ייצור נגמ"ש "הנמר" בארה"ב מסכן אלפי משרות בישראל

ה"נמר" יורד לארה"ב. משרד הביטחון החליט להעביר את תשתית הייצור של ה"נמר", נגמ"ש העתיד של צה"ל, לחברת ג'נרל דיינאמיקס, שתייצר את השלדה וערכות מסוימות של הרכב במפעל של יחידת מערכות היבשה שלה, General Dynamics Land Systems, או GDLS, בלימה, אוהיו. ההחלטה טעונה אישור הממשלה.

מדובר בתכנית רב-שנתית לייצור המוני של הנגמ"ש, שפותח ומיוצר בישראל ע"י מנת"ק (מנהלת תכנית טנק), יחידה של משרד הביטחון והקבלנית ראשית של פרוייקט ה"נמר". ה"נמר" מבוסס על התובה (מרכב) וטכנולוגיות של הטנק "מרכבה" ויצרניו מתארים אותו כנג"מש הטוב ביותר שהיה אי פעם לצה"ל.

המיזם המשותף, ששוויו הפוטנציאלי עשוי לעבור רף של 800 מיליון דולר, יאפשר מימון הייצור של ה"נמרים" בכספי הסיוע האמריקני ויתיר למשרד הביטחון לנצל את הרכיב השקלי של חבילת הסיוע להמשך הייצור של "מרכבה סימן 4" בישראל. ישראל מקבלת קרוב לשלושה מיליארד דולר בשנה כסיוע צבאי מארה"ב. היא רשאית להוציא רק כ-24% מהחבילה בשקלים, כלמר בייצור מקומי.

הידיעה פורסמה בראשונה ב"דיפנס ניוז". גורמים ישראליים אישרו את הידיעה בשיחות עם "גלובס".

הגורמים אמרו, כי העברת ייצור ה"נמר" לארה"ב מסכנת אלפי מקומות עבודה בחברות קטנות ובינוניות בישראל, שמשמשות קבלניות משנה וספקיות של מנת"ק. חברות רבות השקיעו הון ברכישת תשתיות ייצור ושכרו עובדים במיוחד לפרוייקט זה על סמך הבטחות שנתן להן משרד הביטחון.

אך גורם בכיר בתעשיות הביטחוניות הישראליות אמר ל"גלובס", כי הגלולה אינה מרה כל כך מפני שהחוזה המתוכנן עם ג'נרל דיינאמיקס מחייב את החברה האמריקנית לתת חוזי קבלנות משנה לחברות ישראליות, במסגרת הסכמי אופסט (offset) ומשרד הביטחון יפקח על ביצוע חלק זה של ההסכם.

"ישראל עשתה עסקה טובה", אמר הגורם הבכיר.

משרד הביטחון סמך ידו על החוזה עם ג'נרל דיינאמיקס בשבוע שעבר, בעקבות חודשים של מו"מ אינטנסיבי על נוסח המסמך. ההחלטה לבחור בג'נרל דיינאמיקס התקבלה באוקטובר, בעקבות התמודדות שבה השתתפו גם BAE Systems, ו-Textron Marine and Land Systems.

"דיפנס ניוז" מציין, כי מנת"ק תוסיף לשמש כקבלן הראשי של הפרוייקט והאינטגרטור של המערכות העיקריות, בעוד ש-GDLS תהיה היצרנית האקסקלוסיבית בארה"ב. בשלב הראשוני, שבו ייוצרו כמה מאות נגמ"שים, תייצר GDLS את התובות וערכות שונות, והאינטגרציה וההרכבה יבוצעו בישראל. בשלב הבא, תגביר החברה האמריקנית את קצב הייצור במידה משמעותית, אך האינטגרציה וההרכבה הסופית יוסיפו להתבצע בישראל. בסופו של דבר, השותפות בין משרד הביטחון ל-GDLS תוכל להתרחב למכירות גלובליות של מרכבי ה"נמר" או של הנגמ"ש כולו, בכפוף לאישור של משרד הביטחון ולקבלת תמלוגים וזכויות אופסט נוספות לחברות ישראליות.

עשרות חברות ישראליות ואמריקניות צפויות להשתתף בגלגול האמריקני של פרוייקט ה"נמר" כקבלניות משנה, לדברי מקורות ממשלתיים ובתעשיות הביטחוניות בישראל, שמצוטטים בשבועון. לפי הידיעה, מצופה GDLS להשקיע עד 50% משווי החוזה בהסכמי האופסט עם חברות ישראליות למתן שירותים וייצור מערכות משנה. צוות של החברה האמריקנית מתוכנן להגיע לישראל באמצע פברואר כדי להיפגש עם חברות מקומיות לבדיקת הפוטנציאל של ההשתתפות המקומית.

אבל מקורות ישראליים אמרו ל"גלובס", כי חברות ישראליות רבות ייפגעו. הפגיעה הראשונית בתעשיה הישראלית לא תהיה אחידה. תעש וחברות אחרות, שהיו ספקיות בלעדיות של פרוייקט ה"נמר" בישראל, יוסיפו למלא אותו תפקיד בדיוק גם בגלגול האמריקני שלו. אך עשרות רבות של תעשיות קטנות ובינוניות ינושלו, בטווח הקרוב לפחות, מהפרוייקט, והדבר עלול לגרום לאבדן אלפי מקומות עבודה בישראל.

מכל מקום, הגורם הבכיר בתעשיות הביטחוניות הישראליות אמר ל"גלובס", כי GDLS מבינה את חשיבות ההתחייבות שלה לאופסט, שמימושה "ייעשה תחת המטריה" של משלחת משרד הביטחון בניו-יורק. לדבריו, מדובר בהסכמים שלא יהיו קשורים בהכרח בייצור ה"נמר".

הוא ציין, כי ל-GDLS יש אינטרס מובנה להשביע את רצון ישראל מפני שהיא שואפת להעביר את כל תהליך הייצור של ה"נמרים" למפעלה בארה"ב, ביום מן הימים. נוסף לכך, לג'נרל דיינאמיקס יש אשראי בישראל. החברה העניקה עבודות רבות לחברות ישראליות, במסגרת הסכמי אופסט של עסקות קודמות. לבד מזאת, לתעשיות הביטחוניות בישראל יש שם טוב מאוד בארה"ב. יש הערכות, נטולות אישוש רשמי, שחברת לוקהיד מרטין, יצרנית המטוס החמקן, נתנה לחברות ישראליות חוזי אופסט בהיקף רחב יותר משנדרש בחוזה שלה למכירת המטוסים החמקניים לישראל.

אך הגורם הודה, כי אין ודאות שמספר המשרות שייווצרו בעקבות הסכמי האופסט לחברות הישראליות יגיע למספר המשרות שיימחקו בעקבות העברת ייצור ה"נמר". "הכל תלוי במבחן התוצאה, או, כפי שאומרים באנגלית, 'ההוכחה היא בפודינג'... נחיה ונראה", אמר המקור.

הוא הדגיש, כי החוזה עם ג'נרל דיינאמיקס נובע מהמציאות של אילוצים תקציביים. "אם היינו צריכים לגרד עכשיו סכום של מאות מיליוני דולר בשקלים למימון המשך הייצור של ה'נמר', אני לא בטוח שהיינו מצליחים לעשות זאת", אמר המקור. "מפקדת זרוע היבשה בוודאי תטען כך. ישראל מנצלת את הסיוע האמריקני לצרכיה האסטרטגיים".

האפשרות של העברת ייצור ה"נמר" לארה"ב עלתה כבר לפני יותר משנה. בכיר בתעשיה הישראלית אמר ל"גלובס" בדצמבר 2009, כי האפשרות למיקור חוץ של ייצור ה"נמר" תהיה רק ההתחלה. לטענתו, היא תפתח את הדלת להעברת כל פרוייקט טנק ה"מרכבה", שממנו נגזר ה"נמר", לייצור בארה"ב.

מבחינת התעשיין, השורה התחתונה היא, שלפעמים מדינה לא צריכה להתערטל מנכסיה האסטרטגיים רק בגלל שיקולים אסטרטגיים לטווח הקצר. ובעוד שהוא דיבר בשום עצמו בלבד, הוא טען שלדעתו שותפים רבים בתעשייה הישראלית.

"אני לא מאושר מכך שמוציאים עבודה החוצה", הוא אמר. "זה מנוגד לאינטרס הלאומי. האמריקנים עושים כל מה שרק אפשר כדי ליצור מקומות עבודה חדשים בכלכלה שלהם. אני מבין שלפעמים יש אילוצים פיננסיים שמחייבים לצאת החוצה, כפי שתעשיות אמריקניות מסוימות עשו ועושות. אבל פה לא מדובר בנעליים או בטלוויזיות. זה פרוייקט תשתיתי. האם האמריקנים היו מעבירים לישראל תשתית ייצור של מערכת מובילה בעלת חשיבות לאומית? לאחר הכל, העלויות בישראל היו עשויות להיות זולות יותר".

"ה'נמר' הוא פיתוח ישראלי מצוין", הוסיף התעשיין. "יש פה תשתית שלמה שמזינה אלפי מקומות עבודה ישירים ועקיפים. אם מעבירים משהו כמו פרוייקט ה'נמר' לארה"ב, רק מפני שזה פותר קשיים פיננסיים, אני מציע להעביר את עיריית תל-אביב לוושינגטון. אין לי ספק שמיקור החוץ של הביורוקרטיה המוניציפלית של ת"א יהיה זול יותר בהשוואה לעלויות של העבודה שמתבצעת בכיכר רבין... הבעיה היא, שאנו מסתכלים על כל דבר דרך משקפיים שהעדשות שלהן עשויות מכסף".

תא"ל ירון לבנת, מנהל מנת"ק, אמר ל"דיפנס ניוז", כי ההסכם עם GDLS כולל אופציות רבות להרחבת השותפות האסטרטגית עם החברה. "בשלב זה אנו ממוקדים בתובה וברכיבים מרכזיים, לא בפס ייצור להרכבת כל הנגמ"ש בארה"ב", אמר לבנת. "אבל אפילו עכשיו, בשלבים הראשוניים, מדובר בתכנית בעלת ממדים עצומים. זה המיזם המשותף הראשון בהיסטוריה שלנו לייצור המוני של פלטפורמה גדולה".

לפי תכנית המודרניזציה של כוח השריון הישראלי, שאושרה לאחר מלחמת לבנון השניה, ב-2006, אמורה ישראל לייצר מאות טנקים ונגמ"שים כבדים עד סוף העשור, כשכל אחד מהם מצויד במערכות נשק מתוחכמות, חיישנים ומערכות מיגון ריאקטיביות.