ההמלצות החמות: אינדיקטור עם 100% הצלחה מאז 1940

אחד ממנהלי ההשקעות המוערכים בוול סטריט, ג'רמי גרנתאם (Jeremy Grantham) מכנה את התופעה "תוכנית התמריצים של השנה השלישית"

אחת המשימות המרכזיות של כל משקיע, סוחר או מנהל השקעות היא לנסות להגדיל תשואות תוך כדי צמצום סיכונים - משימה לא פשוטה בכלל. הגדלת תשואות וצמצום סיכונים ניתנת לביצוע באמצעות מספר גדול מאוד של שיטות ואסטרטגיות, ביניהם כאלה הקשורות לתזמון כניסה ויציאה לשוק.

נכון, הרוב המוחלט של האנליסטים ומנהלי ההשקעות יטענו שפשוט בלתי אפשרי לתזמן את השוק. הטענה הזו נכונה - אבל כנראה שבאופן חלקי. אכן, בלתי אפשרי לדעת היכן התחתית או היכן הפסגה המדוייקת בשוק או נכס מסויים אבל אפשר להפעיל הרבה מאוד שיטות אחרות - כמו למשל רכישה מדורגת לאחר שהנכס נפל בצורה חסרת פרופורציות (כמו שקרה בשווקים בסוף 2008).

בכל אופן, באתר DailyWealth התפרסם מאמר מאוד מעניין המצביע על אינדיקטור שמי שהשתמש בו תמיד הרוויח, כלומר 100% הצלחה, מאז 1940. וב-100 השנים האחרונות היא "פספס" רק פעמיים, ואחת מהן גרמה להפסד של 1% בלבד.

האינדיקטור פשוט מאוד. האנליסטים הכותבים באתר הריצו נתוני סטטיסטיקה על מדדי וול סטריט ב-100 השנים האחרונות ומצאו נתון מעניין: מאז 1940, בכל שנת כהונה שלישית של נשיא אמריקני שנבחר בפעם הראשונה, מדדי וול סטריט עלו, יותר נכון זינקו. בשנה השלישית ממוצע העליות עמד על 22% לעומת פחות מ-10% בכל אחת מהשנים האחרונות, הפרש עצום.

מה ההסבר לכך? אחד ממנהלי ההשקעות המוערכים בוול סטריט, ג'רמי גרנתאם (Jeremy Grantham) מכנה את התופעה "תוכנית התמריצים של השנה השלישית" ("routine Year 3 stimulus"). לנשיא אמריקני מכהן, ששואף להתמודד לכהונה נוספת, יש ככל הנראה את כל הסיבות שבעולם לתמוך בכלכלה ולעודד את הצמיחה. בקיצור, לשמור את המשקיעים, משקי הבית והאזרחים במצב רוח טוב לקראת הבחירות.

הנשיא הנוכחי, ברק אובמה, נבחר ב-2008, התחיל את כהונתו בתחילת 2009, וב-2011 התחילה שנת כהונתו השלישית עם עליות בוול סטריט (בינתיים "רק" כ-3.7% במדד ה-S&P 500 מתחילת השנה). מלבד ההיסטוריה, וול סטריט מקבלת בחודשים האחרונים רוח גבית חזקה מבן ברננקי עם תוכנית ההרחבה המוניטרית מס' 2 שלו (QE2) וכמובן מכך ששיעורי הריבית נותרים ברמה אפסית.

גם מכפילי הרווח, ההיסטוריים והצפויים ל-2011 ול-2012, נמצאים ברמה סבירה בממוצע לפי מרבית האנליסטים ומנגד התשואות על אגרות החוב נמוכות בראייה היסטורית ארוכת טווח. כעת נותר רק לראות אם 2011 לא תקלקל את אחוזי ההצלחה המושלמים של ה"אינדיקטור" הזה.