יש לא מעט סיבות לעלות בפברואר על מטוס לניו-יורק. הניו-יורקרים רגועים יותר; המחירים בבתי המלון הגיוניים יחסית; במסעדות האופנתיות ביותר אפשר למצוא מקומות פנויים אפילו בהתראה קצרה; בשבוע ברודווי מחלקים שני כרטיסים להצגות הלהיט במחיר של אחד; ובצ'יינה טאון ראש השנה הסינית - השנה היא שנת הנמר - הוא תמיד סיבה למסיבה.
אבל הסיבה הטובה ביותר לנחות בניו-יורק בפברואר היא יריד הצעצועים הבינלאומי השנתי שייפתח בשבוע הבא. זהו אירוע עלייה לרגל לא רק עבור ילדים, הורים וילדים בנפשם, אלא גם עבור מפתחים, מוסדות חינוך, סוחרים פיזיים ומקוונים, קניינים ושאר אנשי מקצוע.
צעצועים הם לא משחק
תעשיית הצעצועים ונגזרותיה מגלגלת עשרות מיליארדי דולרים בשנה, ונחשבת לרווחית, אבל כיום היא ניצבת בפני אתגרים חדשים. כך, מנהיגה כיום ארה"ב, הצרכנית הגדולה ביותר של צעצועים בעולם, מערכת פדרלית נוקשה של רגולציות ופיקוח על החומרים ועל איכות הייצור של הצעצועים, בעקבות טראומת הצעצועים הסיניים הרעילים של 2008.
תנאי הרגולציה החדשים מסובכים להבנה, מורכבים ליישום ויקרים לאימוץ, והם מהווים כיום חסם כניסה בפני הסינים, שנחשבים ליצרני הצעצועים הגדולים בעולם.
ההדים של אותה טראומה ניכרים כיום בטרנד חדש של צעצועים ירוקים, שצפויים לשלוט השנה בתערוכה: החל ממשחקי הרכבה ויצירה על בסיס חומרים ביולוגיים מתכלים וכלה בתעודת כשרות שתוצמד לצעצועים רבים כדי להרגיע הורים מודאגים.
אבל הבעיה הגדולה ביותר שניצבת בפני התעשייה היא השינויים הדרמטיים שחלו בשנים האחרונות באופי ובתחומי העניין של הלקוחות הצעירים בעידן האינטרנט. אמנם, קומץ הורים עדיין חוסמים בגופם את ההסתערות הטכנולוגית ומקפידים לרכוש עבור הילדים משחקים יצירתיים וחברתיים וצעצועים קלאסיים, אבל רובם נאלצים ליישר קו עם המציאות - וכך גם היצרנים.
קשה למכור מונופול או משחק קופסה ללקוח טיפוסי בגיל 7 עד 14 (בגיל 15 הם כבר רוצים מכונית), שיש לו אייפוד או אייפון ואולי גם אייפד ושאת עיקר השופינג שלו הוא עושה בכלל בחנויות האפליקציות. לקוח שעולם המושגים שלו מועשר באתרי הצ'אטים, בערוצי כבלים או ביו-טיוב.
פתרון אפשרי אחד שאליו מתכנסים כיום יצרני צעצועים מחוסר ברירה, הוא לקפוץ לעולם הווירטואלי ולפתח יישומי איי-טיונס או אנדרואיד משלהם, או לפחות להצמיד את שמם המסחרי ליישומים שצד שלישי מפתח. אך בזירה הזאת שולי הרווח אינם גדולים כמו במשחקים הפיזיים, והתמקדות בהם יכולה לחסל את ערוצי השיווק המסורתיים.
הפתרון המסתמן הוא שילוב בין הרשת לצעצועים הפיזיים, שמתחיל כבר בגיל הרך. ההצלחה המסחרית ההיסטרית של בובות הוובקינז לפני מספר שנים התוותה את הכיוון, וגם בתערוכה השנה יוצגו מיזמים משולבים כאלה.
אם פעם הבובות הרכות היו אומרות "אימא" ופורצות בבכי כאשר מנתקים מהן את המוצץ, הרי שהבובות של 2011 כבר מגיעות עם אתרים משלהן ברשת ופורצות בבכי אלקטרוני קורע לב אם הרשת האלחוטית נופלת.
צעצועי מרגלים - בהשראת CSI
האתגר של האפליקציות מחייב את היצרנים להעלות בהתמדה את רמת התחכום הטכנולוגי ולשדרג את הבאזז של הצעצועים הפיזיים גם במחיר של אימוץ מקורות השראה מפוקפקים אבל פופולריים, כמו סדרות המתח הרציניות בטלוויזיה. הדוגמה הטובה ביותר היא האבולוציה של סגמנט צעצועי המרגלים.
חברת Wild Planet מסן פרנסיסקו, למשל, מציגה השנה בתערוכה ציוד שהיה יכול לאתר גם את חוקרי CSI עצמם. תמורת 35 דולר יכול זאטוט (מגיל 8 ומעלה לטענת החברה) לרכוש מצלמה דיגיטלית עם חיישן תנועה מתכוונן, שניתן להסתיר אותה בחדר. כאשר מזוהה תנועה, היא מצלמת אוטומטית עד 30 תמונות ברצף שאותן ניתן להזין לאחר מכן למחשב ולערוך בעזרת תוכנה נלווית, כדי "לאסוף הוכחות" - כמאמר היצרנית.
גאדג'ט אחר של החברה לגילאי 6 ומעלה נקרא Body Wire וכשמו כן הוא: מכשיר הקלטה דיגיטלי זעיר, שאליו מחובר כבל עם מיקרופון סמוי להתקנה על הגוף. "הקלט את הודאתו של החשוד", מסבירה החברה לילדים על השימוש הרצוי במכשיר, "השמע לו אותה מידית ותן לו להבין שהוא נתפס על חם".
אותה חברה מציעה גם מיני-כספת אלקטרונית ללא מפתח שחסינה בפני הורים חקרניים, ונפתחת אך ורק בעזרת המפתח המגנטי המקודד של הילד.
חברה אמריקנית אחרת הפעילה בז'אנר, JAKKS פסיפיק, קטפה בשנים האחרונות פרסים רבים על יצירתיות ומקוריות בתחום צעצועי האקשן. השנה היא מרחיבה את ההיצע של צעצועי ה-Spy Net שלה עם מערכת עזרי ריגול אפילו יותר מתוחכמים מבחינה טכנולוגית.
אם בשנה שעברה הציעה החברה לזאטוטים שעון יד עם מצלמת וידיאו פנימית מוסתרת, הרי שהשנה היא מציעה, תמורת 60 דולר, שעון-וידיאו משודרג שיש לו גם ראיית לילה, והוא מסוגל להקליט על זיכרון פנימי עד 20 דקות וידיאו ואלפי תמונות בחושך.
המרגלים הצעירים יכולים להיעזר גם באוזן ביונית - מכשיר האזנה בטכנולוגיית אולטרה-סאונד, שיכול להאזין לשיחות דרך חלונות, דלתות וקירות (20 דולר); לקבל הגנה מפני פורצים ומסתננים לחדר בסיוע קרן לייזר בלתי נראית שמחוברת למצלמה, שמנציחה אוטומטית את מי שחוצה את מסלול הקרן (25 דולר); לרגל אחרי ההורים בסיוע מצלמת נחש כמו של לוחמי הימ"מ, שמאפשרת לזאטוט לצלם וידיאו מבעד לחרך צר בדלת, בקיר או בחלון; או להקליט הקלטות סמויות עם עט-מיקרופון ותוכנה לזיהוי שקרים. נראה אתכם עושים את זה עם האייפד שלכם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.