רנה ורבין מדברת על ספרה הראשון: "כל הזמן משווים ביני לבין אנה פרנק"

רנה ורבין, 37, עורכת ספרות המקור של הוצאת ידיעות ספרים. שחקנית, מתרגמת, עורכת, מבקרת וסופרת. נולדה בתל-אביב וחיה בה עד היום. למדה משחק בסירקל אין דה סקוור בניו-יורק. שיחקה בתיאטרון לילדים ולנוער ע"ש אורנה פורת, בתיאטרון הפרינג' תמונע ובפסטיבל עכו. סיימה תואר ראשון (בהצטיינות) בספרות כללית ואנגלית, ותואר שני (גם בהצטיינות) בתוכנית לפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית באוניברסיטת ת"א. משתתפת קבועה בתוכנית התרבות "ינשופים" של ערוץ 8. בעבר הגישה פינות בתוכניות בוקר, הנחתה את "קצת תרבות" (ערוץ 2), השתתפה בדרמה "רינה ואריק לנצח". תרגמה ספרים ומחזות, וכתבה ביקורות ספרים. ספרה הראשון "כמה טוב לחיות" יצא בימים אלה בהוצאת ידיעות ספרים.

- מהם הספרים העבריים האחרונים שקראת ואהבת?

"מהספרים שערכתי לאחרונה אהבתי מאוד את הספר החכם והשנון של אלכס אפשטיין - 'קיצורי דרך הביתה'. למען גילוי הלב הנאות אמליץ גם על ספר שלא יצא אצלנו, וחבל שכך, 'ילדי הסקויה' המצחיק ועתיר הדמיון של גון בן ארי שראה אור ב'כנרת זמורה'".

- איזה סופר מן העבר היית רוצה לפגוש לקפה?

"הייתי רוצה לפגוש את סילביה פלאת' ולנסות לשכנע אותה לעזוב את טד יוז לפני שהיא יולדת לו ילדים ומתרסקת. אולי אפילו הייתי משכנעת אותה לעשות עליה ולבוא לגור לידי בפרישמן (בשביל זה הייתי צריכה יותר מקפה)".

- איזה בית קפה אהוב עלייך באמת?

"הכי אני אוהבת את קפה מרסנד, שנמצא קרוב לבית שלי ויש בו אוכל פשוט וטוב, עוגות מצוינות ואווירה שנדמית ברנז'אית אבל בעצם היא די קיבוצניקית (תל-אביב כולה היא למעשה קיבוץ אחד גדול, אחרי הפרטה כמובן)".

- מיהם הסופרים האהובים עלייך בעולם, היום או בעבר?

"יש המון ספרים אהובים עליי, אבל אין לי נטייה לאהוב סופרים דווקא חוץ מאלה שאני עובדת איתם באופן אישי".

- מהו הספר האחרון שהרשים אותך?

"'ממני והלאה - הבחירה בחיים בלי ילדים בישראל' מאת אורנה דונת".

- יש דעה רווחת, שהקוראים בישראל אינם אוהבים לקרוא סיפורים קצרים. למרות זאת, ההוצאה שלך ממשיכה להוציא קבצי סיפורים קצרים.

"כן, כאמור לעיל, הוצאתי רק עכשיו את ספר הפלאש-פיקשן של אלכס אפשטיין. אולי הוא לא ימכור עשרות אלפי עותקים אבל האמת היא שגם אם לא היה לו קהל בכלל הייתי בוחרת להוציא אותו, כי הוא פשוט מעולה".

- מה דעתך על התחזית, שתוך ארבע שנים יותר אנשים יקראו ספרים אלקטרונים, מספרים מודפסים?

"זאת תחזית נכונה. יש לי קינדל (הספר הדיגיטלי של אמזון) כבר למעלה מחודש ואני רואה כמה שנוח ונעים לקרוא בו, אפילו יותר מאשר בספר מודפס. הנוחות שבהורדת כל ספר שמתחשק לי לקרוא תוך דקה - זה פנטסטי ממש. תמו הימים בהם חיכיתי שבועיים עד שאמזון ישלחו בדואר. עוד מעט יסתיימו גם ימי שלטון החנויות, שלא מסכימות להחזיק אצלן ספרים שלא נמכרים מספיק לטעמן, ומקציבות בערך חודשיים ניסיון לכל ספר.

"עם המעבר לדיגיטלי, כל ספר יקבל סיכוי הוגן להגיע לקוראים שלו, גם שנים אחרי פרסומו הראשוני. זה ישנה לחלוטין את השוק ויציב אלטרנטיבה אמיתית לרשימה המגוחכת והלא מציאותית של רבי המכר".

- ספרי לי על הספר שלך. "כמה טוב לחיות " כיצד נולד, איך ומתי נכתב?

"זה ספר דוקומנטרי, שקראתי לו במשך העבודה 'אוטו-ריאליטי'. הוא מורכב מיומנים אמיתיים שכתבתי במשך 25 שנים, וערכתי בשנה האחרונה לכדי סיפור רציף ומתומצת של התבגרות, בקטעים-קטעים. מישהי שאני מכירה אמרה שזה כמו אנה פרנק על אייפד. אנחנו כנראה שתי היהודיות היחידות בז'אנר, כל הזמן משווים בינינו. למזלי הצלחתי לחיות יותר זמן ממנה, כך שהספר שלי מגיע עד גיל 35 בערך ואפשר לראות בו איך משהו שקרה בגיל 16 משפיע או לא על גיל 30. זה ספר אמיתי וחשוף, כמו לראות למישהו את פנים המוח תוך כדי גדילה (מואצת כמובן, כי הספר מחזיק פחות מ-300 עמודים). אני חושבת שלמרות שזה סיפור מאד אישי בעצם הוא אוניברסלי, או אולי נכון יותר לומר - אוניברשראלי".

- מה היית משנה בלימודי הספרות בבתי הספר?

"אני לא כל-כך בטוחה איך מלמדים היום. אם זה אותו דבר כמו בזמני, אז הייתי מנסה יותר לעניין. למשל להפוך את ניתוח הספר לחידה בלשית, עם איסוף רמזים מטרימים ובניית פרופיל פסיכולוגי וכולי. אבל אולי יש מורים שמלמדים ככה, אין לי מושג".

- בתחום ההוצאה לאור, האם יש לך איזה פרויקט שאת שואפת להוציא לפועל? נגיד, לגלות סופר עברי נשכח, כפי שקרה עם דויד פוגל בשעתו ו"חיי נישואים"?

"הוצאתי מחדש את הספר המצוין 'חיי שלמה מימון' מאחר שרוב ציבור הקוראים לא הכיר את הפילוסוף שהיה גם מספר מוכשר של תולדות חייו עצמו (מלא חן, מצחיק וכן להחריד).

"כרגע לא עומד על הפרק פרויקט נוסף כזה אלא אם כן ירון סדן מעם עובד ייתן לי סוף סוף את הזכויות להקליד, להגיה ולהוציא מחדש את 'שנה ראשונה' של שלמה צמח".

- איפה את חולמת להיות בעוד עשר שנים?

"בחיים. במדינה חילונית, לא פשיסטית, שאינה נתונה במלחמה או במשבר כלכלי, כשכל המשפחה והחברים שלי בריאים ושלמים".