לוחות הרכב המקוונים: זירת הקומבינות ומחפשי מציאות

לוחות הרכב המקוונים הפכו בשנים האחרונות ל"חצר האחורית" של שוק הרכב הממוסד. לצד מאות אלפי המוכרים והקונים הפרטיים, שמציעים או מחפשים בהם רכב משומש, מספקים הלוחות זירת סחר "אפורה" לשלל יזמים, קומבינות ומחפשי מציאות.

חלק מהיזמים-המקוונים הללו נהנים משיתוף פעולה הדוק (אם כי מוכחש בתוקף) של יבואני הרכב, או לפחות של חלק מסוכני הרכב הרשמיים של היבואנים; ופועלים על תקן של "מסלקות" למלאים בלתי רצויים. לאחרים יש מהלכים במוסדות היבוא, והם יודעים לנצל כל פרצה בחוקי היבוא. המשותף לכולם הוא הצעות מחיר, שחותכות לעתים בעשרות אחוזים את מחירי המחירון הרשמיים של כלי הרכב המוצעים. לעתים יש להם גם היצע של דגמים ייחודיים שהגיעו ארצה בדרכים שונות ומשונות.

מה שמחפש המציאות צריך לזכור הוא: כמו בהרבה עסקאות שמבטיחות תשואה גבוהה (או חיסכון ניכר), גם רמת הסיכון לא מבוטלת. ההצעות בזירה הזו גלויות, אך לעתים צריך לחפש אחריהן. לטובת קוראינו הנאמנים שמנו את נפשנו בכפנו, צללנו אל המים העכורים והעמוקים של הלוחות באינטרנט וחזרנו משם עם שתי דוגמאות.

הקומבינה המשולשת

הלוחות המקוונים הם זירה מרכזית לשיווק רכבי יבוא אישי ומקור-לא-אכזב למחפשי מציאות. אך כדאי מאוד להכיר את חוקי היבוא של ישראל. למשל, מצאנו מודעות שהזכירו את החידות המצוירות האהובות על ילדים בנוסח "מה לא בסדר בתמונה". לדוגמה, מודעה לקונית שמסתתרת באגף ההצעות ה"פרטיות": "טויוטה קאמרי הייבריד 2010 יבוא אישי, הקונה יירשם כיד ראשונה, הרכב בארץ". מעט מילים שכוללות לא פחות משלושה מוקשים.

הראשון - העובדה שמשרד התחבורה הוציא ב-2009 הוראה שאוסרת על יבוא כלי רכב היברידיים מדגמים שאינם משווקים בארץ באופן סדיר, ובהם גם הקאמרי ההיברידית, שתיאורטית אסורה ביבוא. השני - תקנות היבוא האישי והמכס אוסרות לייבא רכב "בלי בעלים", קרי בלי שם של לקוח פרטי ספציפי שרשום על בקשת היבוא. ולבסוף - התקנות אוסרות להעביר בעלות על רכב יבוא אישי מיד ליד בטרם חלפו שנתיים.

איך העסק פועל? אין לנו מושג. אבל מי שמוכן לקחת את הסיכון ב-195 אלף שקל, זוהי ללא ספק אופציה ייחודית לרכב יבוא אישי יד ראשונה "בלי לטרוח לחפש אחריו בחו"ל.

ליסינג על שם הלקוח

מי שיחפש בלוחות תוך הגבלת שנת הדגם ל-2011, ייתקל בעשרות מודעות של חברות פרטיות שמציעות אפשרות לממן רכישת רכב חדש "מהניילונים", בתשלומים נוחים ועם הבטחה לרכישת בתום תקופת התשלום. על פניו זו עסקת ליסינג מימוני קלאסי, אך יש לה שני "טוויסטים": הראשון - הרכב נרשם על שם הרוכש ולא על שם המממן כנהוג ברוב עסקאות הליסינג. היתרון הוא כמובן שהלקוח מרוויח "יד", אם ירצה למכור עצמאית את הרכב, ששווה כ-10% במחיר המחירון. השני - החברות הללו מציעות עשרות דגמי 2011 חדשים מבית שלל יבואנים, כמעט כל סוג רכב מבוקש בארץ נמצא שם, מפיז'ו ועד טויוטה, ממאזדה ועד רנו, הכול באספקה מהירה.

איפה הטוויסט? כמעט כל היבואנים טוענים שהם לא מאפשרים לחברות הליסינג לרשום את הרכב על שם הלקוח הפרטי, כי השיטה גוזלת מכירות פרטיות מהסוכנים שלהם. אז איך אפשר להסביר את ה"סופרמרקט" חוצה הגבולות הזה? מן הסתם קשרים אישיים והעובדה שלאינטרנט יש חוקים משלו.