השיעור שלי לקראת ברצלונה

הערב מתקיים הכנס "צו 8 לברצלונה", מיסודם של מומחית המיתוג יעל שני, והשותף-מנהל בקרן פיטנגו רמי קליש.

הכנס מתקיים בכל שנה בישראל, בשבוע שלפני קונגרס הסלולר העולמי בברצלונה, ובו נפגשים בכירי ההיי-טק עם דיפלומטים בשירות החוץ הישראלי ועם שגרירים זרים. המטרה היא להעניק כלי הסברה יעילים בידיהם של שגרירי ההיי-טק הישראלי. צו 8 לברצלונה זכה לאחרונה לציון לשבח ממשרד ראש הממשלה על תרומתו להסברה הישראלית.

בשבוע שעבר בניו יורק קיבלתי שיעור פרטי משלי לקראת ברצלונה. בארוחת ערב במנהטן מצאתי את עצמי יושב ליד משקיע הון סיכון אמריקני ותיק ומשוחח איתו על נפלאות ההיי-טק הישראלי ו"המצב" במזרח התיכון. "אז מה יקרה במצרים?", שאל אותי בן-שיחי תוך לגימה רועשת מקערת מרק ארטישוק מוקרם.

המשכורת שלי אמנם לא משולמת על-ידי משרד החוץ הישראלי, אבל אני כבר רגיל לענות בנימוס, "כולנו בישראל מקווים שהמהומות לא יגרמו לשפיכות דמים ושהעם המצרי יזכה לשנים רבות של שגשוג ורווחה כלכלית". שכני לשולחן הסתכל עליי בעניין. "ידידי", הוא חייך, "כולם יודעים שאתם רוצים את מובארק לעוד 30 שנה. הוא אולי דיקטטור, אבל הוא שומר על השקט בגבול, נכון?".

עכשיו תורי לחייך בענווה. "תראה, אני איש היי-טק ולא נציג רשמי של המדינה. אני רק יכול להגיד לך שיש בישראל רבים כמוני שהיו רוצים לראות סביבנו מדינות ערביות דמוקרטיות, שחיות איתנו בשלום ושמפתחות איתנו חממות היי-טק ומזרח תיכון מודרני, כך שאתה - משקיע יקר - תשמח להשקיע בסטארט-אפים שלנו".

"הבעיה שלכם, הישראלים, היא שלא ברור מי הנציג הרשמי שלכם. ראש הממשלה שטוען שהוא רוצה שלום? שר החוץ שלא רוצה? מי בדיוק מייצג אתכם?".

אל מול המתקפה הזו, אני בולע רוק ומגייס את שארית הגאווה הישראלית שלי, "ידידי, זה לא מדויק ששר החוץ לא רוצה, הוא פשוט חושב שאין לנו פרטנר לשלום כרגע". כאן המשקיע החביב כבר כעס, "איש צעיר, בוא נשמור על רמת שיחה נאותה. אתם מדינת היי-טק מדהימה אבל מתנהגים כמו רפובליקה פרימיטיבית. השיטה שלכם מקולקלת. אתם ממציאים רכיבים אלקטרו-אופטיים סופר מתוחכמים ושולחים לוויינים לחלל, אבל איך לנהל מדינה? את זה עוד לא למדתם. שר החוץ ששולט בראש הממשלה? נו באמת. ולחשוב שאנחנו, משלמי המסים האמריקנים, תורמים לממשלה שלך מיליארדי דולרים ועוזרים לממן את הפארסה הזו!". שקלתי להרצות לו על תרומתה האסטרטגית של ישראל לחוסנה של ארצות הברית, אבל החלטתי להתרכז באומצה העסיסית שלי.

אלופים בבשר האמריקנים האלה.

לקראת סוף הארוחה הוא פנה אליי שוב: "אני מתכנן לבקר בישראל לראשונה בחיי בקיץ הקרוב. מה אתה אומר?". "היינו פה ב-62 השנים האחרונות, ואנחנו מתכוונים להיות כאן גם בעתיד, אז אתה בהחלט מוזמן לבקר".

"למען האמת, אתם לא מתנהגים כאילו אתם מתכוונים להישאר בשכונה שלכם עוד הרבה שנים", חייך אליי האיש בחביבות, "מה אתה אומר, ננסה את המסקרפונה? אומרים שהוא הכי טוב בעיר!".

יזהר שי הוא שותף כללי בקיינן פרטנרס ומנהל פעילות הקרן בישראל