פרופ ברנע: "הבנקים יגדילו האגרסיביות בניהול הנוסטרו"

"הדרישות להגדלת ההון של הבנקים, לפחות לגבי ההון הראשוני, לצד צמצום המרווח הבנקאי, עשויים להוביל לניהול מדיניות נוסטרו יותר אגרסיבית בבנקים, וחלקם אף החלו בכך". כך טוען פרופ' אמיר ברנע, בפאנל לקראת פורום שוק החוב של חברת מידרוג ו"גלובס", שיתקיים מחר. הפורום יעסוק בנוסטרו בבנקים ובחברות הביטוח, ובשאלה האם לקחי קריסת ליהמן ברדרס נלמדו והאם הנוסטרו מסוכן. בפאנל השתתפו גם גיל גזית, מנכ"ל מידרוג, ויוני טל, משנה למנכ"ל ומנהל ההשקעות הראשי במנורה מבטחים.

"כתוצאה מהמשבר של 2008 יש ויהיו דרישות להגדלת ההון מהבנקים (לפחות לגבי ההון הראשוני), במקביל לכך שכל המרווח הבנקאי הצטמצם לכ-1%", אומר ברנע.

ברנע מוסיף שבעקבות כך, "הרווחיות והתשואה על ההון בבנקים מגיעה ותגיע מהמינוף הגבוה שלהם. ואולם, כעת הולכים להוריד את המינוף שלהם אז כיצד הבנקים ישיגו את התשואה על ההון? יש בהון העצמי של הבנקים משום אלמנט של אופציה, וככל שהמינוף גבוה יותר יש תמרוץ גדול יותר".

- יש להתרגל לתשואה על ההון יותר נמוכה מאשר בעבר במערכת הבנקאית?

טל: "אם תגדיל את ההון העצמי מחיר ההון יהיה נמוך יותר ומשקיעים יסתפקו בתשואה קצת יותר נמוכה".

בעיית סיכוני השוק

ברנע: "לדעתי יכול להיות שהבנקים יגיבו בניהול מדיניות נוסטרו אגרסיבית לפיצוי על אובדן התשואה. נשאלת השאלה האם הדרך לשמר את התשואה על ההון העצמי היא דרך הנוסטרו, ובמקרה זה צצה בעיה והיא סיכוני השוק. מה גם שבניגוד לסיכוני אשראי, ואף סיכוני נזילות, נושא סיכוני שוק יחסית חלש בבאזל 2 ואפילו בבאזל 3".

- איך זה בא לידי ביטוי בהתנהלות בפועל של הבנקים?

ברנע: "לאומי מושקע בערך בחמישה מיליארד שקל במניות, וזו פרופורציה גבוהה להון העצמי. לבנק יש גם מדיניות אגרסיבית בהשקעות באג"ח. כמו כן, אם בנק הפועלים לקח אליו את ענת לוין, זה כנראה כדי שהיא תנהל נוסטרו אגרסיבי".

- ואיפה נמצא בנק ישראל בהקשר זה?

ברנע: "לי יש תחושה שהוא טולרנטי להגברת האגרסיביות בניהול הנוסטרו. ההתייחסות הרגולטורית כיום היא רק לנושא הלימות ההון, כך שהיא רק חלק מהתמונה. מבחינתי השאלה היא האם בנק ישראל מרגיש בנוח בניהול סיכוני שוק".

- זה בטח מתחדד בימים אלו של ריביות נמוכות.

ברנע: "יש בעיה בריביות הנמוכות, אגב המשבר, והיא שאם בנק נותן אשראי לחברה הוא רוצה גם אפסייד דרך המניה. כלומר, הבנק רוצה חבילה שבה יקבל תשואה יותר גבוהה מאשר רק על אשראי. תפיסה זו נותנת לבנק שני כובעים - כבעל חוב ובעל מניות - וזה יוצר בעיות, למשל בהסדרי חוב. לא ברורה לי עמדת הפיקוח ביחס לנוסטרו האגרסיבי הזה, ולדעתי בנק ישראל צריך לשכלל את הפיקוח על סיכוני שוק אם אכן תימשך האגרסיביות בשימושים".

- למדנו את השיעור של הבנקים בעולם בלי לשלם דמי השתתפות במשבר?

גזית: "מלכתחילה לא היינו במצב כמוהם. רוב הגופים פה לא חשופים לחו"ל. זה הרי היה משבר נדל"ן שעבר למשבר פיננסי, ופה אף אחד לא היה ממש חשוף (בטח כענף). אנו עם חשיבה מקומית, גם כיום, וטוב שכך".

"במשבר - ההון לא פותר כלום"

טל: "המשבר לא קרה פה משום שפעלנו יותר באחריות ושם נהגו לא באחריות. כך, למשל, המוסדיים הישראליים לא יצאו למכשירי החוב שהולידו את המשבר בחו"ל כי התשואה בהם הייתה נמוכה מדי. בכל מקרה, הפיקו לקחים פה ולכולם יש כיום יותר דרישות הון".

- מה למדנו מהמשבר לגבי השימוש בהון משני ככרית הון ולגבי הנוסטרו?

ברנע: "ההון המשני נוצר מלחצי הבנקים שרצו לשמור על רווחיות, אבל במשבר נלמד שההון הזה לא פותר שום בעיה בעת משבר".

גזית: "במידרוג הבנו את חשיבות הנוסטרו לדירוג החוב, ולכך שיש לו השפעה אדירה ומיידית על החוסן של החברות הללו בבואנו לקבוע את הדירוג. לזכות המערכת הבנקאית בישראל עומדת העובדה שמרביתה עבר את המשבר מבלי לבצע מחיקות משמעותיות".

- אפרופו סיכוני שוק, זה משפיע גם על חברות הביטוח, ואפילו ביתר שאת לאור התלות של החברות ברווחי השקעות כתוצאה מירידה ברווחיות הקלאסית מהביטוח עצמו.

טל: "על פניו חלק גדול מסיכוני השוק של חברות הביטוח נמצא אצל המבוטחים. לגבי העתודות - אנו מנהלים כספים כפי שאנו רגילים, בזהירות. לגבי כך שעיקר הרווחים מגיע מההשקעות ולא מהביטוח, המצב הוא כזה, וזו חברת ביטוח וכך היא פועלת. הרווח מהכנסות מהשקעות הוא אינטגרלי בתוך התמחור של המוצר בביטוח וההכנסות מהשקעות הן חלק מהמערכת".

גזית: "כל מקום שתלוי ברווחיות בשוק ההון חווה תנודתיות. יחד עם זאת, בביטוח חלק מהסיכון מועבר הלאה גם למבטחי המשנה וזה ממתן סיכונים בנוסטרו".

טל: "אכן, בחברת ביטוח יחס הסיכונים שמועברים ללקוחות גבוה ואם מורידים במאזן את הנכסים שבהם הסיכון (להוציא הסיכון התפעולי) לא על החברה, אפילו שזה בתוך המאזן, רואים שיחס ההון העצמי גבוה מאוד. נוסף לכך, לחברות הביטוח יש הגנות גדולות מאוד בנושא של ביטוח משנה, וגם אסון גדול, למשל רעידת אדמה, לא יהיה כה משמעותי בשייר".

- שאלת הסיכונים והנוסטרו בחברות הביטוח מורכבת מאוד, וכוללת בין היתר גם סיכוני התארכות תוחלת חיים. כיצד זה משפיע על חברות הביטוח?

טל: "מנורה הייתה זהירה מאוד בתחום הזה, ויש לה חשיפה לא גבוהה. ברמת הענף, אם אתה מתמחר נכון זה לכאורה בסדר כשיש דרישה לרזרבה מיוחדת בגין סיכוני תוחלת חיים והמפקח מודע לזה. יש לזכור שזה סיכון ארוך-טווח שמתפתח לאט. מכאן שהנושא מאיים בגלל הטווח הארוך אבל לא באופן מיידי, ויש רפואה בדמות רזרבה מיוחדת".