אומרים לכם שלילד "יש פוטנציאל"; המורה מעירה ומעירה, והילד לא מסוגל לשבת על הכיסא. אתם רוצים לעזור לו אבל צריכים לגלות מה באמת קורה, ובינתיים היועצת מזמנת אתכם לשיחה: צריך אבחון.
מעדויות של הורים ושל גורמים המעורים בנושא, מתגלה ענף פרוץ שבו ההורים והילדים לא פעם משלמים מחיר כספי ונפשי גבוה על אבחונים שטחיים, או כאלה שלא ניתן לתרגם אותם לכלים מעשיים כדי לסייע לילד.
האבחון, מעבר להיותו כלי עבודה, הוא מוקד למאבקי כוח ויוקרה בין גורמים העוסקים במלאכה, מפסיכולוגים ועד למאבחנים, באין הסדרה של התחום.
בימים אלה מתגבשות תקנות בכנסת לגבי אבחונים שייתכן שיכללו גם את תלמידי בית-הספר, אולם עד אז נדרשים ההורים לבחור בין שפע מבלבל של מכוני אבחון, שלמעשה מציעים מוצרים שונים תחת אותה כותרת.
אין רישוי ופיקוח של המדינה על המאבחנים הדידקטיים, והשוק פרוע ובעל היצע רב של מחירים, היקף ורמה מקצועית שונה. ההורה הוא זה שצריך לבחור מהמדף את דרך האבחון הנכונה בעיניו.
"גלובס" עושה סדר בסבך האבחונים והעומדים מאחוריהם, במטרה לתת כלים לבחור את מקום עריכת האבחון בדרך טובה יותר.
כיצד ניתן לבחור נכון?
ישנם מספר סוגי אבחונים: האבחון הדידקטי, הנפוץ ביותר, נועד לזהות קשיים שפוגעים ביכולות של הילד לתפקד במישור הלימודי בהתאם לגילו, ובודק גם את נושא הקשב והריכוז באופן כללי.
אבחון פסיכו-דידקטי מכיל גם את החלק הדידקטי וגם היבטים פסיכולוגיים של החשיבה (כדוגמת מנת משכל) ותפקודים רגשיים.
אבחון פחות נפוץ במערכת החינוך הוא האבחון הפסיכו דיאגנוסטי, שמסתכל על החלקים הרגשיים ונותן המלצות רגשיות.
השלב הראשון הוא בירור מול בית-הספר. לפני האבחון חשוב להבין מה מטרתו וכמה הוא מגויס עבור הילד, בעיקר אם הוא מבקש אבחון פסיכולוגי או פסיכו-דיאגנוסטי. האבחון הזה, דווקא מבחינת עלות, יכול לעלות מעט מאוד, מאחר שהוא מבוצע גם דרך סל הבריאות של קופות-החולים וגם בחלק מהמקרים בשרות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י) ששייך למשרד החינוך ולרשות המקומית.
אלא שארגון הל"ה לחינוך בשכונות וערי הפיתוח מזהיר: "לעתים הוא משמש את בית-הספר ככלי להעביר תלמיד לחינוך המיוחד", אומרת תקווה לוי, מנכ"ל הארגון.
לדבריה, הפסיכולוגים בשירותים העירוניים מושפעים מחוות הדעת שהם מקבלים מבית-הספר, וכך תופעה משמעתית הופכת לאבחנה טיפולית שדוחקת את ההישגים הלימודיים של הילד ומתייגת אותו.
עדות לכך נמצאה במחקר שערכו סטודנטים מהקורס של ד"ר נסים מזרחי, מרצה בכיר במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, בה נערכה השוואת אבחונים של מאות ילדים שאובחנו בשירות הפסיכולוגי ובאבחון פרטי.
האבחונים הפרטיים היו מקיפים יותר והציגו נתונים טובים יותר של הילדים. הם מצאו אצל אותם ילדים מנת משכל גבוהה יותר ביחס לזו שנמצאה באבחוני השפ"י, ובמרבית המקרים המליצו להשאיר אותם במסגרות הרגילות תוך מתן פתרונות וכלים לצוות.
לוי ממליצה לבקש בכתב מבית-הספר את הסיבה להפניה לאבחון ולפנות לפסיכולוג פרטי עם "ראש פתוח". אחרים גורסים כי אם משתמשים בשירותי השפ"י, חשוב להסתכל עליהם בעין בוחנת ולראות האם הם מייצגים את הילד כפי שההורים מכירים אותו.
גם לפני עריכת אבחון דידקטי ופסיכו-דידקטי כדאי לברר קודם את הרקע עם בית-הספר: אבחונים לתלמידי החינוך היסודי, יש לציין, אינם מוסדרים בחוזר מנכ"ל ונדרשים רק מטעם בתי-הספר. ישנם בתי-ספר שנותנים התאמות גם ללא אבחון כלל, וגם אבחון דידקטי מספיק להם.
אבחון פסיכו-דידקטי או פסיכולוגי נחוץ כדי לקבל שעות הוראה מתקנת, אולם מספרן בבתי-הספר כל-כך נמוך, כך שלפני שהולכים לאבחון כזה חשוב בכלל לבדוק אם יש סיכוי לקבלן.
למרות שיועצות נוטות להמליץ על עריכת אבחון פסיכו-דידקטי, גורמים בשטח מסייגים את הצורך, במיוחד לאור העובדה שצריך לחדשו כל 3 שנים עד כיתה ז'.
עדי סגל, פסיכולוגית ברשת האבחון והייעוץ ת.ל.מ, ממליצה לילדים עד כיתה ו' לפנות קודם כל לאבחון הדידקטי - אלא אם יש שאלה רגשית בולטת. רק מכיתה ז' או אם קיים קושי בעל רקע פסיכולוגי מומלץ לפנות לאבחון פסיכו-דידקטי - ואז חשוב לוודא כי הפסיכולוג עבר הכשרה באבחונים של לקויות למידה, או במקרים מסוימים לשקול אבחון פסיכו דיאגנוסטי.
האבחון הפסיכו-דידקטי יכול להתבצע על-ידי פסיכולוג חינוכי שעושה את כל האבחון, או באמצעות שני אנשי מקצוע - מאבחן דידקטי ופסיכולוג חינוכי, שכותב את מסקנות האבחון.
אלא שגישת ארגון "ניצן" היא שהפסיכולוג בודק היבטים פסיכולוגיים ורגשיים, אבל את החלק הדידקטי צריך לבצע מאבחן דידקטי. "הפסיכולוגים לרוב אינם מומחים בתחום הדידקטי", אומרת מלי דנינו, מנכ"לית "ניצן".
"נבדקים לקויי למידה אינם מפגינים את היכולת האינטלקטואלית האמיתית שלהם באבחון פסיכולוגי", מוסיפה ד"ר נויה ספקטור, מאבחנת ומטפלת בלקויי למידה ודוקטור לפסיכולוגיה חינוכית. "זאת משום שמנת המשכל היא ממוצע בין התפקוד בתחומים הלקויים לבין התפקוד בתחומים החזקים.
"לכן רצוי להפריד בין אבחון לקויי למידה ואבחון פסיכולוגי. בדרך זו מאבחן לקויי למידה יעשה את עבודתו באיתור הליקויים והתקנת תוכנית הסיוע וההתאמות, ואם יהיה צורך - אז הפסיכולוג יבצע אבחון פסיכולוגי.
"כשהפסיכולוג יודע אילו ליקויי למידה משפיעים על תפקודו של הנבדק, הוא יכול להסביר את ממצאי האבחון הפסיכולוגי בהתאם. כך ניתן למנוע מצב בו נתונים מעוותים של מנת משכל מוצאים את דרכם לתיק האישי במערכת החינוך".
בחירת הגורם הבודק
לפני שבוחרים מכון חשוב לקיים מפגש עם ההורים, לעתים בצירוף מידע מבית-הספר, לעתים בנוכחות הילד עצמו (חלקית או מלאה) - על מנת לקבל תמונה טרם האבחון. בסוף האבחון חשוב שיהיה מפגש סיכום להעברת משוב מסודר.
מה חשוב לברר?
* היקף ונגישות: מספר השעות הכולל של האבחון, היקף הדוח ונגישות המידע בו.
* העצמת הילד: "חשוב מאוד לבדוק את החוזקות והחולשות של כל ילד ולבנות לפיהן תוכנית עבודה", אומרים במרכז חדד שמנוהל על-ידי ד"ר רחל שיף, מנהלת המגמה ללקויות למידה בבר-אילן. במרכז חדד מאמינים שחשוב לשתף את הילד בתהליך, ושם היקף האבחון עבור כל ילד מגיע לכ-10 שעות במספר מפגשים.
* זהות המאבחן: "כדאי לשאול מי הפסיכולוג שמעביר את האבחון, מה ההכשרה שלו ואם עוד לא סיים תואר שני - האם יש הדרכה ופיקוח", אומרת סגל.
* יחס אישי: חשוב לוודא שהגעתם ל"בית" ולא רק למכון אבחון. כך שתוכלו לקבל הבהרות על הדוח, פירוט והסבר בעל-פה גם חודש ושנה לאחר מכן. "חשוב לקבל, גם אם בתשלום נוסף, שיחת ייעוץ נוספת אחרי כמה חודשים", אומרת דנינו. "רק אחרי שמגיעים עם האבחון לבית-הספר מבינים באמת את המשמעויות שלו".
* מחיר: אמנם בעדיפות אחרונה, אך חשוב לבדוק. המחירים מאוד משתנים ונעים מ-900 שקל ועד אלפי שקלים לאבחון.
כך, למשל, ברשת תלמ אבחון דידקטי יעלה 1,280 שקל בסניף רעננה, 1,000 שקל בסניף באר-שבע ו-1,500 שקל בסניף תל-אביב. אבחון פסיכו-דידקטי עולה 2,500-2,100 שקל (תלוי סניף). במרכז חדד בבר-אילן אבחון דידקטי עולה 1,200 שקל, ואבחון פסיכו-דידקטי עולה 2,100 שקל. בניצן אבחון דידקטי עולה 960 שקל. ישנם סניפים בהם המחירים זולים יותר (למשל בטבריה המחיר הוא 500 שקל).
בחלק מהערים מפעילים השירותים הפסיכולוגיים שפ"מ (שירות פסיכולוגי משלים) במסגרתם נעשים באופן פרטי אבחונים שלא נכללים בסל של משרד החינוך. באחד השפ"מים שנבדקו עולה אבחון פסיכו-דידקטי 2,000 שקל, ואבחון דידקטי או פסיכולוגי בנפרד - 1,300 שקל.
בחלק מהערים קיימים מרכזים עירוניים המטפלים בלקויי למידה: בחולון למשל יעלה לתושב העיר אבחון פסיכו-דידקטי 1,725 שקל, ואבחון דידקטי - 1,000 שקל.
בדיקות קשב וריכוז
כשמדברים על בדיקות קשב וריכוז מתייחסים בעיקר למבחן טובה ומבחן BRC. ה-TOVA בודקת בעיקר את היכולת לרכז קשב לאורך זמן במטלה שגרתית ולכן מודד אימפולסיביות. לעתים המבחן נחלק לשני חלקים, כשבחלק השני ניתן ריטלין.
BRC הוא מבחן רחב יותר שבודק תפקודים שונים של קשב וריכוז. לדברי סגל, חלק מתתי המבחנים של ה-BRC מופיעים באבחון הפסיכו-דידקטי, ולכן בדרך-כלל אם נעשה אבחון פסיכו-דידקטי ה-BRC מיותר.
לדברי סגל, כשהתמונה מצביעה על בעיה ברורה של קשב וריכוז, אפשר לעתים להיעזר בהערכה נוירולוגית או פסיכיאטרית הניתן במסגרת הקופה. אם השאלה לגבי קשב וריכוז אינה ברורה דיה, הילד יופנה הלאה לבדיקות הנוספות.
ישנם מודלים שונים של אבחונים לקשב וריכוז. במרכז בריאות הילד של קופת-חולים כללית בבת-ים מאבחנים קשב וריכוז בצוות משולב של רופא ילדים, פסיכולוג ילדים ופסיכיאטר: "השילוב בין אנשי המקצוע נותן זווית רחבה יותר של האבחון ועשוי לגלות בשלב מוקדם תחלואה נלווית רגשית", אומר ד"ר אריה בהיר, מנהל המרכז.
כיצד לשלם פחות
אחת הדרכים להוזיל היא לבדוק אילו הנחות ושירותים ניתנים במסגרת קופות-החולים. בסל הבריאות כלולים אבחונים וביקורים אצל פסיכולוגים נוירולוגים ופסיכיאטרים, כך שבדיקת נוירולוג לקבלת טיפול תרופתי לקשב וריכוז היא בדרך-כלל ללא תשלום אם מתגברים על הקוץ שבאליה - לרוב התורים ארוכים.
בחלק מהקופות ניתנות הנחות לבעלי הביטוחים המשלימים. קופת-חולים לאומית נותנת הנחה על האבחון הדידקטי. ההשתתפות העצמית עומדת על 471 שקל לבעלי משלים זהב ועל 760 שקל לבעלי משלים כסף. אבחון TOVA נמצא בשב"ן ועולה 234 שקל למבוטחי משלים זהב ו-285 שקל למשלים כסף.
בקופת-חולים מאוחדת ניתנת בדיקת TOVA בהשתתפות עצמית של 270 שקל לילדים בעלי קשיים בקשב וריכוז שעברו אבחון על-ידי פסיכיאטר או נוירולוג ילדים.
בקופת-חולים מכבי אבחון TOVA או BRC ניתן במסגרת השירותים המשלימים של מכבי בהשתתפות עצמית של עד 300 שקל; וקופת-חולים כללית ישנן הנחות של עד 30% לאבחון דידקטי ללקוחות כללית מושלם במכונים שבהסדר, ועלות של 220 שקל לבדיקת TOVA או BRC.
בדרך כלל קופות-החולים נותנות את ההנחות רק למכונים שבהסדר, וכדאי לבדוק מראש את רמתם המקצועית.
תגובת משרד החינוך
"הערכות פסיכולוגיות במערכת החינוך מתבצעות על-ידי פסיכולוגים חינוכיים. ההערכות נעשות לילדים בעלי צרכים מיוחדים ולילדים בסיכון גבוה. יצוין כי הפסיכולוגים עובדים במסגרות גיל רך (בעיקר בגני חובה), בבתי-ספר יסודיים ובחטיבות ביניים במימון משותף של משרד החינוך (68%) והרשות המקומית (32%).
"רבים מהאבחונים בבתי-הספר מיועדים לילדים שלגביהם יש חשש לקיומה של לקות למידה. אבחונים אלה הם אבחונים פסיכו-דידקטיים המתייחסים להיבטים אינטלקטואליים, קוגניטיביים, רגשיים, התנהגותיים ודידקטיים.
"יודגש כי המשרד מקצה 800 מלגות בשנה למימון אבחונים של תלמידים מיעוטי יכולת המומלצים על-ידי מסגרת בית-הספר. באשר לטענה של ארגון הל"ה, יצוין כי הנתונים לא ידועים למשרד".
השתתפות עצמית בקופות החולים
דוגמאות למחירי אבחון דידקטי