אהוד ברק: יותר נמוך מזה אין

זקנתו של אהוד ברק מביישת את נעוריו. החייל הכי מבריק, לוחם נערץ, חמישה עיטורים. במסיבת הפרידה מתפקיד הרמטכ"ל, בתחילת 1995, אמר יורשו בתפקיד אמנון ליפקין שחק "...אהוד ממשיך בדרך כמו טיל שיוט עם ראש חכם, עם מנוע שקט אבל ארוך טווח... וגם מי שחושב שהוא יודע לאן הטיל הזה תוכנת - ומי שתכנת אותו זה אהוד - יכול להיות מופתע, כי ברגע האחרון הוא יכול לשנות כיוון, מטרה, אבל הוא לבטח יגיע לאן שהוא רוצה".

אין סיכוי שברק תכנת, העלה בכלל על דעתו, שהטיל יגיע לאן שהגיע. יותר נמוך מזה כבר אין - פוליטית, ציבורית וגם ביטחונית.

ואולי אפשר היה לראות את מסלול הנפילה כבר מזמן. לצד האינטלקט, הגאונות, הברק, הקסם ואומץ הלב הנדיר, שלט האופי. האגו ההרסני שהצליח לחסל כל חלקה טובה. יהיר. מתנשא. חסר סבלנות. כוחני. אגרסיבי. הימים האחרונים, השבועות האחרונים, השנים האחרונות, הביאו את התכונות האלה משיא לשיא והורידו את ברק משפל לשפל. תהליך היסטורי.

בתחילת 1986, כשסיים את תפקיד ראש אמ"ן ועשה דרכו מעלה, "יכול היה ברק לספור על אצבעות יד אחת את אלופי המטכ"ל התומכים בו. חלקם טענו שברק חושב בראש ובראשונה על ברק. שהוא אופורטוניסט וקרייריסט נחוש החלטה המנצל את כישרונותיו הרבים כדי לתמרן בין הטיפות ולהתחמק ממוקשים... המעריצים ראו לפניהם מנהיג מבצעי מהמעלה הראשונה, שהוא גם אדם מחושב וקר מזג, קצין נועז ומוזיקאי מחונן, אדם בעל נפש רגישה..." ("ברק, חייל מספר 1", מאת בן כספית ואילן כפיר. 1999).

ב-1 באפריל 1991 נכנס לתפקיד הרמטכ"ל. "ברק ניהל את ישיבות המטכ"ל בתקיפות, לא אחת דפק על השולחן בפטיש עץ - אבזר חדש בלשכת הרמטכ"ל. תבע מהאלופים לקצר ולדבר לעניין. כשהאריכו בדבריהם, לא התבייש לחתוך אותם - 'הבנתי'. כשקלט פתקים שעברו בין האלופים קרע וזרק אותם לפח... אלופי המטכ"ל הופתעו מהשינוי.

רובם זכרו עדיין את אהוד ברק כסגן הרמטכ"ל בישיבות המטכ"ל של הרמטכ"ל דן שומרון מרכיב משקפי שמש כהים שמאחוריהם נתפס לא פעם מנמנם... את הישיבות הארוכות ניצל היטב: עיין במכתבים ובמסמכים ולא הפסיק לקרוא עיתון שהיה פרוס על ברכיו מתחת לשולחן... בשלב מסוים, התלונן אחד האלופים, דווקא ידיד ותיק שלו, 'הוא דרש שכל מי שרוצה ללכת לשירותים יצביע ויבקש רשות. למזלנו ירד העניין מהר מאוד מעל הפרק'" ("ברק, חייל מספר 1").

מכור לאגו המנופח

20 שנה אחר כך. ברק כבר לגמרי מכור לאגו המנופח, ליצר, לתאווה, לכבוד. שום דבר לא מצליח להעביר אותו לגמילה. הוא ממשיך להיאחז בכוח במניפולציות, לא מצליח להשתלט על עצמו ומתדרדר למלחמת סכינים אישית עם הרמטכ"ל גבי אשכנזי. שכולם יידעו מי הגדול מכולם.

שני אלופים במיל', בעברם לוחמים נערצים בצנחנים, לימים ראשי אכ"א. יורם יאיר ממנסחי הקוד האתי של צה"ל ואלעזר שטרן יו"ר הקרן לרווחת ניצולי השואה, דיברו אתמול (ד'), בכאב, בגלי צה"ל.

שטרן: "צה"ל היום הוא צבא עצוב, צבא מבולבל, בעיקר בגלל שר הביטחון, וראש הממשלה שנותן לזה סוג של גיבוי. זה צה"ל שחושב הבוקר שנוכח כל הדברים שקורים במזרח התיכון, נוכח כל האתגרים, כנראה שיש מישהו שלא מסתכל על זה חוץ מאשר על התחושות או הרגשות האישיים שלו, שהוא לא מסוגל להבליג עליהם גם למשך חודש או חודשיים... שר הביטחון אמר כמה פעמים, שהוא מחזיק ביד מצפן ולא שבשבת, אז כנראה שהמצפן שלו איבד את הצפון, וראש ממשלה צריך להסתכל על זה ולהסביר למפקדי צה"ל מה היה לרמטכ"ל שהיה ברשותם ארבע שנים, האם הוא לא יכול להיות עוד חודשיים? כאשר מסביב... ואני לא רוצה לחזור על כל האיומים... לוקחים סגן רמטכ"ל שעם כל הכבוד לו הוא כמה חודשים במערכת, אבל מי יהיה עכשיו סגן רמטכ"ל? האם גם לסגן רמטכ"ל ימנו עכשיו ממלא מקום?"

יורם יאיר: "אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולקרוא לשר הביטחון אהוד ברק להתעשת מיד. צה"ל זה לא מפלגה, מפלגה קמה ונופלת, מפלגה מתפצלת, ממפלגה אפשר לפרוש. אין לנו עוד צה"ל. מה שנעשה עם המינוי של יאיר נוה שהוא קצין מצוין, זה פשוט זילות של כל המערכת. צריך להאריך לגבי אשכנזי את הכהונה בעוד חודשיים-שלושה, כמה שנדרש. אני קורא לכל ידידיי האלופים במילואים והרמטכ"לים, כל מי שצה"ל יקר לו, למחות, להתקשר היום לאהוד. זה פשוט שערורייה שאין כדוגמתה, אסור להרשות את זה... הציניות עברה כל גבול. האינטרס האישי וההתחשבנות האישית הרקיעו שחקים... הדוגמה האישית שנותן שר הביטחון עכשיו, פשוט שמה לאל כל מאמץ חינוכי בתוך הצבא, ובטח ברמות הגבוהות".

 אהוד ברק / צלם: גיל ג'יבלי