מה בין ורדה רזיאל למניות יפניות?

היום, בשביל להעביר מסר מסוים, אני חייב להיכנס לדמות של הפסיכולוגית הרדיופונית ולענות בסגנונה. מקווה שהיא, קוראי הטור והגולש BazukaJoe יקחו את זה בטוב, כי זו הכוונה...

בשבוע שעבר כתבתי על הכנסת שתי מניות יפניות לתיק, הסברתי למה קניתי והבאתי סקירה פסימית-מאזנת של אמיר ארגמן מאופנהיימר על כלכלת יפן. קורא באתר "גלובס" (שכינויו BazukaJoe) שאל אותי: "זיו, איך עשויה הורדת הדירוג של ה-S&P להשפיע על אותן מניות יפניות?". אני כבר מודיע שאהיה קצת ציני בתשובה (דמיינו את תוכנית הרדיו של ורדה רזיאל ז'קונט, זה המודל) ואני יודע שציניות מעוררת אנטגוניזם, אבל אני חושב שהיא לטובת העניין (תיק שמניב תשואות משמעותיות לטווח הארוך).

ספציפית לשאלה, אענה בשפת הרחוב: וואלה, לא יודע איך זה ישפיע. אני מזכיר לכולם את המשמעות של העבודה עם ניתוח טכני: לא חשוב מה אנחנו חושבים או יודעים, חשוב מה אנחנו רואים ואיך אנו מבינים את זה. בדיעבד, יהיו פרשנים שיסבירו איך א' השפיע על ב' ומה ג' היה צריך לעשות בשביל לשנות את ד'. לא מעניין אותי ברמת המאקרו, כמו שלא מעניין אותי מה אומרים על זה בהווה. אם הגרף של המניות האלו לא יראה שינוי תנועה מהמסלול העתידי שאני מדמיין להן, על פי עקרונות הניתוח הטכני, לא אכפת לי מה הדירוג ש-S&P נותנים ליפן. גם מי שרוצה תשובה אקדמית, שיזכור שהאקדמיה מאמינה בשוק יעיל. המידע גלום במחיר, ולדעתנו עליו אין חשיבות. חשוב להבין מה הסנטימנט-מומנטום, והאם הוא נשאר או משתנה.

לכן, המסר האישי שלי לשואל השאלה, שאיני מזלזל ברצינותו וברצון לקבל החלטות שקולות ביחס לתיק ההשקעות, הוא שחבל להקצות את הזמן לדילמות הללו. תן לגרפים לעזור לך לנווט בין מדינות וסקטורים, כי הם מראים לך תנועה אל העתיד המבוססת על מה שקורה. אני בוחר לנצל את הזמן למציאת רעיונות השקעה ברמת החברות, שכפופים לעקרונות איכותיים שהגדרתי למודל. שתי המניות היפניות שקניתי, MTU ו-NMR, רלוונטיות מבחינה זו ללא קשר לשינוי הדירוג של S&P.

המגבלות של שפת הסימנים

ובכלל, לא נמאס לכם מהדירוגים של חברות הדירוג? אילו עוד הוכחות לאי-רלוונטיות שלהם אתם זקוקים אחרי משבר האשראי האחרון, שחברות הדירוג אחראיות לו במידה רבה. הרי הן חשפו שהן לא רואות ממטר, דבקות במודלים תיאורטיים גם כשהמציאות מראה שהם שגויים (מתוך חשיבה מגוחכת שהתיאוריה "נכונה" יותר מהמציאות), וכי דירוגים הן מעלות/מורידות רטרואקטיבית. בעיני הן עוד פחות רלוונטיות כאשר מדובר בדירוג של מדינות, שהוא מבחינתי שיא השחצנות והעיוורון המקצועיים, ואף סוג של ניסיון להיות אלוהים פיננסי. כי הרי בינינו, מה המשמעות של תהליך הורדת הדירוג הקולקטיבית של מדינות? האם מדובר בשביל אל קיצו של העולם? האם העובדה שעכשיו יפן היא AA מינוס ולא AA היא באמת כל כך מדעית ומשקפת תובנה מעמיקה על מגמות עתידיות בכלכלה והתפתחותה של יפן? האם באמת אפשר להבחין בין AA ל-AA מינוס?

כנראה שבשביל התחרות והכותרת, חברת הדירוג מודי'ס, שגם וורן באפט מאס בה (ולו אני מקשיב), הודיעה שהיא עשויה למקם תחזית שלילית לדירוג AAA של ארה"ב מוקדם מהצפוי. שימו לב לניסוחים: עשויה, למקם תחזית, מוקדם יותר מהצפוי. זאת אומרת, שאם המצב יהיה ממש גרוע הם יקדימו פרסום של הודעה לפיה בעתיד אולי יורידו את דירוג ארה"ב, וחס וחלילה יתנו לו סימן מינוס.

אז יודעים מה, בואו נקצין: בעוד חמש שנים כל מדינות העולם המפותחות יהיו בדירוג BBB. הרי זה הכל עניין יחסי, ובסופו של דבר כספי המשקיעים ילכו למה שיהיה הכי טוב באותה נקודת זמן, והם יהיו מוכנים להסתפק בריבית נמוכה איפה שיהיה הכי בטוח. להבדיל למשל מדירוג בטיחות בטיסה, דירוג חוב הוא רק שפה וקודים שהוכיחו את עצמם כחסרי משמעות יישומית.

עד שחברות הדירוג יתחילו לפתח וליישם מודלים חדשים לבחינת יכולת שרידות של מדינות וחברות, שיתבססו על קריטריונים כמו אלו המשמשים אותנו לבחינת מניות, לדעתי אין לקחת אותן יותר מדי ברצינות, ובוודאי לא להיות מוטרדים מהוספת סימן מינוס לשתי אותיות A.

במקום זה תקראו ספרים על מגמות עולמיות, תבקרו במדינות, תעקבו אחרי האנשים שמשפיעים על העולם, מבינים אותו, מנהלים עסקים ומזיזים עסקים בהצלחה, ואמצו אוצר מילים שאינו מתבסס על ארבע אותיות ושני סימנים. העולם יותר מורכב מזה.

איך הייתי בתור ורדה? אני די נהניתי, מקווה ש-BazukaJoe לא כועס. לפחות לפי הכינוי שבחר לעצמו הוא לא אמור לכעוס. נראה לי ששימוש בסגנון כזה יכול להכניס רעננות, לחשוף נקודות רגישות ולהניע לשינוי ושיפור שיהיו משמעותיים יותר, במקרים רבים, משימוש בצורת הכתיבה הפיננסית המקובלת.

צרכנות בירידה

פעמים רבות אנחנו פועלים כאן בעקבות המלצות של אופנהיימר שעוברות מבחן טכני. הפעם נציין המלצה של בית ההשקעות שמגיעה אחרי שהתבצע מהלך משמעותי בתיק הקניון, של הפחתת הפוזיציה בסקטור הצריכה המחזורית, או כפי שסרגיי מאופנהיימר קורא לו "סקטור צריכת המותרות". הכוונה לחברות שמייצרות מוצרים שאנשים קונים רק כשיש להם כסף.

את 2010 סיימנו עם פוזיציה גדולה במיוחד בסקטור, על בסיס ניתוח טכני שהראה את עוצמתו. כשנראה היה שהוא נחלש, צמצמנו. עדיין, החשיפה אליו גדולה ממשקלו ב-S&P500, שכן המניות שנשארו מעניינות אותנו במיוחד.

אופנהיימר מורידים את המלצתם לסקטור ל"משקל שוק". הם לא דוביים חלילה, רק ממליצים להקטין פוזיציה, לקחת רווחים ולהיות יותר חדים בבחירת המניות. עשינו ונעשה.

זיו סגל - A level 2 Chartered Market Technician - CMT. יועץ ניתוח טכני לאקסיומה בית השקעות. הטור נכתב מספר ימים לפני פרסומו. אין לראות בטור המלצה לרכישה/מכירה של ניירות ערך ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. זיו ו/או לקוחותיו עשויים להחזיק בניירות ערך או נגזרי ניירות ערך המוזכרים כאן