך הכהונה נראה אם עמד ביעדים אלו או לא.

יעד משמעותי אחר של שריג הוא המסלקה הפנסיונית |. שריג מטיל את כל יהבו על קידום המהלך באמצעות חקיקה, והוא שבע מרורים בדרך לאישור החקיקה הצפוי בשבוע הבא. מפקחים אחרים אולי היו משתמשים הרבה יותר בסמכויות התפקיד, ומקדמים את החקיקה באמצעות חוזרים, מבלי להיכנס לשדה המוקשים של הליך החקיקה בכנסת. שריג, לעומת זאת, ניסה לקדם את החקיקה במסגרת חוק ההסדרים, ניסה - ונקלע מוקדם מדי להליך חקיקה כשהוא טירון פוליטי.

באופן צפוי, אגף התקציבים (שחוק ההסדרים נמצא בשליטתו) לא התעקש על הותרת המסלקה הפנסיונית והאכיפה המנהלית במסגרת חוק ההסדרים והם פוצלו לחקיקה נפרדת. כך, בעוד שלאכיפה המנהלית יש תוואי שפרצה רשות ני"ע, בעניין המסלקה דובר על רמות קושי אחרות.

נושא המסלקה נדון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בראשות ח"כ חיים כץ, מהח"כים החזקים והמתוחכמים ביותר - כזה שהאוצר מהווה עבורו לא אחת סדין אדום, ונושאי הפנסיה קרובים במיוחד ללבו. למעשה, בשנה החולפת פגש שריג את כץ פעמיים, ובשתיהן בא לידי ביטוי חוסר הניסיון שלו בנוגע להתנהלות בכנסת.

בפעם הראשונה נפגשו השניים בעניין איחוד מסלולי קופות הגמל, ואז העביר כץ את אגף שוק ההון שיעור קצר בדרכי ההתנהלות בכנסת. האגף הגיע לדיון בתקנות בנושא, ומצא את עצמו עם שינוי קל של חצי שנה בלוח הזמנים שהוביל כץ. לא מדובר בשינוי משמעותי, אבל כן היה מדובר באיתות של כץ על כך שהאוצר צריך ללכת לקראתו.

ואז הדיון על המסלקה הפנסיונית הגיע לשיא, כשכץ דרש את שלו בתמורה לחוק שכה חשוב לשריג. מוקדם יותר השבוע הגיעו הצדדים להסכמה והאישור בנושא צפוי כבר בשבוע הבא. מובן שהדרך למסלקה אמיתית עוד ארוכה, ויש לפרוט לפרוטות את התהליך שכבר החל. יהיה זה אחד מהמהלכים המרכזיים שעליהם ייבחן שריג בהמשך הדרך.

בכל אופן, שריג קיבל המחשה עוצמתית נוספת של הריאל פוליטיק הנדרש בתפקידו במהלך השנה הראשונה לכהונתו. בשנים האחרונות, בוודאי עד 2010, חלה התייקרות משמעותית בעלות קופות הגמל, ודמי הניהול שגבו הגופים המנהלים בתחום נסקו, ואף הכפילו את עצמם, וזאת לצד דמי הניהול הגבוהים ביותר בהיסטוריה של ביטוחי החיים. כל זאת בא על רקע כשלים וקשיים בהטמעת רפורמת בכר, והשפעות של רפורמות אחרות מהשנים האחרונות על מבנה השוק הפנסיוני הקיים, לצד הקפת לקחים מהמשבר של 2008.

כבר בשנתו הראשונה בתפקיד נאלץ אפוא שריג להתמודד עם מציאות שבה הייעוץ בבנקים לא מתרומם, וקופות הגמל איבדו מחשיבותן בשוק הכסף הפנסיוני החדש - לצד לחץ ציבורי (עיתונים) ופוליטי (ח"כים, שר וסגן שר) אדיר להורדת דמי הניהול ודאגה לחוסך הפרטי.

נאלץ להיות אגרסיבי

הלחץ האמור הוביל את שריג לטפל באגרסיביות בנושא, בניגוד לרצונו ההתחלתי. לגבי סוגיית דמי הניהול שנסקו בגמל הוא אמר בעבר: "...אני לא חושב שקביעת מחירים היא הפתרון. היא פותרת את הסימפטום. אנו רוצים לקחת את הפרספקטיבה של הטווח הארוך".

לבסוף, כעבור כמה חודשים והמשך לחצים, הוא התערב במחירים וקבע רמה חדשה של דמי ניהול, לצד שינוי מבני שהוא מנסה להוביל להחייאת ענף קופות הגמל כשחקן תחרותי בשוק הפנסיוני. בכל אופן, התוכנית נמצאת עדיין בשלב התוכניות ופרטיה טרם ידועים. תוכנית זו מתוכננת להתקדם ברבעון הראשון והשני השנה, כך שרק בהמשך השנה נדע לבחון אותה כראוי.

בסך הכול מדובר בשנה הראשונה של שריג כממונה על שוק ההון, והוא עדיין רחוק מנקודת אמצע הכהונה. השנה הזו שימשה ללימוד ולהגדרת יעדים, שיצטרכו לצאת מהכוח אל הפועל בשנים הבאות לכהונתו.

שריג יצטרך להוכיח עצמו בתוכנית הגברת התחרות בשוק הפנסיוני, בהמשך קידום המסלקה, בפיתוח יכולות המחשוב של ענף הביטוח ובהעברתו לקדמת הבמה הדיגיטלית. בדרך הוא עשוי למצוא עצמו, ולא בפעם הראשונה, נדרש לקבל החלטות קונקרטיות בלחץ זמן ותחת לחץ ציבורי. בין היתר מדובר אולי על העברת השליטה בכלל ביטוח לקרן השקעות זרה או הקצבאות בקרנות הפנסיה הוותיקות - המאוזנות ואלו שבהסדר וכרית הביטחון שלהן.

בין לבין, במהלך השנה החולפת שריג גם יצא למלחמה ברורה, שבינתיים קצת שככה, באיחוד הרגולציה, מלחמה שעולה בקנה אחד עם אחת ממטרות מינויו - לשמש משקל נגד לכוחות שרוצים להוציא את הפיקוח מהאוצר. במסגרת זו הוא תקף את עמדת הנגיד פרופ' סטנלי פישר, והבהיר כי לדידו מודל הפיקוח הנוכחי בישראל הוא הטוב ביותר, או לפחות לא הגרוע ביותר כמו הפיקוח הדואלי - המודל שבו מעוניינים בנק ישראל ורשות ני"ע. בינתיים ירד הנושא מסדר היום, אך הוא ישוב ויעלה עד שתהיה הכרעה, ויהווה את אחד ממוקדי פעילותו של שריג בהמשך הדרך.

ron-s@globes.co.il