סרן ר' מול אילנה דיין

ביום שני הקרוב יתחיל בבית המשפט העליון הדיון בערעור שהגישה אילנה דיין בפרשת סרן ר'. מיד נראה מה יש בכתב הערעור של דיין - ומה אין בו.

אבל קודם לכן הנה תזכורת קצרה: סרן ר' היה מפקד מוצב גירית שליד ציר פילדלפי. ב-5 באוקטובר 2004 ירו אנשי המוצב והרגו נערה פלסטינית שאותה חשבו, בטעות כפי שהסתבר, לנושאת מטען. לאחר מספר ימים אמרו כמה מחיילי המוצב לעיתונאים כי מפקדם, סרן ר', ירה צרור כדורים לצורך וידוא הריגה, לאחר שכבר ידע שמדובר בנערה-ילדה.

במשפט הצבאי שנערך לסרן ר' חזרו בהם החיילים, רובם ככולם, מדבריהם נגד סרן ר'. בית הדין הצבאי מצא את סרן ר' זכאי מכל האישומים.

פסק הדין לא היה לרוחה של אילנה דיין, והיא שידרה כתבה על הפרשה בתוכניתה "עובדה". למעשה זה היה "משפט מסך", שבו כיהנה דיין כתובעת וכשופטת.

סרן ר' הגיש תביעה דיבה נגד דיין, וכך קבע, בין השאר, שופט בית המשפט המחוזי בירושלים נעם סולברג בפסק דין ארוך ומנומק:

"ניכרת חומרתם של דברי לשון הרע שפורסמו (ב"עובדה") עליו (סרן ר')... ברגע קטון - 17 דקות של שידור - הפך מלוחם עז-נפש לבריון ערל-לב; ממפקד המסתער בראש חייליו נוכח פני אויב, הפך להורג ילדה בדם קר; כל השומע תצילנה שתי אוזניו. הפער הזה, הקוטביות הזו, הופכים את דברי לשון הרע שפורסמו בכתבה לחמורים".

כלומר, סרן ר' זכה בדין, דיין חויבה בתשלום פיצוי גבוה ובפרסום מודעת התנצלות שבה תחזור בה מטענותיה נגד סרן ר'.

קראתי את כתב הערעור שהגישה דיין. למעשה, אין זה ערעור: רובו ככולו הוא ניסיון שחצני, בוטה ויהיר להשחיר שוב את דמותו של סרן ר', ולפתוח את המשפט מחדש. הנה כמה דוגמאות מתוך רבות:

1. פגיעה באמינות השופט

"פרשנותו של בית המשפט קמא להשתלשלות האירועים הינה פרשנות סובייקטיבית ... תחת מסווה של 'אמת', למעשה מבקש (השופט) לכפות על המערערת את עמדתו הסובייקטיבית, את ערכיו ואת סדר יומו הפנימי".

מילים אלה אינן תמימות כלל ועיקר. מיד לאחר מתן פסק הדין הובילה דיין בתקשורת, בעצמה ובאמצעות מקורבים עיתונאים, את הקו המרומז שהשופט הינו חובש כיפה, בעל דעות ימניות, ולכן הוא פוגע ביקירת השמאל אילנה דיין. זו הכוונה במילים "עמדתו הסובייקטיבית, ערכיו וסדר יומו הפנימי".

זו האשמה חמורה, ויש להניח כי השופטים בערעור יידעו להתייחס כראוי לפגיעה זו במוסד השיפוטי באמצעות טענה שאינה מגובה בשום הוכחה או שמץ ראיה.

2. הבאת "ראיות" חדשות

כידוע, בערעור אמורים לדון אך ורק בטיעונים משפטיים, ונאסר להעלות טיעונים חדשים. אבל אילנה דיין אינה רואה עצמה מחויבת לכללים וחוקים החלים על האנשים הרגילים.

כתב ה"ערעור" עמוס בטיעונים שלא הועלו קודם לכן. כך למשל כופרת דיין בערעור בהחלטת בית הדין הצבאי, דבר שלא עשתה במשפט במחוזי. כך למשל, במשפט הדיבה במחוזי, לא הביאה דיין ראיות למה שארע במוצב ביום הקובע, בעוד שבערעור היא מנסה לעשות זאת, ניסיון שבוודאי יידחה על-ידי שופטי הערעור.

3. הידידה דורנר

בדרך לא דרך, בשיטות לא שיטות, הצליחה נשיאת מועצת העיתונות, השופטת העליונה בדימוס דליה דורנר, לגרור את המועצה לבקש מבית המשפט להופיע בערעור כידידת בית המשפט, בנימוק שפסיקות המחוזי הן עקרוניות.

לא זכור מתי ננקט צעד כזה על-ידי מועצת העיתונות בעבר, לכן יותר הגיוני שהמניע הוא הרצון של דורנר לעזור לדיין. אף שמועצת העיתונות היא גוף מרוקן מתוכן וממעשה, בכל זאת להתייצבות המועצה לצד דיין יכול להיות משקל מסוים; ודורנר עצמה - ובכן היא הרי הייתה שופטת בעליון, השופטים הם מכרים שלה. יש לקוות שבית המשפט ידחה את הניסיון של דורנר להשפיע באמצעות המועצה על הדיון.

האמת של סרן ר'

מול אילנה דיין ודליה דורנר וכל השאר יעמוד סרן ר' שאין לו קשרים, רק את האמת שלו, שמגובה על-ידי שני בתי משפט. מה יגבר?