אם בנימין נתניהו ואריאל אטיאס לא ינהגו ברצינות ובאחריות בפגישה "המכרעת" שתתקיים ביום חמישי הקרוב בלשכת ראש הממשלה, בעניין הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, שנת 2011 עלולה להיות שנת הקטסטרופה האמיתית. זה יקרה בתחום החשוב ביותר במחירי הדירות המוטרפים - שיווק קרקעות למגורים על ידי המינהל (ממ"י), שבו תירשם נפילה דרמטית. מחירי המגרשים והדירות יזנקו. זה מה שהם רוצים?
ב-2010, שבה אטיאס מתהדר בהישגיו בשיווק קרקעות, הוציא ממ"י מכרזים ל-26 אלף יחידות דיור ושווקו עוד 8,000 יחידות דיור ללא מכרז. בפועל נחתמו בשנה זו 24 אלף עסקאות. זה אכן גידול נאה לעומת השנים האחרונות, אך בשנים הבאות צריך להכפיל את המספרים. כרגע אין סיכוי להתקרב לנתונים האלה ב-2011 והלאה.
ביחידת המכרזים בממ"י יש חמישה עובדים, בראשות מנהל אגף שיווק וכלכלה רונן כהן-שור. הם הורידו כל תיק מהמדפים וגירדו את תחתית החבית, ובאמת עבדו כמו משוגעים ב-2010. הם נכנסים ל-2011 שחוקים, בלי כוח ובלי מלאי קרקעות זמין לשיווק, כי אטיאס לחץ ומנפנף בהישג מהיר. במחלקת המכרזים צריך 50 איש, לא חמישה אנשים.
באוגוסט 2009 הצליח נתניהו להעביר בכנסת את חוק הרפורמה בממ"י. זה הבייבי שלו. יש ברפורמה סיכוי לשחרר את ממ"י מהתעסקות עם מאכערים; ליצור מבנה ארגוני יעיל שמשימותיו מחולקות לפי חשיבותן והסמכויות והאחריות שבו מוגדרות; לתגמל עובדים לפי איכותם (ורוטציה פנימית כל ארבע שנים, למען ההיגיינה); לטפל בשיווק קרקעות לתעסוקה ולמלונאות, שהוזנח בגלל המאמץ בקרקע למגורים; לנסות לעשות סדר בקרקע החקלאית, למען לא יתרחשו פרשיות גלנט נוספות; להפוך את 400 החלטות מועצת מקרקעי ישראל בקרקע חקלאית, שחלקן סותרות זו את זו ומבלבלות אפילו את בתי המשפט, למשהו שאפשר להבין בלי מאכער. מדובר בסתם עניינים שחשובים לעם ישראל. אז מה?
פעמיים ביבי
נתניהו ואטיאס, ואיתם גם שר האוצר יובל שטייניץ, ראש אגף התקציבים אודי ניסן והממונה על השכר אילן לוין - לא מסוגלים כבר שנה וחצי לסיים ישיבה עם הסכם מול עובדי ממ"י, על פרישה מוקדמת של כ-200 מתוך 720 העובדים, עם פיצוי של כ-220 אחוז (לפי מודל הפרישה של עובדי רשות השידור).
נתניהו יודע שהרפורמה בממ"י, הצלחה או כישלון, יירשמו על שמו. כבר שלוש ישיבות נערכו בלשכתו, יחד עם עופר עיני יו"ר ההסתדרות. באחת מהן פנה נתניהו לאודי ניסן ואמר לו: קח אחריות. ניסן נפגש עם עיני אבל כלום לא יצא. אטיאס נראה די אדיש בפגישות הללו. הוא יודע שבשנה הבאה לא יוכל להציג נתוני שיווק שמתקרבים לאלה שהצליח לחלץ ב-2010 מאנשי ממ"י. יהיה לו אליבי: האוצר אשם. שטייניץ כל כך מנותק מהעניין, עד שבאחת הפגישות על הסדרי השכר ברפורמה הוא אמר "חשבתי שהכול כבר נגמר לפני תשעה חודשים". נתניהו השיב לו: "אתה לא מכוון את עצמך".
מכל המילים והפגישות לא יוצא כלום. אימפוטנציה כללית. העובדים, כמו עובדים, חוששים מפני שינוי ארגוני, ואם הם רואים שכך מתנהלים העניינים על ידי ראש הממשלה - למה להם למהר ולחתום, אם אפשר לסחוב עוד קצת ולנסות לשפר את תנאיהם במעבר למבנה הארגוני החדש.
הפגישות בראשות ביבי נתניהו לא הולכות לשום מקום. סמנכ"ל אמרכלות בממ"י, איציק ישראלי, שומר על קור רוח בפגישות, אבל די משתגע מבפנים. מנהל ממ"י, ירון ביבי, מתקשה לשלוט בקוצר הרוח שלו בפגישות האלה.
כשההיסטוריה תדבר על הזינוק במחירי הדירות יוזכרו שני ביבי - זה מהמינהל וזה מראשות הממשלה, שלא מסוגל ליישם את הרפורמה שהכי מזוהה איתו שנה וחצי מאז שחוקקה בכנסת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
