המשנה למנכ"ל לאומי "מוטרד מטיב ביטחונות האשראי"

"האם המערכת הבנקאית נכנסת לשאננות?", כך, בשאלה זו, פתח היום (ג') איתן רף, יו"ר בנק לאומי לשעבר ויועץ בכיר למורגן סטנלי את דבריו בפורום שוק החוב של "גלובס" ומידרוג, הנערך בתל אביב.

רף סיפק תשובה מרגיעה לשאלתו ואמר: "במילה אחת - לא, אבל יש לבחון את הנושא מכמה היבטים. נעשתה בישראל עבודה מאוד יסודית. אנחנו נמצאים בסיטואציה שונה לגמרי מעבר - הוקמו פה יחידות של מעקב הסיכון הכולל, והיום מערכת ניהול הסיכון של בנק לאומי היא יחידת עילית. יש תהליך מתמיד של תיקוף המודלים הכלכליים ופיתוח מערכות לתמחור בשיערוך של מכשירים פיננסים".

לדבריו, "כיום בכל הבנקים יש מודלים מתקדמים לניהול אשראי ולדירוגו, ואני חושב שאנחנו היום בסך הכל יכולים להיות שקטים. העלויות גבוהות ומעניין יהיה לבחון אותן בדוחות הכספיים השנתיים של הבנקים. יש לנו משק נזיל עם שיעור חיסכון גדול. אני חושב שאנחנו נראה בעתיד של כמה שנים עלייה בחובות המסופקים כי משק נזיל מזמים תחרות, בה המרווחים יורדים לטובת הלקוח ולרעת המלווים".

משקיעים בנכסים ריאליים

יו"ר לאומי לשעבר הוסיף: "אני שומע קולות שהבנקים יהיו יותר אגרסיביים בניהול הנוסטרו שלהם, ואני לא כל כך מסכים. רוב ההשקעות בבנק לאומי הם השקעות בנכסים ריאליים כמו החברה לישראל ופז . ההשקעה הזו מפזרת את זרם ההכנסות ולאו דווקא מפחיתה סיכון. בראייה מפוקחת, אני חושב שצדקנו".

לצד רף, הציגה אביטל בר דיין, סמנכ"ל בכירה במידרוג, את עמדתה לגבי "השפעת הנוסטרו על הלימות הון של הבנקים". בר דיין ציינה כי המשבר העצים את החשיבות של ניהול סיכונים פיננסי. "דגש על תוצאות רבעוניות, העדפת הטווח הקצר, חוסר מומחיות וידע של הדירקטוריון ו'הנדסה פיננסית' הם בין הגורמים שהביאו למשבר הפיננסי של 2008".

בהמשך התנהל בכנס פנאל מיוחד בנושא ענף הבנקאות: "בנק זה גוף שמנוהל יחסית עם הון עצמי מאוד נמוך, וככל שבנק הוא יותר קמעונאי כמו הבנקים הישראליים, יש הרבה יותר עודף פקדונות ממה שאתה נותן אשראי, ואת העודפים את מפנה לנוסטרו", פתח את הדיון יו"ר בנק דיסקונט לשעבר שלמה זוהר, כשלצידו משתתפים גם פרופ' אמיר ברנע, המשנה למנכ"ל בנק לאומי זאב נהרי וסמנכ"ל בכירה במידרוג אביטל בר דיין.

לא להימלט לאג"ח מדינה?

בהמשך אמר זוהר: "התקופה האחרונה הראתה שגם אג"ח מדינה זה לא הדבר הכי בטוח. הנושא של יחס נוסטרו להון עצמי הוא לא סיפור גדול מדי". לשאלה האם הסיכון שדיסקונט לקח על עצמו, של השקעת 130% מההון העצמי באגרות החוב של פרדי מק ופאני מיי, היה גבוה מדי, ענה זוהר כי "הניירות האלה מגובים במאות ניירות ערך ובגיבוי ממשלת ארה"ב. בנק דיסקונט לא מימש את ההשקעה ולא בגלל שהיינו כל כך חכמים אלא בגלל שהשוק עשה את שלו".

המשנה למנכ"ל לאומי, זאב נהרי, היה זהיר יותר: "סיכוני האשראי בבנקים הם בסדר. הבעיה היא בסיכוני שוק. אני יכול להגיד לכם שבאופן פרטי, הנוסטרו שלכם, תיק ההשקעות שלכם עם קופות הגמל, יותר מסוכן מהנוסטרו של הבנקים". לדבריו, "צריך להבין בבירור מהו נוסטרו ומהו סיכון. יש לבדוק את משקל הנוסטרו אל מול מאזן הבנקים - בבנק לאומי יש מאזן של 300 מיליארד שקל אל מול נוסטרו של כ-100 מיליארד שקל, כלומר שליש. באזל 2 בא ואומר, מבלי להקטין סיכון, שיש לנהל סיכון".

נהרי חידד ואמר: "רוב ההפסדים בבנקים בזמן המשבר היו מסיכוני אשראי ולא מסיכוני שוק. הנוסטרו של הבנקים הישראליים סולידיים, ואני לא מדבר רק על תיק ניירות ערך אלא גם חשיפות לריבית ופקדונות בנקאיים. תיק המניות בבנק לאומי לדוגמה מהווה רק כ-5% מתיק הנוסטרו הכולל, בערך 5 מיליארד שקל... כשמדברים על נוסטרו יש לעשות אבחנה מהו אותו נוסטרו - רוב הנוסטרו של הבנקים הם אגרות חוב - האם דויטשה בנק יותר מסוכן מהלווים הגדולים במשק? אני לא בטוח בכלל. אני לא סבור שהבנקים יגדילו את הסיכון בנוסטרו כדי לשפר תשואות. אני יותר מוטרד מטיב הבטחונות באשראים - ואם לשם תגיע התחרות, זה יהיה מאוד מסוכן".